החלטה
לפניי בקשה לביצוע פעולות חקירה לאחר הגשת כתב אישום.
ביום 18/11/12 הוגש כנגד המשיב, מר נזאר ג'שי (להלן: "המשיב") כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
בכתב האישום מיוחסת למשיב עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והכשלת שוטר.
כפי שפורט בפרק העובדות שבכתב האישום, הטענה של המאשימה הינה שברכבו של המשיב נתפסה שקית ובה למעלה מ-9גרם של קוקאין, כאשר היא מוחבאת בדופן דלת הרכב, בחלל שמאחורי מנגנון הפעלת החלון (להלן: "חלל המנגנון", כפי שהוגדר המכלול בכתב האישום). עוד נטען בכתב האישום כי כאשר התקרבו השוטרים אל הרכב, נמלט המשיב מהרכב, אך נעצר.
במסגרת דיונים שהתקיימו בפניי בבקשה למעצר עד תום ההליכים ניתנו מספר החלטות באשר לתשתית הראייתית, המסוכנות וכיוצ"ב ונכון לעכשיו המשיב נמצא במעצר עד תום ההליכים.
עתה מונחת על שולחני בקשה לביצוע פעולת חקירה נוספת. בבקשה, ובמהלך הדיון שהתקיים בבקשה, מסביר ב"כ המדינה (להלן: "המבקשת") שביום שבו הוגש כתב האישום לבית המשפט התקבל במשרדי המבקשת "דו"ח טביעת אצבע – השוואה ראשונית" ואשר מתוכו עולה שקיימת התאמה ראשונית בין טביעות שנמצאו בחלל המנגנון לבין טביעות אצבע של המשיב - אשר קיימות במאגר המשטרתי בשל מעצריו הקודמים של המשיב.
היות והדו"ח הראשוני הגיע ביום שבו הוגש כתב האישום, לאחר שכתב האישום כבר הגיע למזכירות בית המשפט, מוגשת כעת הבקשה הנוכחית לביצוע פעולות חקירה כאשר פעולות החקירה אשר המבקשת מוצאת לנכון לבצע הינן לקיחת מעתק של טביעת אצבע נוספת מן המשיב, וחקירתו הנוספת – במידת הצורך.
הבקשה סומכת על אישור לביצוע השלמת החקירה שהוכן ביום 5/2/13 ואשר עליו חתומה עו"ד סנ"צ שטרית, ראש יחידת תביעות מחוז צפון, על הממצאים שקיימים בתיק החקירה והכול תוך הפנייה להנחיה מס' 6.11 של פרקליט המדינה אשר כותרתה "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" (עדכון אחרון מיום 15/2/08) – (להלן: "הנחית פרקליט המדינה").
ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו ניתן היה, ומן הראוי היה, להשלים את החקירה עובר להגשת כתב האישום וכי השלמת החקירה בשלב הזה תפגע בהגנתו של המשיב, כמו גם בזכותו שלא להפליל את עצמו.
שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשת המבקשת.
ההוראות בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, מורות כי ניתן לבצע פעולות חקירה אף לאחר הגשת כתב אישום "לשם ניהול יעיל של המשפט", אם כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (וראו באשר לפרשנות של סעיפים 60-61 לחוק בהקשר זה את תפ"ח (תל-אביב יפו) 1182/03 מדינת ישראל נ' מגרלשוילי). במקרה זה, אני סבורה שמתקיימים אותם טעמים מיוחדים.
ראשית, על פי הנחית פרקליט המדינה ועל פי הגיונם של הדברים, אחד מהשיקולים שיש לשקול הינו הצורך בביצוע השלמת החקירה. דומה כי לא יכול להיות ספק לגבי חשיבות ביצוע פעולת החקירה המתבקשת דכאן. טביעות אצבע של המשיב ברכב באופן כללי אינן יכולות לסייע בבירור כתב האישום, שכן אין חולק שמדובר ברכב ששייך למשיב ומן הסתם טביעות האצבע שלו מצויות במקומות רבים ברכב. עם זאת, טביעות אצבע בחלל המנגנון, שם הוטמן הסם, אשר אינו מנגנון שאמור להיות גלוי ואינו מנגנון אשר בדרך כלל נוגעים בו במהלך השימוש הרגיל ברכב (בוודאי שלא בצד הפנימי של המנגנון שם אותרה טביעת האצבע) – הינן טביעות אצבע אשר שיוכן עשוי בוודאי לשפוך אור על הטענות העובדתיות בתיק. לא למותר לציין שייתכן ויתברר שטביעות האצבע אינן שייכות למשיב והדבר דווקא עשוי לחזק את טענתו לפיה הרכב אכן שייך לו אך הוא לא היה זה שהטמין את הסם בדופן.
שנית, שיקול נוסף אותו יש לבחון, נוגע לאפשרות שתפגע הגנתו של המשיב, כאשר מטבע הדברים כאשר יש חשש לפגיעה בהגנה יש להיזהר מפני השלמות חקירה לאחר הגשת כתב אישום. במקרה דנן, התיק העיקרי נותב לשופט לאחר מתן ההחלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים אך טרם התקיים דיון הקראה מפורט, המשיב טרם מסר את עמדתו המפורטת לכתב האישום ובמצב דברים זה נדמה לי שהגנתו לא תפגע אם תושלם החקירה כמבוקש. ייתכן והמשיב ובא כוחו החלו לגבש קו הגנה, אך קו ההגנה טרם הובא לידיעת המבקשת ולכן לא מצאתי שקיים חשש שתגרם פגיעה לאותו "קו הגנה".
שלישית, יש לתת את הדעת לשאלה מדוע לא בוצעה פעולת החקירה טרם הגשת כתב האישום. במקרה זה, נדמה לי שניתן לראות כסבירה את החלטת היחידה החוקרת שלא לבצע מעתקי טביעות אצבע בשלב שבו התנהלה החקירה, עד אשר הגיע הדו"ח הראשוני המתואר מעלה. היחידה החוקרת אינה נוהגת ליטול טביעות אצבע מכל חשוד באופן אוטומטי ופעולת חקירה זו מתבצעת רק כאשר יש סיבה סבירה לבצע אותה. כל עוד לא היה לנגד עיני החוקרים את אותו דו"ח ראשוני – לא היה צורך לבצע את דגימת טביעת האצבע העדכנית. יד המקרה היא שאותו דו"ח ראשוני הגיע רק ביום שבו הוגש כתב האישום. ניתן אף לומר שלו הייתה המבקשת עותרת להארכת המעצר ביום נוסף רק על מנת לקבל את אותו דו"ח ראשוני – בית המשפט היה עשוי שלא להיעתר לאותה בקשה וזאת על מנת שלא לפגוע שלא לצורך בזכויותיו של המשיב. משמע, שהמבקשת החליטה להגיש את כתב האישום במועד המוקדם ביותר שלשיטתה ניתן היה להגישו. דומה כי נסיבות העניין מהוות הסבר מניח את הדעת לגבי הסוגיה של מועד ביצוע הפעולה ולגבי השאלה מדוע לא ניתן היה להשלים את הפעולה הנדרשת יום לפני הגשת כתב האישום.
רביעית, בחינת מהותה של הפעולה המתבקשת מלמד שאין המדובר בפעולה שתסב למשיב טרדה או עגמת נפש מיוחדת. המדובר בפעולה פשוטה, לא פולשנית, מהירה, ולא מצאתי שתגרם לו פגיעה באם יתבצעו מעתקי טביעת אצבע בימים הקרובים. בדומה, אף אם לאחר המעתקים יהיה צורך בהשלמת החקירה הפרונטלית – דהיינו, שיהיה צורך לזמן אותו שוב למשרדי היחידה החוקרת ולגבות ממנו הודעה נוספת באשר לממצאי השוואת טביעות האצבע - אזי שאין עסקינן בפעולה טורדנית במיוחד.
אפנה בהקשר זה לבש"פ 770/13 פלוני נ' מדינת ישראל (התאריך לא מופיע אך ניתן לאיתור במאגר נבו); ע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 505, סעיף 3 לפסה"ד; ת"פ (שלום נתניה) 48206-05-11 מהרי נ' מדינת ישראל (מאגר נבו, מיום 4.7.11); ת"פ (שלום עכו) 53410-07-10 מדינת ישראל נ' אביחי (מאג נבו, מיום 3.8.10); ולב"ש (שלום ירושלים) 4528/10 מדינת ישראל נ' גביר (מאגר נבו, מיום 12.4.10).
אשר על כן, לאור מכלול הנתונים מצאתי להיעתר לבקשה ואני מאשרת לבצע את השלמת החקירה כמבוקש.
המזכירות תשלח העתק של ההחלטה לבאי כוחם של הצדדים אשר הסכימו שההחלטה תשלח בדואר ללא צורך בקיום דיון לצורך השמעתה. ב"כ המבקשת יכול לקבל בלשכתי את האישור להשלמת החקירה המקורי שהוגש במהלך הדיון.
ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ג, 07 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.