מדינת ישראל נ' הרשקוביץ ואח'

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין

כללי

1.הנאשמים שלפני הודו והורשעו במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה.

הודאת הנאשמים ניתנה במסגרת הסדר טיעון אשר כלל את תיקונו של כתב האישום, אך מבלי שגובשו הסכמות כלשהן באשר לעונש, למעט פיצוי המתלוננים בסכום הגניבה בסך 60,000 ₪ - סכום שהופקד בקופת בית המשפט עובר לטיעוני הצדדים לעונש.

על פי עובדותיו של כתב האישום המתוקן, ביום 25.4.10, בין השעה 10:50 לשעה 12:06, פרצו הנאשמים בצוותא לדירה ברחוב התמר 2 בגבעת שמואל, אשר בבעלותם של תמר ורון קאופמן (להלן - המתלוננים), וזאת באופן הבא: בסמוך לשעה 11:00, הגיע נאשם 4, בלוויית "אחר", מספר פעמים, לקומה בה מצויה דירת המתלוננים, וזאת לשם בחינת דלת הדירה וסריקת המסדרון המצוי בקומה. בהמשך, ירדו הנאשם 4 ואותו "אחר" במעלית הבניין. בסמוך לשעה 11:47, שוב הגיעו נאשם 4 ואותו "אחר" לדירת המתלוננים, אך הפעם, עשו כן בלווית נאשם 2. לאחר שהשלושה בחנו את מסדרון הקומה ודלת הדירה, ירדו הם במעלית הבניין. בשעה 11:53, הגיעו נאשמים 1, 2 ו-4 כאשר נאשם 1 פרץ את דלת דירת המתלוננים, בעוד נאשמים 2 ו-4 תיצפתו על המסדרון. בשעה 12:02, פתחו הנאשם 4 ואותו "אחר" את הדלת הפרוצה ונכנסו לדירה. בשעה 12:06, הגיע ונכנס לדירה אף נאשם 3. בכל אותה העת, נאשם 2 המתין במסדרון קומת הדירה, תצפת על המסדרון ושמר על המעלית. בהמשך לאותן נסיבות, גנבו הנאשמים ושני אחרים מהדירה סכום של 60,000 ₪.

לאחר ההרשעה נשלחו הנאשמים לשירות המבחן, וכעת מונחים התסקירים על שולחני.

עמדת התביעה

2.התובע, עו"ד אבי שגב, ביקש להשית על הנאשמים עונשי מאסר ממושכים, ובעניינו של נאשם 4, אף להפעלת העונש המותנה במצטבר. התובע ביקש לדחות את המלצות שירות המבחן, ונימק עתירתו בנימוקים הבאים: חומרת העבירות; הפוטנציאל להתלקחות אלימה; התכנון המוקדם; שלל הגניבה המשמעותי; עברם הפלילי של הנאשמים (כפי שיפורט בהמשך).

עמדת ההגנה

3.ב"כ נאשם 1, עו"ד ירון ברזילי, ביקש להסתפק בהשתת עונש מתון אשר ניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות.

הסניגור נימק עתירתו בטיעונים הבאים: חלוף הזמן מאז מועד ביצוע העבירות (שנתיים) כאשר מאז אין חולק כי הנאשם לא הסתבך בעבירות נוספות; המשקל שיש לייחס להודאת הנאשם וקבלת האחריות; החסכון בזמן ציבורי; השבת סכום הגניבה; נתוניו האישיים ומצבו המשפחתי.

4.ב"כ נאשם 2, עו"ד רצון דרחי, ביקש אף הוא להסתפק בהטלת עונש מאסר אשר ניתן לרצותו בעבודות שירות, וזאת על בסיס הנימוקים שפורטו בסעיף 3 לעיל. בנוסף, הדגיש הסניגור את נתוניו האישיים של הנאשם, מצבו הכלכלי הקשה ועמדתו הכנה בפני שירות המבחן. הסניגור ציין כי הנאשם הוחזק כשבועיים במעצר, היה נתון פרק זמן ממושך בתנאים מגבילים ומעולם לא ריצה עונש מאסר.

5.ב"כ נאשם 3, עו"ד אבי עמירם, ביקש ליתן משקל בכורה לשיקול השיקומי, ועתר לצורך כך לדחות את גזר דינו של הנאשם עד לאחר השלמת ההליך הטיפולי (בקשה שנדחתה על ידי).

ארבעה עדים העידו מטעמו של נאשם 3:

גב' רות סולימני - בעלת מסעדת בשרים בבת ים, אשר שימשה כמעסיקתו של הנאשם כשנה וחצי, והעידה כי היא ולקוחותיה שבעי רצון מן הנאשם, וכי הנאשם הינו עובד נאמן ואב מסור לילדיו.

אשתו של הנאשם אשר התייחסה להיותו של הנאשם אב דומיננטי וכזה אשר הוגדר על ידה כ"עמוד התווך בבית".

מר משה גוטליב – מדריך ומלווה אסירים בכלא ומחוץ לכלא, בעל נסיון רב בשנים בשיקום עבריינים ונפגעי סמים. מר גוטליב התייחס להיכרותו עם הנאשם אותו ליווה בעבר בעת הטיפול ביחידה לנפגעי סמים בבת ים. מר גוטליב העיד כי 3 חודשים לפני מועד הטיעונים לעונש, הנאשם פנה אליו וביקש את עזרתו המחודשת, ומאז הוא נמצא עמו ועם משפחתו בקשר יומיומי, ואף מלווה אותו לקבוצות תמיכה. מר גוטליב סבר כי בניגוד לעבר, בעת הנוכחית הפנים הנאשם את קשייו, ואף מטעמים של טובת הכלל - יש מקום להתמקד בשיקומו.

גב' מיכל לובלסקי – עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול בהתמכרות ובעבריינות, ובעלת רקע של מגוון תפקידים במסגרת שב"ס. גב' לובלסקי העידה כי הנאשם פנה אליה כ-3 שבועות לפני מועד הטיעונים לעונש, וכי נערך עימו תהליך אבחון אשר כלל 6 פגישות עימו, ופגישה נוספת עם אשתו, וזאת במטרה להעריך את כוחותיו ואת יכולת התמיכה הסביבתית. גב' לובלסקי העריכה כי הנאשם מוכן להשתלב כעת בהליך טיפולי, והמליצה לדחות את גזר הדין בחצי שנה בכדי לאפשר לתהליך הטיפולי להתקיים. חוות דעתה הוגשה לבית המשפט וסומנה נע/1.