מדינת ישראל נ' דסטה(אסיר)

ב"כ המאשימה עו"ד ברזילי.

הנאשם - הובא באמצעות נחשון.

ב"כ עו"ד אלמלם.

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

נסיבות העבירות פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן ביום 06/08/10 בסביבות השעה 18:30 ברמלה תקף הנאשם את אחותו (להלן: "המתלוננת) בכך שסטר בפניה פעמיים ואיים על אחות אחרת בכך שאמר לה כי יהרוג אותה. את המעשים המתוארים ביצע בהיותו נתון בגילופין.

במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לשירות המבחן על מנת לקבל תסקיר בעניינו הבוחן בין היתר את אפשרות השתלבותו בטיפול.

התסקיר שבפני סוקר רקעו, נסיבותיו האישיות, התייחסותו לעבירות ולמצבו וכן בוחן את אפשרות השתלבותו בטיפול.

שירות המבחן מתרשם כי מדובר בנאשם צעיר הסובלת מהפרעת אישיות פרנואידית ומהתמכרות לאכוהול כרונית, בעל עבר פלילי, אשר גדל ברקע משפחתי קשה ומורכב. המפגש עם הנאשם התבצע בבית המעצר והתרשמות שירות המבחן כי הנאשם לוקה במחשבות אובססיביות ואף התקשה להסביר המנעותו מהליך של גמילה במהלך המעצר. עם זאת דו"ח העובדת הסוציאלית של בית המעצר מעלה כי מצבו של הנאשם כיום יציב והוא עסוק בשאלת הגמילה מאלכוהול.בהקשר זה מציין התסקיר כי הנאשם מביע נכונות מילולית חיצונית להיגמל מהתמכרותו אולם בעיקר מבטא התלבטות לגבי יכולת ההתמדה וכי ניכר קונפליקט בין הבעת הרצון להגימל לבין חוסר יכולתו לעמוד במחויבות לאורך זמן באופן הנדרש לטיפול ארוך וכן סירובו ליטול טיפול תרופתי שככל הנראה זקוק לו לשם איזון מצבו. לטענת שירות המבחן הנאשם אינו בשל לעת הזו לעמוד בסטנדרטים קפדניים ובדרישות של קהילה טיפולית אלא זקוק למסגרת בעלת גבולות ברורים וחזקים ולפיכך אין שירות המבחן בא במלצה לגמילה בתנאים פתוחים אלא סבור כי טיפול במסגרת סגורה ימנע את המשך התדרדרותו.

במסגרת הטיעונים לעונש עמדת התביעה הנה לענישה בדמות מאסר ממושך בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר לכל עונש, מאסר מותנה וקנס.

ואילו ההגנה מבקשת לתת לנאשם הזדמנות ולשלבו במסגרת טיפולית סגורה כעולה מהמלצת התסקיר ובאופן שהולם את כוונת הנאשם להיגמל מן הטיפה המרה - כוונה העולה לראשונה במסגרת תיק זה.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי האמור בתסקיר ושקלתי את מכלול הנסיבות ובטרם אגזור את דינו של הנאשם אציין את השיקולים לחומרא ולקולא בעניינו של הנאשם:

מדובר בנאשם צעיר אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה סתם – שתי סטירות לפני אחותו ואיומים על אחות נוספת כי יהרגה וזאת על רקע היותו נתון בגילופין.

מדובר בעבירות קשות ביותר נוכח העובדה שנעשות בין כותלי הבית מקום שאמור להיות מבצרן של אחיות הנאשם. בהקשר זה נאמר לא אחת כי שומה על בתי המשפט לתרום תרומה ממשית במלחמה הקשה באלימות הגואה ובפרט כזו המבוצעת תחת השפעת אלכוהול ולעיתים באופן שהשימוש באלכוהול מהווה תירוץ לאותה אלימות נפשעת. ראו לעניין זה דברי המשנה לנשיא כבוד השופט חשין בע"פ 8314/03 רג'אח שיהד בן עווד נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 3016 , 3017 (2005):

"בית-המשפט חייב להעלות את תרומתו הצנועה במלחמה הקשה שיש לחברה בישראל באלימות הגוברת והולכת ברחובות ובבתים, ותרומה זו תמצא את ביטויה בעונשים החמורים ששומה עליהם על בתי-המשפט לגזור על מעשי אלימות שפשו במקומנו כמגיפה. עלינו למוד את הרחמים שבליבנו כמידה הראויה להם, והרי ידענו כי כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן. יצא הקול מבית-המשפט ויילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח. וככל שייעצם מעשה האלימות כן תארך תקופת המאסר..."

אמנם במקרה זה דובר על תוצאות הרות אסון כתוצאה ממעשה האלימות אולם רוח הדברים יפה גם לעניינו.

בנוסף לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד וזאת חרף גילו הצעיר. הנאשם החל את דרכו העבריינית כנער וביצע עבירות רבות של אלימות כנגד שוטרים, איומים, חבלה של ממש, עבירות נגד בעלי חיים (ת/1). הנאשם הורשע בעבר ואף נאסר מאחורי סורג ובריח. במסגרת הרשעתו האחרונה נגזרו עליו 14 חודשי מאסר לאחר שהופעל מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו וזאת בנסיבות בהן תקף את אחותו ואיים עליה – ודהיינו מדובר על עבירות דומות לעבירות בהן הורשע בפני.

זאת ועוד כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים מת"פ 3092/07 (שלום, רמלה) – ת/2.

כמו כן עיינתי בתסקיר וממנו עולה כי אכן הנאשם מביע רצון מילולי להיגמל מן האלכוהול אולם מעבר לביטויים הללו אין ביטוי ממשי בדמות פניה בבקשה במסגרת המעצר. בנוסף שירות המבחן כאמור מצביע על התרשמותו מכך שאין לנאשם את היכולות לעת הזו להתמסר להליך טיפולי ארוך והדרגתי. בנוסף ניתן ללמוד מן התסקיר כי תחושת הזעם, האכזבה והתסכול מבני משפחתו עדיין שרירה וקיימת.

מנגד מדובר בנאשם צעיר בן 25 שהתסקיר בעניינו מעלה תמונה קשה. נאשם אשר סובל מבעיות התמכרות לאלכוהול לצד בעיות נפשיות. נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם אינן קלות כלל ועיקר: הנאשם עבר ילדות קשה במחיצת אב מכה שכיום אינו בקשר עם ילדיו. ניתן בהחלט להסכים עם טענת הסנגורית בהקשר זה כי אין לנאשם מקור כוח ותמיכה המאפשר לו לצאת מהמעגל בו שרוי. עוד עולה מן התסקיר כי הנאשם מביע לראשונה נכונות מילולית להיגמל מהאלכוהול, אם כי כאמור בהקשר זה יש לשוב ולהדגיש כי במסגרת המאסר הקודם והמעצר הנוכחי לא פנה לטיפול או לגמילה במסגרת בה היה נתון ואף מסרב ליטול תרופות שככל הנראה עשויות לסייע באיזונו.