מדינת ישראל נ' חביבה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שעניינן שוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") בצירוף סעיף 29(א) לחוק, שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413 ג סיפא בצירוף סעיף 29(א) לחוק. כמו כן, הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו, בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144 לחוק, החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) לחוק וכן בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

העובדות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, ולפיכך, תובאנה להלן בקליפת אגוז.

בתאריך 13.11.09 קבע הנאשם פגישה עם מר יעקב טייב, סוחר רכב (להלן: "המתלונן"), בתואנה כי ברצונו למכור לו רכב. המתלונן המתין לנאשם בגפו במקום המפגש. בשעה 19:30 לערך, הגיע למקום המפגש קטנוע, עליו רכובים הנאשם ואחר. אחד מהשניים ירד מהקטנוע ותקף את המתלונן באלימות, חנק את צווארו, סתם את פיו והפילו ארצה ובתוך כך, הכהו בראשו באמצעות קת אקדח ודרש לדעת היכן הכסף שהביא עמו. משנענה, כי הכסף מצוי ברכב המתלונן, נטל השודד השני מתוך הרכב תיק ובו סך של 30,000 ₪ והשניים נמלטו על הקטנוע, בהותירם מאחור את המתלונן, מדמם בראשו עקב המכות שספג.

חומרת האירוע ונסיבותיו תוארו בהכרעת הדין:

"מעשה השוד תוכנן בקפידה, בתחכום ומתוך תעוזה. הנאשם בחר את קורבנו, "ניטרל" אותו ממקום מושבו, בודד אותו מחבריו, דאג לכך שיגיע עם כסף מזומן - הכל כדי לשדוד אותו, אגב שימוש בנשק ובאלימות".

הנאשם אותר בתום חקירה ארוכה וממושכת, מוקפדת ומתוחכמת. כאשר הגיעה המשטרה לבית הנאשם, בחלוף כשנה מאירוע השוד, נתפסו מוסתרים בחדרו אקדח מסוג ברטה, מחסנית מתאימה ובה 6 כדורים בקוטר 9 מ"מ ומחסנית נוספת לאקדח, 41 כדורי הולו פוינט, רימון עשן מספר 5, ומחסנית המתאימה לרובה M16. בנוסף, נתפס בכיס מעילו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 3.5564 גרם.

על הנאשם – תסקיר שרות המבחן

מתסקיר שרות המבחן עולה, כי הנאשם כבן 23. טרם מעצרו, התגורר בבית הוריו במושב מצליח, אשר לאחר מעצרו העתיקו מגוריהם לעיר אחרת, לדבריו, מחמת הבושה עקב הסתבכותו בפלילים. הנאשם מנהל מזה כ-3 שנים קשר יציב עם בת זוג. הוא סיים 9 שנות לימוד עם הישגים בינוניים. משפחתו העתיקה את מקום מגוריה לעיתים תכופות על רקע קשיים כלכליים, דבר שהשפיע על הישגיו בלימודים ועל הסתגלותו החברתית. את לימודיו עזב הנאשם, לדבריו, כדי לסייע בכלכלת המשפחה והוא עבד בעבודות מזדמנות. שירותו הצבאי נגדע בעקבות תיק פלילי שנפתח נגדו בגין עבירות של תגרה במקום ציבורי וחבלה חמורה, בעטיו נדון בשנת 2008 לארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות. שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר לשירות מאותו מקרה, אז נמנע מהמלצה בעניינו, הואיל ונקט בהכחשה והשלכה.

ביחס לעבירות מושא הליך זה, התקשה הנאשם לקחת אחריות וניכר עליו כי אינו מבין את חומרתן. הוא התקשה לספק הסבר לסמים ולנשק שנתפסו בחזקתו, שלל נזקקות לטיפול בסמים ומסר אינפורמציה חלקית ולא עקבית. הנאשם מסר, כי כיום הוא מבין את המחירים הכרוכים בהסתבכותו וכי הוא מתחרט על כך. הנאשם הטעים את תוכניתו להינשא לחברתו עם שחרורו מהמאסר.

שירות המבחן התרשם מנאשם שגדל בעזובה, דבר המתבטא בתפקודו הירוד בכלל מסגרות החיים. הנאשם התקשה להיפתח בפני שרות המבחן ונמנע מלשתף בהסתבכותו, כמו גם, התקשה לבחון את דפוסיו הבעייתיים ואת המניעים להתנהגותו ולהסתבכותו. שירות המבחן התרשם מצעיר בעל אישיות תלותית אשר טרם השכיל לפתח אישיות עצמאית ונפרדת. נוכח המפורט לעיל, ולאור העובדה כי הנאשם שולל נזקקות טיפולית, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.

במסגרת הראיות לעונש, פנה אביו של הנאשם, לרחמיי בית המשפט וציין כי בנו מעד וביצע את המעשים מתוך מצוקה בה היה שרוי בעקבות פציעה קשה בתאונת דרכים. האב ביקש לנקוט בנאשם במידת הרחמים, תוך התחשבות בגילו הצעיר ובתקווה כי ישנה דרכיו בהמשך.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עו"ד יעל עצמון, הטעימה את חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר לצד כל אחת מהן קבוע עונש מאסר לתקופה ממושכת. התובעת הדגישה את הנסיבות החמורות בהן בוצע מעשה השוד, אשר תוכנן בקפידה, על רקע היכרות מוקדמת בין הנאשם למתלונן. הנאשם הצטייד באקדח, בקטנוע ובכרטיס סים זמני לשם טשטוש עקבותיו. מאותו הטעם, נטש את הקטנוע לאחר ביצוע השוד. התובעת עמדה על החבלות שגרם הנאשם למתלונן בגוף ובנפש, לצד נזק כלכלי של 30,000 ₪.

לנאשם הרשעה קודמת מחודש אוקטובר 2008 בגין עבירות של תגרה במקום ציבורי וחבלה חמורה, בעטיין ריצה ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות וכן, תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 7 חודשים, בר הפעלה. התובעת עתרה למיצוי הדין עם הנאשם, אשר בעבר ניתנה לו ההזדמנות, אותה לא השכיל לנצל, ושב וביצע עבירות אלימות תוך זמן קצר, מבלי שהיה בעונש המאסר המותנה התלוי על צווארו כדי להרתיעו.

ב"כ המאשימה טענה, כי מכלול השיקולים מצביעים על הסכנה הנשקפת מהנאשם ולפיכך, יש להרחיקו מהחברה לתקופה ממושכת. היא הטעימה, כי מדובר במי אשר ביצע עבירת שוד ובהמשך, בפער זמנים של שנה, החזיק בביתו נשק ותחמושת וכן בסם מסוכן מסוג קוקאין, בכמות שאינה לצריכה עצמית. די באלו כדי ללמד על אדם שאינו נורמטיבי אלא מעורה בחיי הפשע ולא חדל מלבצע עבירות חמורות. לכך, מצטרפת עמדת שירות המבחן, המדברת בעד עצמה.

התובעת ביקשה להטיל על הנאשם עונשים מצטברים זה לזה בגין עבירות השוד ועבירות הנשק והסמים, בהינתן העובדה ששנה מפרידה בין שתי המסכות העובדתיות, השונות זו מזו. לעונשים אלו, ביקשה התובעת לצבור את עונש המאסר שעתרה להפעלתו.

התובעת הטעימה את החומרה שיש בעבירה של החזקת נשק ככלל, ובפרט, לנוכח הכמות שנתפסה ברשות הנאשם וסוגי התחמושת השונים. היא ציינה, כי כדורי ההולו פויינט שנתפסו ברשותו (41 במספר) נאסרו לשימוש מלחמתי באמנת האג, בשל הנזק הקשה שהם מסבים לקורבנות. התובעת עמדה על מדיניות הענישה ההולכת ומחמירה הן בעבירות נשק והן בעבירת השוד, נוכח נפיצותן וחומרתן. היא עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר כבד ומרתיע בן מספר רב של שנים שיהיה בו להעביר מסר חד משמעי וברור כי הפוגע בחברו לשם בצע כסף, דינו מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. לצד זאת, עתרה להשית על הנאשם מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם, עו"ד בני נהרי, עתר מנגד להסתפק בתקופת המעצר שריצה הנאשם עד כה (כשנה ו-3 חודשים). הסנגור ביקש לזקוף לזכות מרשו את הודייתו באישום השני שעניינו עבירות הנשק והסמים ואת החרטה שהביע על אלו.

הסנגור הוסיף כי חרף הקביעה בהכרעת הדין כי הנאשם ביצע את השוד, הרי שלאור העובדה שהשוד בוצע בצוותא עם אחר אלמוני ובהעדר ממצא הקובע את חלקו של כל אחד מהשותפים בביצוע העבירות, אין לשלול האפשרות כי האחר היה הדומיננטי בביצוע השוד, הוא שתקף את המתלונן ונקט באלימות והנאשם היה זה אשר צלצל אל המתלונן עובר לשוד ונטל את כספו. ביחס לעבירת החזקת הסמים- טען הסנגור כי הסמים הוחזקו לצורך שימושו העצמי של הנאשם, לשיכוך כאבים בעקבות פציעתו בתאונת דרכים שעבר בשנת 2009. הוגשו אישורים רפואיים על קרות התאונה ופציעותיו הקשות של הנאשם.