מדינת ישראל נ' וענונו(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו, שבאה לאחר שמיעת חלק מהראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, איומים, העלבת עובד ציבור, היזק בזדון והתנהגות פרועה במקום ציבורי.

התובע בטיעוניו לעונש הפנה לעובדות כתב האישום וביקש מבית המשפט לבטא סלידה ממעשי הנאשם באמצעות ענישה מחמירה ועל ידי הרחקתו מהחברה.

עתירת התביעה הינה להטלת מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה, קנס ופיצוי כספי לשוטר בשים לב לחבלות שנגרמו לו.

הסנגור שם הדגש על העדר עבר פלילי לנאשם, במיוחד בהתייחס לגילו והפנה לעדויות השוטרים כפי שנשמעו בבית המשפט, מהן ביקש ללמוד כי מעשיו של הנאשם כלפי השוטרים הינם ברף הנמוך של סוג העבירות הזה.

עוד הפנה הסנגור לעובדה כי הנאשם פיצה את המתלוננת בגין הנזק שנגרם לה וביקש להטיל ענישה צופה פני עתיד או, לחילופין, להסתפק בימי מעצרו של הנאשם כתקופת מאסר.

הנאשם ציין שכל המתלוננים האזרחים בתיק הינם חברים שלו, לרבות בעלת העסק אותה פיצה ב- 1,500 ₪.

לחומרא יש לשקול את חומרת מעשיו של הנאשם ואת הרקע למעשים, קרי, כשהוא מצוי תחת השפעת משקה משכר.

כעולה מעובדות כתב האישום הנאשם התפרע בקונדיטוריה בעיר נהריה וכשהתבקש על ידי עובד במקום להנמיך את קולו, השליך כוסות וצלחות לכל עבר, גרם נזק למקרר שעמד במקום, השליך כסאות ושולחנות שעמדו במקום ואיים על אותו עובד באמרו כי ידקור אותו, יעקור לו את הלב ועוד.

המתלוננים הזעיקו משטרה למקום הארוע ומשזו הגיעה, תקף הנאשם את השוטרים והפריע להם למלא תפקידם, תוך שהוא מאיים עליהם ומעליב אותם.

אכן, אין להקל ראש עם מעשים כגון אלה – לא עם אלה שהופנו כלפי המתלוננים האזרחים ולא עם אלה שהופנו כלפי השוטרים.

מעשיו של הנאשם ארעו בשעות אחר הצהריים, עת שהו אנשים בקונדיטוריה וניתן לשער כי גרמו למתלוננים לא רק נזק לרכוש, אלא גם נזק לשם הטוב של המקום.

גם העבירות שביצע הנאשם כלפי השוטרים אינן עניין של מה בכך.

השוטרים הוזעקו למקום לבקשת המתלוננים – אזרחים שנפגעו, באו כדי להחזיר הסדר על כנו ומצאו עצמם מותקפים.

ככלל, אין הדעת יכולה לסבול פגיעה בשוטרים ואין זה משנה אם הפגיעה קלה היא, אם קשה, אם האלימות פיזית או מילולית.

אלא שבמקרה שבפנינו, לאחר שמיעת העדים השוטרים התרשמותי היתה כי מעשיו של הנאשם לא באו לשם תקיפת השוטרים גרידא אלא תוך התנגדותו למעצר ובכך יש כדי לסייג החומרה בצד המעשים.

הרקע להתנהגותו הכוללת של הנאשם – שימוש באלכוהול.

אמנם לטענת הסנגור אין ללמוד מהמקרה הספציפי על בעיית התמכרות שיש לנאשם, ברם, בעיית השמוש באלכוהול ממנה סובל הנאשם עולה הן מעובדות כתב האישום, בן הודה הנאשם והן מעדותה של המתלוננת לעונש.

המתלוננת, שנכחה באולם בית המשפט בהמתנה למתן עדותה, התבקשה לשמש כעדת אופי לנאשם, לאחר שחזר בו מכפירתו, הודה והורשע בעובדות כתב האישום.

המתלוננת העידה כי היא מכירה את הנאשם כ- 28 שנים וכי כשהוא פיכח הוא אדם מקסים אבל כשלא, אז לא.