מ"ת
בית משפט השלום אילת
|
12192-03-10
18/07/2010
|
בפני השופט:
יואל עדן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. קונסטנט גריגורייב 2. גריגורי סמרין
|
|
החלטה למשיב 1
1.זוהי בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המשיב 1.
2.כנגד המשיב 1 והמשיב 2 הוגש כתב אישום, אשר תוקן ובו הם הודו. על פי כתב האישום בו הודה המשיב 1 שני המשיבים הגיעו לחדר במלון באילת, שם שהה המתלונן, המשיב 2 הורה למתלונן לצאת ממיטתו ולבוא עימו לחדר הסמוך, שם תקפו אותו המשיבים בצוותא חדא בסטירות ובמכות אגרוף לפניו, לראשו ולבית החזה, כשבהמשך נפל המתלונן והמשיבים המשיכו לבעוט בו ברגליו. כתוצאה מהתקיפה המתוארת לעיל, נגרמה למתלונן המטומה תת עורית בעוזנו השמאלית וכאבים באזור החזה בגינם נזקק לטיפול רפואי.
כתב האישום מייחס למשיב 2 עבירה נוספת של הדחה בחקירה, אולם זאת רק ביחס למשיב 2.
3.ביום 10.03.2010 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב 1 למעצר בית מלא בפיקוח.
4.ביום 17.03.2010 הקל בית המשפט את תנאי שחרורו של המשיב 1 והתיר לו יציאה למקום עבודתו במלון באילת בליווי מפקח.
5.לאחר שהודה המשיב 1 והורשע, נדחה הדיון לצורך קבלת חוות דעת ממונה אשר טרם הוגשה והדיון קבוע ליום 04.10.2010.
6.ב"כ המשיב 1 מבקש לבחון בשנית את החלטת השחרור ולהורות על ביטול מעצר הבית בשל חלוף הזמן ושינוי נסיבות נטענים, תוך שצויין כי המשיב 1 צעיר שזו הפעם הראשונה שהוא במעצר בית ולא הפר את תנאי השחרור.
7.לאחר שעיינתי בבקשה, בחנתי את תיק החקירה ואת כתב האישום המתוקן ושמעתי את הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.
8.לטעמי, חסד נעשה עם המשיב 1 עת שוחרר הוא לחלופה של מעצר בית.
9.על פי האמור בכתב האישום המתוקן וכפי שעולה מתיק החקירה, מדובר במעשה בריונות ואלימות המעיד על מסוכנות העולה מהמשיב 1.
10.ב"כ המשיב 1 טען כי חלקו של המשיב 1 קטן מזה של המשיב 2, תוך שהוא טוען שהמשיב 2 הוא זה שנתן אגרוף למתלונן.
אני דוחה טענה זו. התקיפה נעשתה בצוותא חדא. אם לא די בכך, הרי שעיון בהודעת המתלונן מיום 03.03.2010 שו' 29 מראה כי היה זה דווקא המשיב 1 שהחל באלימות: "קוסטה ראשון נתן לי סטירה עם היד ואז זזתי אחורה וגרישה נתן לי מכה ונפלתי על הרצפה ושניהם התחילו לבעוט לי ברגליים".
11.תקיפה אלימה ומתוכננת זו בצוותא חדא אשר גרמה לחבלה של ממש, יש בה כדי להעיד על מסוכנות מצד המשיב 1, אשר אינה פחותה מהמסוכנות של המשיב 2 לטעמי. העובדה שהשניים הגיעו למקום בשל עניין הקשור בחברתו של המשיב 2, אין בה כדי להפחית ממסוכנותו של משיב 1 אשר חובר למשיב 2 לתקיפה חבלנית בצוותא חדא מתוכננת מראש.
12.וודאי שיש במעצר בית וגם במעצר בית חלקי כפי שהוא בעניינו של המשיב 1 כדי לפגוע בחירותו של המשיב 1. יחד עם זאת, אני מוצא כי תנאי השחרור הנוכחיים יש בהם כדי איזון ראוי בין הצורך בהגנה מפני המסוכנות העולה מהמשיב 1 אל מול הפגיעה בחירותו.
13.הדיון בתיק העיקרי קבוע ליום 04.10.2010 ואני סבור כי הפגיעה בחירות גם בשים לב למועד הדיון, לאור המסוכנות האמורה וחומרת האירוע, הינה מידתית.
תיק החקירה מושב.
זכות ערר כחוק.
ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.
יואל עדן, שופט