מדינת ישראל נ' געידי(עציר)

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשם עפ"י הודייתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות לפי הסעיפים 275 ו-420 לחוק העונשין 1977-תשל"ז, וכן 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.

כעולה מכתב האישום הרי ביום 10.8.10 בשעה 11:30 או בסמוך לכך וכיומיים עובר למועד זה, שהה הנאשם בכפר קאסם ללא אישור כניסה או שהיה כדין, ובאותן נסיבות התבקש להזדהות ע"י שוטר. במעמד זה הציג הוא לשוטר ת"ז מזוייפת, השוטר שאלו מאין אתה והוא השיב מג'לג'וליה, השוטר המשיך לתשאלו ואז חזר וטען ששמו חאלד עודה, שזה השם שהופיע בתעודת הזהות המזוייפת.

בכך עשה שימוש בתעודה המזוייפת ועשה מעשה כדי להפריע לשוטר במילוי תפקידו בהציגו את התעודה, וכל זאת בעת ששהה באופן בלתי חוקי במדינת ישראל.

ניתנה והודעה היום כ"א אלול תש"ע, 31/08/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, סגנית נשיאה

טיעונים לעונש

גזר דין

הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה שניתנה לו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. לצורך שיכלול העבירה של שהיה שלא כחוק הוא גם טרח והכין תעודת זהות הנחזית להיות תעודה של תושב ישראל אשר נולד בישראל וזכאי לשהות בה.

במהלך הדיון ביקשתי לראות את התעודה והזיוף נראה זיוף טוב. לדברי הנאשם תמורת אותה תעודה שילם 1000 ₪.

הנאשם הועמד לדין על אף שזו הפעם הראשונה שנכנס למדינת ישראל בשל מקבץ העבירות הנלוות.

מחד גיסא החומרה במעשים בשל שימוש באמצעי שיש בו כדי לשבש את פעולתה התקינה של הרשות ולאפשר שהיה בישראל גם למי שלא עמד בקריטריונים של כל גורם מוסמך כחוק.

מאידך, המדובר במי שזו עבירה ראשונה עליה נשפט בתחומי מדינת ישראל, הסתבכות ראשונה עם החוק, ולפי טיעוני הצדדים (בהעדר עמדה שונה של התביעה), הרי לא צפויה ממנו מסוכנות בטחונית.

בקשת התביעה היא להטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, ואילו הסניגור מבקש להסתפק בתקופה שתגיע עד תום תקופת הרמדאן ולאפשר לנאשם, שהוא בן 21, לשהות עם משפחתו בימי החג.

לפנים משורת הדין, אקל עם הנאשם בשל כל הנסיבות שמניתי עד כה ובעיקר כדי לאפשר לו להיות עם משפחתו בתקופת החג, ומתוך כבוד לערכיהם של שכנינו, מורה אני על ריצוי מאסר מיום 10.8.10 ועד ליום 8.9.10 כולל, וישוחרר ביום 8.9.10 לא יאוחר מהשעה 12:00.

כמו כן מוטלים 4 חודשי מאסר אותם לא יישא אלא אם בתוך שנתיים יחזור ויעבור על אחת העבירות בהן הורשע וגם על עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין 1977-תשל"ז.

בנסיבות האמורות איני מוצאת להטיל קנס. תחת זאת תחתם התחייבות בגובה 2000 ₪, תנאיה כפי התנאי שהוטל, ואם לא תחתם ירצה 7 ימי מאסר.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"א אלול תש"ע, 31/08/2010 במעמד הנוכחים.

ליה לבאון, סגנית נשיאה

הוקלד על ידי: נילי קופרמן