מדינת ישראל נ' זאב

החלטה

החשוד נעצר בתאריך 1/8/10, בשעה 17.10, בחשד לקשרית קשר לביצוע פשע. אמנם, האירוע בגינו נחשד החשוד אירע לפני תקופה ממושכת, אלא שהמפתח לזיהויו של החשוד כחשוד בעבירה, נולד לפני מספר ימים כשאכן אמצעים טכניים, הם אלו שמיקדו החשד.

חקירתו של החשוד במשטרה העלתה מספר פרמטרים מסבכים, אשר בצירוף האמצעים הטכניים, הביאו לשכנועי כי בשלב זה קיים יסוד סביר לחשד כי החשוד אכן עבר את העבירות המיוחסות.

מהות העבירה מהווה שיקול, הן לגבי שקילת חלופות המעצר, והן לגבי הקמת עילות המעצר המפורטות בחוק (בש"פ 1986/94; בש"פ 6350/97).

החקירה בתחילתה.

לצורך בחינת החשד הסביר, אין לקבוע מסמרות, אלא די ב"אינטואיציה שיפוטית מושכלת" (בש"פ 6350/97). בבחינה זו ניתן לבחון גם ראיות שאינן קבילות במסגרת ההליך העיקרי (בש"פ 6350/97).

יש פעולות חקירה שיש לבצען המותנות בהימצאותו של החשוד במעצר, ושוכנעתי כי שחרורו של החשוד בשלב זה יביא לשיבוש הליכי החקירה בדרך של השפעה על עדים או העלמת ראיות בדרך אחרת. עוד אציין, כי לחשוד הרשעות קודמות, ויש בכך כדי להצביע על מסוכנותו (בש"פ 6686/02).

יחד עם זאת, יצוין כי פעולות החקירה אשר ציינתי לעיל כי הן מחייבות המצאות החשוד במעצר, לא יכולות להצדיק הארכת המעצר כמבוקש ע"י המבקשת. פעולות 3 ו-4, אינן מצדיקות הותרת אדם במעצר של 7 ימים. סבורני כי מעצר קצר משמעותית, בשילוב חלופה שתאפשר השלמת החקירה, תאיין המסוכנות, תאפשר השלמת החקירה בלא שיבושה. כך, הארכת מעצר קצרה תאפשר השלמת הפעולות המחייבות המצאות החשוד במעצר, וחלופת מעצר תאפשר השלמת יתר הפעולות.

בשיקולי הבאתי בחשבון גם את המב"ד אשר הוצג בפני, וגם את חומרת העבירות, ביסוד החשד לקשירת הקשר. יחד עם זאת, יש לזכור כי החשוד אינו נאשם בביצוע העבירות גופן והאירוע החמור עצמו, אלא רק בקשירת הקשר.

על כן – אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 4/8/10 בשעה 12.00.

החל ממועד זה ישוחרר החשוד לחלופת מעצר, מעצר בית בבית אמו גב' ללי או מאיה אורטדז'ה ברח' העצמאות 111 ק. אתא. מעצר הבית יהיה למשך 4 ימים ממועד השחרור ועד ליום 8/8/10 שעה 12.00.

אם החקירה תסתיים עובר למועדים שנקבעו לעיל, ניתן יהיה לקצר תקופת המעצר או חלופת המעצר.

ניתנה והודעה היום כ"ב אב תש"ע, 02/08/2010 במעמד הנוכחים.

ניצן סילמן, שופט

הוקלד על ידי: ברדה איה