מדינת ישראל נ' דהן

גזר דין

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה אשר כוונה כלפי גרושתו היא המתלוננת.

עובדות כתב האישום הן כי בתאריך 27/3/12 היו ילדיהם של בני הזוג בחזקתו של הנאשם, על פי הסדרי ראייה בין השניים. המתלוננת הודיעה לנאשם כי בכוונתה להגיע לביתו לקראת השעה 14.00, על מנת לקחת עימה את אחד הילדים אשר חלה וכאשר הגיעה בשעה 13.30 בסמוך לבית, שלחה אליו הודעה כי היא ממתינה וביקשה כי הילד החולה יובא אליה.

מאחר שהנאשם לא השיב להודעה ואף לא השיב לחיוג הטלפון אליו, ניגשה המתלוננת אל חצר הבית, מקום בו ממוקמת המספרה שהיא בית העסק של הנאשם.

הנאשם יצא לעבר המתלוננת, דרש כי תצא מביתו , נצמד בגופו לגופה ולאחר מכן, דחף אותה, ירק לעברה ופגע בפניה.

מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עולה כי הוא בן 37, גרוש ואב לשני ילדים וכי אין לחובתו הרשעות קודמות.

הנאשם תאר מערכת זוגית מתוחה לאורך כל השנים .

באשר לעבירה נשוא תיק זה הודה הנאשם ביצועה ואף ציין כי קודם לה התנהלו בין בני הזוג יחסים תקינים וחיוביים. התנהגותו האלימה התקיימה על רקע בקשת המתלוננת להגדלת דמי המזונות ועל כן לא רצה כי תשהה בשטח ביתו. הוא אינו חש אמפתיה כלפי המתלוננת והתרשמות שירות המבחן היא כי הוא צבר נגדה כעסים רבים ועל כן בחר לירוק בפניה על מנת לפגוע בה כפי שהיא פגעה בו לתחושתו.

שירות המבחן ניסה ליצור מספר פעמים קשר עם המתלוננת אך לשווא ועל כן עמדתה לא הובאה.

שירות המבחן התרשם מאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי ועם זאת הינו בעל מאפייני אימפולסיביים בהתנהגותו.

שירות המבחן סבור כי על הנאשם להשתלב בטיפול במרכז למניעת אלימות, אך הנאשם שלל צורך בהתערבות טיפולית ועל כן נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

שירות המבחן לא התרשם כי תהייה פגיעה קונקרטית בנאשם במקרה זה ועל כן לא המליץ לבטל את הרשעתו.

המאשימה מצאה את תסקיר שירות המבחן כתסקיר שלילי שכן הנאשם ראוי לקבלת טיפול, אך הוא סרב לקבל כזה. בהתחשב בכך ובהתחשב בגורמים מגבירי הסיכון שבהתנהגותו אשר נמנו על ידי שירות המבחן , סברה המאשימה כי אין מקום להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם , מה גם ששירות המבחן קבע כי אין בו כל פגיעה קונקרטית כתוצאה מן ההרשעה.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם חודש מאסר אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות וכן מאסר מותנה.

ב"כ הנאשם טענה כי מדובר במקרה מינורי ועל כן התקשתה למצוא פסיקה מתאימה שתתמוך בטיעוניה. לטעמה, בנסיבות אלה, לא הוטל עונש כפי שעתרה לו התביעה, ואף מקרים חמורים יותר בעבירות של אלימות בתא המשפחתי הסתיימו במאסר מותנה ובהתחייבות.

ב"כ הנאשם הדגישה כי בניגוד לאמור בתסקיר שירות המבחן , הרי שהנאשם דווקא עבר טיפול. הוא עבר טיפול פרטני אצל פסיכולוג עוד טרם הגירושין וגם לאחר הגירושין המשיך בטיפול זה . היא ציינה כי לכתחילה לא צלחה מערכת היחסים בין בני הזוג ולאו דווקא בשל הנאשם לבדו, אלא בשל שני בני הזוג וכי הנאשם הוא אדם נורמטיבי, אשר כיום אין לו קשר עם המתלוננת המתגוררת בצפון הארץ.

ב"כ הנאשם עתרה להטלת מאסר מותנה והתחייבות.

בדברו האחרון הדגיש הנאשם כי אכן מדובר במקרה יחיד וחריג ראשון ואחרון מסוגו.

אכן, כאשר מדובר בעבירות של אלימות בתא המשפחתי, יש להחמיר בגינן ולהטיל ענישה מכבידה ומרתיעה. שכן מכתן של עבירות אלה – קשה, תרתי משמע. הדברים נכונים ויפים גם כאשר מדובר בבני זוג גרושים אשר נפרדו ועדיין קיימת ביניהם אלימות ומערכת יחסם עכורה.

הערכים המוגנים ברורים ועניינם הגנה על שלומם , בטחונם, גופם וכבודם של המתלונן או המתלוננת, לפי הענין ומתן אפשרות לחיים שלווים ובטוחים.