מדינת ישראל נ' דמרי(עציר)

החלטה

א.ראיות לכאורה

קיימת הסכמה בין הצדדים בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, הדי בה לצורך מעצרו של המשיב עד לתם ההליכים המשפטיים נגדו. עיינתי בתיק החקירה, אשר הונח על שולחני על ידי נציגת המבקשת, ממנו למד אני על קיומה של תשתית כזו, המראה כי המשיב נהג ברכב ועשה בו שימוש. קיים מזכר מטעם קצין משטרה אשר הבחין במבקש עת נהג ברכב.

ב.עילת מעצר

בבוא בית המשפט לקבוע את המשך מעצרו של המשיב, עליו לתור אחר סוג העבירות המיוחסות, חומרתן, עברו של המשיב וכן אם קיימת סכנה הנשקפת ממנו כלפי הציבור.

השילוב הנוצר בין עברו הפלילי המשתרע על פני 22 הרשעות קודמות הכוללות עבירות של איומים, תקיפת עובד ציבור, הפרת הוראה חוקית, עבירות סמים ועבירות הקשורות ברכב, לבין חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, יש בו ללמד כי מדובר באדם שאין מורא החוק עליו.

העובדה כי עברו הפלילי של המשיב, הכוללות עבירות של הפרת הוראה חוקית, יש בה ללמד כי המבקש לא נרתע מלשוב לסורו, לאחוז בהגה ולנהוג אף בניגוד להחלטות שיפוטיות ובניגוד להוראת סעיף 67 לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961.

ברצותו יכבד המשיב את החלטותיו של בית המשפט וברצותו יבעט בהן ברגל גסה.

לא זו אף זו, בו ביום שהוגש נגד המשיב כתב אישום נשוא בקשה זו, הוגשו שני כתבי אישום נוספים הכוללים עבירות דומות ואף חמורות שעניינן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות וגרימת נזק לאדם ורכוש.

ב"כ המלומד של המשיב גורס כי אל לו לבית המשפט לייחס משקל לכתבי אישום אלה מאחר ולגביהם לא נעצר המשיב ולא נתבקשה בעניינו כל בקשה למעצר עת נחקר ושוחרר על ידי המשטרה.

אמנם הבקשה המונחת על שולחני היום, מתייחסת היא להתרחשות עובדתית אשר אירעה ביום 23.7.10. אולם, אין להתעלם משני כתבי אישום נוספים אשר הוגשו למחרת יום הגשת כתב האישום נשוא בקשה זו, הכוללים עבירות דומות, אשר התרחשו במהלך החודשים האחרונים. תדירות ביצוע העבירות מלמדת על כך כי המשיב לא נרתע לאחוז בהגה פעם אחר פעם על אף ההחלטות של בית המשפט ועל אף כי נחקר במשטרה ועמד על חומרת מעשיו.

עילת מעצר אכן מתקיימת בעניינו, ומשכך, יש לבחון אם קיימת חלופה שיש בה, כדי להלום את הנסיבות של המשיב ואת הנסיבות של המעשה.

ג.חלופת מעצר

השאלה המכרעת הינה כפי שצויין בבש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ. אייל מלכה, דינים עליון, כרך נ"ד, עמוד 373: האם ניתן להפיג את המסוכנות הנשקפת מהמשיב בדרך של חלופת מעצר, אשר פגיעתה בחירותו הינה פחות מדרך של מעצר מאחורי סורג ובריח.

נפסק זה מכבר כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, יורה בית המשפט על מעצר עד תם ההליכים בעבירות המוגדרות כעבירות תעבורה (בש"פ 1020/01 אנדרי סליחוב נ. מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 31.12.2001 וכן בש"פ 7352/04 , מדינת ישראל נ. עטיה אבו כואדי, לא פורסם, מיום 9.8.2004). דבריי אלה באים על רקע העובדה כי לא הוצעה כל חלפוה הולמת בעניינו וכל שהוצע על ידי המשיב הינו שחרור על ידי הפקדת סך של 2000 ₪ במזומן.

בפסקי דין נוספים, צויין על ידי בית המשפט העליון כי ניתן יהא להפיג את המסוכנות הנשקפת מנאשם אשר נהג בזמן פסילה על ידי חלופת מעצר שתכלול מעצר בית מלא עם פיקוח צמוד והדוק של מספר אנשים, דבר אשר יבטיח שהמשיב לא יצא מפתח הבית ולא יתקרב למכונית. באופן זה תמנע אפשרות שיחזור על מעשיו. (בש"פ 7372/04 אוסיד עודה נ. מדינת ישראל מיום 11.8.2004).

לאור כל המקובץ לעיל, ומאחר ולא הוצגה חלופה הולמת ובשים לב לעברו הפלילי העשיר של המשיב, הנני מורה על מעצרו עד תם ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו במסגרת תיק זה.

ניתנה והודעה היום ט"ז אב תש"ע, 27/07/2010 במעמד הנוכחים.

סאאב דבור, סגן נשיא

הוקלד על ידי: יפית כהן