גזר דין
הנאשם, כבן 22, הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה חמורה, ידיעות כוזבות ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.
הנאשם הודה, כי ביום 12.5.2011, בסביבות השעה 3:30 נסע עם חברו קובי ברוך (להלן: "קובי") שנהג ברכב מסוג "איסוזו" מ.ר. 295518 (להלן: "הרכב"), מרחוב דהומי בירושלים לכיוון מושב אורה. בהגיעם לרחוב פנמה, עצר קובי את הרכב, ושוחח עם יושבי רכב פיג'ו שעמד לשמאלם (להלן: "רכב הפיג'ו"), דרך חלון הנהג. בהמשך, ירד קובי מהרכב, עמד ליד החלון הימני-קדמי של רכב הפיג'ו והמשיך בשיחה.
הנאשם הודה, כי הפציר בקובי לחזור לרכב, ולאחר זמן קצר עבר למושב הנהג והתקדם עם הרכב כמטר, כדי לזרזו. קובי חזר לרכב, נעמד על מסגרת הרכב בצידה השמאלי קדמי, בעוד דלת הנהג פתוחה וביקש מהנאשם לחזור למושב שעל יד הנהג. אולם, הנאשם החל לנסוע במהירות, כשקובי עומד על מסגרת הרכב, כאשר דלת הנהג פתוחה ומפציר בו לעצור.
בהמשך, הודה הנאשם, כי המשיך בנסיעה מהירה שהגיעה לכ- 64 קמ"ש, עקף את רכב הפיג'ו משמאל, וקובי נפל מהרכב. הנאשם עצר את הרכב, ירד לבדוק מה מצבו של קובי, ומשראה כי קובי בהכרה ונוסעי רכב הפיג'ו במקום, נסע עם הרכב לחניה מרוחקת, החנה את הרכב וחזר למקום בו שכב קובי. זאת, כדי ליצור מצג שווא לפיו לא הוא שגרם לפגיעתו של קובי, וכדי להכשיל חקירה משטרתית עתידית.
הנאשם הודה, כי בעשותו את האמור לעיל היה רישיונו פסול מיום 15.9.2010 עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק אחר, עפ"י החלטת בית המשפט לתעבורה בירושלים. כמו כן, הודה, כי בעת שביצע את העבירות המתוארות לעיל, לא הייתה לו פוליסת ביטוח חובה בת תוקף, וכי בחקירותיו במשטרה, מסר שקובי נפגע מרכב חולף, שעה שעשו דרכם ברגל לכיוון מושב אורה.
כתוצאה מהנפילה נגרם לקובי דימום סאב ארכנואידאלי טראומטי קטן והמטומה פריאובריטלית, והוא נזקק לאשפוז של 3 ימים בבית החולים.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי שירות המבחן יגיש תסקיר, וכי הצדדים יהיו חופשיים בטיעונם לעניין העונש.
בתסקיר שירות המבחן, צויין, כי הנאשם נתון להשפעות חברתיות ונוטה לפעול באופן אימפולסיבי. עם זאת, צויין, כי הנאשם בבסיסו בעל כוחות בסיסיים חיוביים ובעל יכולת תפקודית תקינה, המביע שאיפתו לנהל את חייו באורח נורמטיבי. לאור זאת, ולאור העובדה שהנאשם היה נתון במעצר בית תקופה ממושכת, וחרף חומרת העבירה, הומלץ להימנע מענישה מחמירה של מאסר בפועל. כמו כן, הומלץ, לבדוק התאמתו לענישה של מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה, עונש מותנה וצו מבחן למשך שנה.
ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, ציין, כי הנאשם עבר את העבירות בכתב האישום, כאשר היה נתון בפסילה עד תום ההליכים בגין תיק תעבורה אחר. הנאשם הורשע באותו תיק, על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות, הפקרה, אי ציות לאדום, חציית קו לבן ומסירת ידיעה כוזבת, ונדון, בין היתר, ל-10 חודשי מאסר בפועל, בבית המשפט לתעבורה בירושלים.
ב"כ המאשימה ציין, כי על אף גילו הצעיר ועל אף התסקיר בעניינו, על בית המשפט להביא בחשבון את האינטרס הציבורי ולהרתיע באופן ממשי נהגים אחרים מלבצע עבירות מעין אלו.
בסיום דבריו, ביקש ב"כ המאשימה, להטיל על הנאשם "מאסר משמעותי", שיצטבר לתקופת המאסר שנגזרה עליו בתיק הקודם, קנס ופיצויים לחברו.
ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם שרת בצבא, אף שהופטר משירות צבאי. בנוסף, ציין, כי ערב גיוסו של הנאשם ליחידה קרבית בצבא, עקב טעות בזיהוי, התנפלו עליו שוטרים, היכו אותו וגרמו לחבלה בראשו וגופו, ולשטף דם במוחו. לאחר אירוע זה, הצבא פטר את הנאשם משירות, אולם, הנאשם התעקש להתגייס ושרת שירות מלא כטבח.
בנוסף, טען ב"כ הנאשם, כי לאחר שחרורו מהצבא, התקשה הנאשם למצוא עבודה בשל מצבו הנוירולוגי והאפילפסיה בה לקה. עובדה זו גרמה להתדרדרות במצבו הנפשי של הנאשם, שאף מטופל במרכז בריאות הנפש בעיר גנים.
ב"כ הנאשם טען, כי מדובר "בילד טוב שנקלע למצב" שהוא אינו יכול להסביר. כמו כן, טען, כי אין לנאשם מעורבות פלילית, למעט השגת גבול.
ב"כ הנאשם, טען, כי שליחתו של הנאשם למאסר, תזיק הן למצבו הנפשי והן לחברה. בנוסף, ציין, כי הנאשם שהה במעצר מיום 12.5.2011 ועד 12.6.2011, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני, בו הוא שוהה כחמישה חודשים.
ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסקי דין, התומכת, לטענתו, בקולת העונש שיש להטיל על הנאשם.
בסיום דבריו, ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם, לכל היותר, עונש של מאסר בעבודות שירות, ולחלופין, אם יוחלט על מאסר, ביקש שירוצה בחופף לזה שהוטל עליו בתיק הקודם.
כידוע, הענישה היא אינדיבידואלית וכל מקרה יש לדון לפי נסיבותיו [ראו ע"פ 7951/05 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם במאגרים, 7.2.2007)].
יצויין, כי הנאשם ביצע את העבירות בתיק זה, כאשר היה נתון בפסילה עד תום ההליכים שהוטלה בתיק תעבורה אחר. הנאשם הודה בעובדה זו שהופיעה בעובדות כתב האישום, אולם, כתב האישום לא כלל עבירה של נהיגה בפסילה אלא עבירות אחרות, חמורות לא פחות.