מדינת ישראל נ' דאר טאה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין וזאת בנסיבות בהן בתאריך 9.9.09 בשעות הצהריים במודיעין הסיע את תושב אזור השוהה בישראל שלא כדין.

לכתחילה במסגרת הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים הודיעה המאשימה כי תעתור לעונש שיכלול רכיבים של חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה על תנאי ואילו הסנגורית תטען באופן "פתוח" כאשר הצדדים הסכימו שיוגש תסקיר טרם הטעונים לעונש.

אכן הוגש תסקיר שירות מבחן אשר סוקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, רקעו, מצוקות שונות בהן היה שרוי וכן פעילותו במהלך ריצוי עונש מאסר שריצה בשנת 93 כאשר מחמת צנעת הפרט לא אפרטה.

שירות המבחן גם סוקר את עברו של הנאשם, מצבו הכלכלי וכן מציין כי הנאשם עושה מאמצים לחזור ולנהל אורח חיים תקין ויצרני. בהעדר שיתוף פעולה לא יכול היה שירות המבחן להגיש תכנית של"צ בדיעבד מסתבר כי חוסר שיתוף הפעולה היה לא על רקע מחדליו של הנאשם בהתייצבות בפני שירות המבחן אלא על רקע מעצרו בתיק אחר.

הנה כי כן, בין לבין נעצר הנאשם, הורשע באותו תיק בגינו נעצר ונדון לשנת מאסר ובעקבות זאת המאשימה אינה עותרת כמובן עוד לרכיב של מאסר שירוצה בעבודות שירות ועתירתה לעת הזו הנה לרכיב של מאסר בפועל לצד הרכיבים המוסכמים האחרים.

הסנגורית מצידה מבקשת שכל רכיב של מאסר – אם יושת – ירוצה בחופף לעונש המאסר אותו הוא מרצה כיום וכן היא מבקשת שבימ"ש ימנע מהשתת קנס נוכח העובדה שהנאשם מרצה עונש מאסר בפועל.

טעוני באות כוח הצדדים מפורטים בפרוטוקול כל אחת בתורה ואין לי אלא להפנות אליהם.

שקלתי נסיבות הענין, טעוני באי כוח הצדדים, עברו של הנאשם כעולה ממסמך ת/1 והאמור בתסקיר שירות המבחן.

סבורה אני שאין עוד צורך להכביר במילים באשר ליסוד המסוכנות הגלום בעבירות על חוק הכניסה לישראל.

בשורה של הלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון חזר בית המשפט העליון והבהיר חומרתן של עבירות אלה תוך שבהלכת פראג'ין עמד בית המשפט העליון על כך שחומרתן של עבירות ההסעה, ההעסקה וההלנה רבה מאלה של השהייה וזאת כפי שציין כב' השופט רובינשטיין באותו פסק דין, מדובר בעבירות שיש בהן יסוד של "חוטא ומחטיא את הרבים".

עוד עמד בית המשפט העליון בהלכת פראג'ין על זכותה של מדינה להגן על גבולותיה וברור הוא כי ריבוי העבירות על חוק הכניסה מהווה גם הכבדה על הרשויות הממונות על אכיפת החוק וזאת משום שידיהן מלאות עבודה באיתור ומניעה.

ברגיל היה מקום להחמיר בענישה, יחד עם זאת בנסיבות שפורטו על ידי הסנגורית לא ימוצה הדין עם הנאשם.

לענין זה אציין ביחוד את ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין, מצבו המשפחתי של הנאשם אשר פרנסת אשתו וחמשת ילדיו עליו.

עוד אציין את דברי הסנגורית באשר לחלק שנטל בסיוע למדינה מה שגרם לו ניתוק מהמשפחה המורחבת.

מביאה אני בחשבון גם את העובדה שהנאשם מרצה עונש מאסר בפועל לתקופה לא קצרה.

תוך שמביאה אני בחשבון את מכלול השיקולים לחומרה ולקולא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.חודש מאסר בפועל אשר ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כיום.

2.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל

עבירה על חוק הכניסה לישראל.