עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
35442-11-09
10/06/2010
|
בפני השופט:
תחיה שפירא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אברהים דסוקי
|
החלטה,החלטה,פסק-דין,החלטה |
החלטה
שמעתי את דברי עו"ד לדר אשר הודיע היום כי איננו מייצג את המשיב, אם כי היה לו יפוי כח ליצוגו לקראת הדיון הקודם.
לאחר ששקלתי בדבר, ומאחר ואין חולק כי עו"ד לדר התנהג שלא כשורה וגרם לבזבוז זמנו של ביהמ"ש כאמור בהחלטתי הקודמת, אני מטילה על עו"ד לדר הוצאות אישיות בסך 500 ש"ח, וזאת כהוצאות סמליות בלבד.
ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.
תחיה שפירא, שופטת
החלטה
אחד מתפקידיה המובהקים של ערכאת הערעור היא תיקון טעויות משפטיות שנעשו בפסקי דין של בתי משפט קמא.
במקרה שבפניי, אכן אחת הטענות שבערעור המדינה מתייחסת לטעות משפטית שחלה בפסק דינו של בימ"ש קמא והיא העומדת לדיון בפניי.
משכך, אין כל מקום להחזיר את הדיון לבימ"ש קמא. כמובן שניתנת למשיב הזכות המלאה להגיב על טענה זו בין יתר טענות הערעור.
ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.
תחיה שפירא, שופטת
פסק דין
זהו ערעור המדינה על גזר דינו של בימ"ש השלום לתעבורה בת"א (כב' השופט ש. איזקסון) ובו הורשע המשיב עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח בר תוקף.
בימ"ש קמא הטיל על המשיב את העונשים הבאים: 50 ימי מאסר בפועל, מהם יקוזזו ימי מעצרו (העולים לכדי 50 יום); הארכת המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב למשך 200 ימים בשנתיים נוספות; 16 חודשי פסילה בפועל והפעלה בחופף של פסילות מותנות שהיו תלויות ועומדות נגדו, וכל זאת במצטבר ליתר עונשי הפסילה העומדים נגדו; וכן התחייבות בסך 7,500 ש"ח למשך 3 שנים.
בימ"ש קמא מצא שלא להטיל על המשיב קנס בשל נסיבותיו האישיות.
למען הבהרת התמונה, יש להוסיף ולציין כי המשיב נתפס כשהוא רוכב על קטנוע בתאריך 27.8.09.
באותה עת היה המשיב פסול מנהיגה ב- 10 תיקים קודמים וכן למרות שקיבל רשיון אך ורק בשנת 2001, לחובתו הרשעות קודמות רבות (26 לעת מועד מתן גזה"ד).
עוד יש לציין, כי מאז שרשיונו של המשיב פקע ביולי 2003, לא חודש הרשיון ומאז המשיך ונהג ללא רשיון תקף ואף ביצע את מרבית העבירות המצויות בגליון הרשעותיו הקודמות.
בנוסף לכך יש לציין, כי ביום 6.2.07 נתפס המשיב נוהג ללא רשיון וללא ביטוח וביום 28.2.07 נגזר דינו ע"י אותו מותב של ביהמ"ש שנתן את גזה"ד נשוא הערעור שבפניי, ל- 22 ימי מאסר לריצוי בפועל ו- 200 ימי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, אם יימצא אשם בעבירה שעניינה נהיגה בזמן פסילה.
עוד הוטלו על המשיב תקופות פסילה בפועל ופסילות על תנאי.
ביהמ"ש באותו מקרה הלך לקראתו של המשיב לאחר שהמשיב הצהיר כי הוא מצטער על מעשיו ולמד לקח וכי לא יחזור על הדברים.
יש לציין, וזאת מתוך גזה"ד שהובא בפניי, כי כבר אז היו כנגד המשיב 10 מקרים שבהם נהג ללא רשיון ונתפס בכף. ביהמ"ש דאז קבע כי "הנאשם פיתח לעצמו דפוס התנהגות במסגרתו הוא בז לחוק באורח שיטתי, שכן נעצר מעת לעת ע"י שוטרים... דפוס התנהגות זה בו אדם בז לחוק באופן שיטתי, נוהג במשך שנים ארוכות בלי רשיון נהיגה ואיננו מתייצב לבתי משפט ונוהג בעת פסילה, חייב להיפסק".