אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יחזקאל(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' יחזקאל(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
17004-01-14
12/01/2014
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. בן יחזקאל (עציר)
2. מאור גבאי (עציר)

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום ובצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

המשיבים מואשמים בהחזקת 268 יחידות של חומר אסור בהפצה כהגדרתו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג2013, וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כעולה מחומר החקירה בתיק, בדירה בה מתגוררים המשיבים נמצאו מעל 900 אריזות של חומרים החשודים כחומרים מסכנים. על פי חוות דעת ראשונית שהתקבלה ממז"פ, 268 יחידות מתוך האריזות הנ"ל, שנבדקו מדגמית, מכילות סם סינטטי מסוג PB-22 שהינו חומר אסור בהפצה. יתר האריזות עדיין נמצאות בבדיקה.

ב"כ המשיבים טען, במועד הגשת כתב האישום, כי יש לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר עוד בטרם דיון בראיות לכאורה, לנוכח העובדה שאין מדובר בסמים מסוכנים הכלולים בפקודת הסמים, שהחזקתם למטרת הפצה היא עבירה שעונשה עד 20 שנות מאסר, אלא ב"חומר אסור להפצה" לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, שהחזקתם היא עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר בלבד. לטענתו, יש מקום לשחרר את המשיבים כבר עתה לחלופת מעצר בפיקוח בנות משפחתם.

חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג2013 (להלן: החוק) התקבל בכנסת ביולי 2013 במסגרת המאבק בחומרים מסכנים הנמכרים לבני נוער ולהם השפעות פסיכואקטיביות הדומות לאלה של סמים מסוכנים, המוכרים בכינוי העממי "סמי פיצוציות". החוק נועד לתת לגורמי האכיפה כלי אפקטיבי ב"מלחמת החתול והעכבר" בינם לבין יצרני הסמים הכימיים המיועדים להפצה לא מבוקרת בקרב צעירים ובני נוער.

המצב העגום שעמד ברקע חקיקת החוק הינו כי יצרני הסמים משנים מעת לעת את הרכב הנוסחה הכימית של חומרים מסכנים אלו, כדי ליצור סמים סינטתיים חדשים שאינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים, ואילו גורמי האכיפה נמצאים במירוץ בלתי פוסק אחר החומרים החדשים הצצים בשוק וידם קצרה מלהושיע, כל עוד לא תוקנה פקודת הסמים באופן שהחומרים החדשים יכללו בתוספת לה. הליכי החקיקה הינם מטבע הדברים ממושכים, ומיד עם הכללתו של סם סינטטי בפקודת הסמים, ממשיכים היצרנים הלאה, לייצור סם סינטטי בעל הרכב כימי אחר, שעדיין אינו כלול בפקודה. לפיכך, עד לחקיקת החוק, החזקתם והפצתם ברבים של סמים סינתטיים אשר אינם כלולים עדיין בפקודת הסמים, לא היו בגדר עבירה פלילית, חרף השפעותיהם המזיקות והמסכנות את המשתמשים בהם.

החוק מגדיר "חומר מסכן" כ"חומר שנועד לשימושו של אדם, בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושקיים יסוד סביר להניח כי השימוש בו עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, בדרך הדומה לפגיעה הנגרמת כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן". בסעיף 2(א) לחוק, קבע המחוקק חזקה כפולה, כי "חומר שנועד לשימושו של אדם בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושמתקיים לגביו אחד מאלה, חזקה שהוא חומר מסכן:

(1)לא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983, לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981, או לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏, לפי העניין, באופן שהסימון אינו מעיד על כל רכיביו;

(2)על פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן.

לפי שני מבחנים אלה, החזקה דנן חלה, לכאורה, על שני מבחניה (שדי כאמור באחד מהם), ביחס ל-900 השקיות הנושאות כיתוב Mister nice guy שנתפסו בחזקת המשיבים, בדירת מגוריהם. הכינוי המופיע על האריזות הינו שם מוכר של "סם פיצוציות" בעל אפקטים הדומים לאלה של שימוש בסמים, ואין על האריזות כל פירוט של המרכיבים הכימיים של תכולתן, בניגוד לפקודת בריאות הציבור, לפקודת הרוקחים ולחוק הגנת הצרכן.

סעיף 5 (א) לחוק קובע, כי אם סבר המנהל כי יש להוסיף חומר מסכן לרשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים, בשל צורך מיידי לאסור על הפצתו של אותו חומר בציבור, רשאי הוא להכריז עליו כעל חומר אסור בהפצה. סעיף 5 (ב) קובע כי המנהל לא יכריז הכרזה כאמור (המוגדרת כ"הכרזה דחופה"), אלא לאחר שהתייעץ עם יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ולשימוש לרעה באלכוהול או מי שהוא הסמיכו לכך ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לכך.

סעיף 6 (א) מורה כי הכרזה דחופה תיכנס לתוקפה עם פרסומה ברשומות; ההכרזה תפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד הבריאות ושל משטרת ישראל. סעיף 6 (ב) מורה כי הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ואולם רשאי המנהל להאריך את תוקפה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפרסום. סעיף 6 (ג) קובע כי על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוסף חומר אסור בהפצה לרשימת הסמים המסוכנים, יפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה כאמור.

מסעיפים אלה עולה, כי החוק נועד לתת למחוקק "חלון זמן" של 12 חודשים להכללת החומר האסור בהפצה בפקודת הסמים המסוכנים, לאחר שיושלמו הליכי החקיקה. במהלך אותו חלון זמן, החומר המסכן אשר המנהל כבר בדק אותו והתייעץ עם הרשויות האמונות על מלחמה בסמים ומניעת סכנה לציבור, מוגדר כ"אסור בהפצה" ועל כן ניתן לנקוט כלפיו פעולות תפיסה, החרמה והשמדה כמפורט בסעיפים 3 ו-4 לחוק, וכן להעמיד לדין את המחזיקים והמפיצים.

במקרה דנן, החומר שנבדק על פי חוות הדעת הראשונית של מז"פ הינו 268 אריזות של סם המכונה PB-22 ואשר הוסף לרשימת החומרים האסורים בהפצה בספטמבר 2013 ב"הכרזה דחופה" שפורסמה ברשומות.

משמע, החומר המסכן הכלול באריזות דנן אינו רק "חומר מסכן" כהגדרתו בחוק מכח החזקה הכפולה הקבועה בסעיף 2, אלא "חומר אסור בהפצה" שעבר את הבדיקה המקצועית המוסמכת של המנהל בהתייעצות עם הגורמים האמונים על הגנה על הציבור ועל בני נוער בפרט מפני סמים מסוכנים, ואשר סבר כי יש להכריז עליו מיידית כחומר אסור בהפצה, וכמועמד להכללה בפקודת הסמים המסוכנים לאחר שיושלמו הליכי החקיקה תוך שנה מההכרזה.

החזקת חומר כאמור למטרה מסחרית, שהיא המטרה היחידה המסתברת לכאורה מהכמות העצומה של מעל 900 אריזות שהוחזקו ע"י המשיבים, מקימה חזקת מסוכנות הדומה במהותה לחזקה הסטטוטורית שקבע המחוקק לגבי עבירות הפצת סמים מסוכנים והחזקתם למטרת הפצה ברבים. אמנם, מאחר שהחומרים האסורים בהפצה עדיין אינם כלולים בדבר חקיקה ראשית, היינו פקודת הסמים המסוכנים, אלא בחקיקת משנה בעלת אופי זמני (ילקוט הפרסומים), העונש הקבוע בצד העבירה של החזקת חומר אסור בהפצה למטרת הפצה, הינו שלוש שנות מאסר ולא עשרים שנות מאסר, אך אין בכך כדי לשלול את המסקנה המסתברת של מסוכנות לציבור בני הנוער בפרט ורוכשי "סמי פיצוציות" בכלל, העולה מהתשתית הראייתית בתיק ומטיבם של החומרים האסורים בהפצה שהוחזקו לכאורה ע"י המשיבים למטרה מסחרית.

ידועים מקרים שצרכני "סמי פיצוציות" כאלה הגיעו לבתי החולים לאחר צריכתם כשהם סובלים מחום גבוה, הזיות ופגיעות מנטליות המביאות לאשפוזים פסיכיאטריים. ידועים גם מקרים של התמכרות הרסנית לסמים סינתטיים מסוג זה, התמכרויות שאינן קלות מאלה של הסמים המוכרים בפקודת הסמים. ברי כי העדר כל פיקוח על התהליך של רקיחת החומרים הפסיכואקטיביים הללו חושף את המשתמשים בהם לסכנות שאינן מודעים להן, ולפגיעה בבריאותם הנפשית, הגופנית ואף למקרי מוות.

מאחר שחומרים אסורים מסוג זה ניתנים להפצה ע"י פרסום טלפוני/אינטרנטי גם ממקום מעצר הבית, יש לבחון את חלופות המעצר המוצעות בקפידה, לאחר שיוצגו בפני.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ