אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חסן (עציר)

מדינת ישראל נ' חסן (עציר)

תאריך פרסום : 11/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
8015-02-10
11/10/2010
בפני השופט:
דוד רוזן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אדם חסן (עציר)
גזר-דין

גזר - דין

פתח דבר:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"). הנאשם זוכה, על פי הסדר הטיעון, מעבירות לפי סעיפים 379 ו-192 לחוק.

על פי העובדות המוסכמות על הצדדים ביום 14.1.10 נשדדו מהנאשם כספים ופלאפון שהיו ברשותו. השודדים נכנסו לבר ברח' נווה שאנן בתל אביב. הנאשם נכנס בעקבות השודדים לבר, והמנוח, מנהל הבר, היכה אותו באמצעות מקל. הנאשם עזב את הבר, התקשר למשטרה להתלונן, ומשהמשטרה לא הגיעה למקום, בסביבות השעה 21:15, נכנס שוב הנאשם לבר כשהוא מצויד בבקבוק בירה. הנאשם ניפץ בקבוק הבירה על שולחן, אחז בחוזקה בצווארה של העובדת סאלם זאמן וגרר אותה למסדרון, כשבידו האחת אחז בצורה מאיימת בשבר בקבוק. הנאשם דחף את סאלם לעבר עמוד שהיה במקום - על מנת להפחיד הסובבים בדרישתו שישיבו לו את הרכוש שנשדד ממנו - אנשים במקום הרחיקו את סאלם הימנו. המנוח, מנהל הבר, התקרב לנאשם, וניסה להרחיקו מהמקום. בהתקרבו לנאשם נעץ בו האחרון שבר הבקבוק, שהחזיק בידו, בעוצמה בחזהו. המנוח צעד מספר צעדים, התמוטט, הובהל לבית חולים שם נפטר. הנאשם ניסה להימלט מהמקום במונית ועוכב על ידי עוברי אורח.

התביעה:

התובעת המלומדת, עו"ד ליאורה חילו, הדגישה בטיעוניה לעונש חומרת מעשיו של הנאשם, משהגיע עם בקבוק לבר, דקר את המנוח וקיפח חיי אדם. התובעת המלומדת עתרה להשית על הנאשם שבע שנות מאסר לריצוי בפועל - הרף העליון על פי הסדר הטיעון - זאת, על מנת להעביר מסר מרתיע לציבור העבריינים מלבצע עבירות חמורות כגון דא.

ההגנה:

מן העבר השני ציין סניגורו המלומד של הנאשם, עו"ד עלא תילוואי, כי הנאשם הינו יליד שנת 1982, פליט סודני, ערירי, נעדר עבר פלילי, בעל נסיבות אישות לא קלות. הסניגור המלומד הדגיש בטיעוניו כי הנאשם ביצע העבירה על רקע העובדה שנשדד קודם לכן והשודדים נמלטו לעבר הבר אותו ניהל המנוח. בנוסף, הנאשם הוכה על ידי המנוח וסולק מהמקום, וחזר למקום נסער ונרגש לאחר שהמשטרה לא נענתה לקריאתו לסייע לו. הסניגור המלומד הטעים העובדה כי הנאשם הודה בביצוע המעשים, נטל אחריות על שכמו וחסך זמן שיפוטי יקר. הסניגור המלומד עתר להשית על הנאשם עונש מופחת מזה לו עותרת התביעה, עונש ההולם עבירת גרם מוות ברשלנות, ותמך עתירתו בפסיקה שיצאה מלפני בית המשפט העליון.

דיון:

לאחר שנשדד, נכנס הנאשם לבר, מתוך רצון להשיב לעצמו את רכושו.

הנאשם נכנס לבר כשהוא מצויד בבקבוק זכוכית, ניפץ הבקבוק, והפכו לכלי נשק קר ומאיים. הנאשם לכד בידיו מלצרית בבר ו"השתמש" בה למטרתו. בהמשך, נעץ בחזה המנוח שבר בקבוק הזכוכית, שהכין קודם לכן, וגרם למותו.

מדובר במעשה חמור ונפשע. כתוצאה מפועלו של הנאשם קופחו חיי בן אדם, שהיה במהלך ביצוע עבודתו וביקש להשיב השקט למקום עסקו.

הלכה היא מלפני בית המשפט העליון כי יש להחמיר בעונשם של מבצעי עבירת הריגה על מנת להעביר מסר מרתיע לציבור. כך למשל, בע"פ 2399/01 דיקרב נ' היועמ"ש (לא פורסם) מיום 3.1.02 קבע בית המשפט העליון כי: "הקלות הבלתי נסבלת של שימוש בסכין בשל סיבות של מה בכך וקטילת אדם בעקבות זאת, מחייבת ענישה מרתיעה המבטאת את הוקעתו של המעשה ואת סלידתה של החברה מעבירות אלה, הנפוצות - למרבית הצער - במקומותינו". [ראה עוד לעניין עבירת ההריגה: ע"פ 10477/08 טימור פיזולאיב נ' מ"י (לא פורסם) מיום 25.1.10; ע"פ 6656/08 יקטרינה חביבולין נ' מ"י (לא פורסם) מיום 6.1.10; ע"פ 10416/07 פאבל דולינסקי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 7.12.09; ע"פ 9369/07 אנסטסיה מיקל נ' מ"י (לא פורסם) מיום 4.6.09; ע"פ 6144/07 ילנה פלוכין נ' מ"י (לא פורסם) מיום 18.1.09; ע"פ 9439/06 אברהם איפרגן נ' מ"י (לא פורסם) מיום 10.4.08].

מנגד, ראוי לקחת בחשבון כי הנאשם הינו פליט סודני, צעיר בגילו, נעדר עבר פלילי, שהודה בביצוע העבירה ונטל אחריות על שכמו.

באי כוח הצדדים המלומדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו עתרה התביעה לעונש מאסר לריצוי בפועל של 7 שנים, הרף העליון בהסדר הטיעון, ואילו ההגנה עתרה לעונש פחות בהרבה מהעונש לו עתרה התביעה.

על בסיס הנתונים שהובאו בפני הגעתי למסקנה כי הסדר הטיעון - גם אם מקל משהו עם הנאשם - עדיין נמצא בגדרות שהותוו בהלכה הפסוקה. שקלתי מכלול השיקולים, מחד גיסא - חומרת מעשי הנאשם, נסיבות ביצועם והתוצאה הקשה, ומאידך גיסא, מצבו האישי של הנאשם, העדר עבר פלילי, הודייתו באשמה ונטילת אחריות על שכמו, והנני להשית על הנאשם העונשים הבאים:

א. 7 שנות מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו 14.1.10.

ב. 3 שנות מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות פיזית כלפי גוף אדם.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' בחשון תשע"א, 11 אוקטובר 2010, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ