מדינת ישראל נ' גורשומוב(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של פריצה לרכב ונסיון לגניבה מרכב.

הודאה זו באה לאחר תיקון כתב האישום באופן שעבירת הגניבה מרכב כפי שצויינה במקור, תוקנה לעבירה של נסיון.

התובע בטיעוניו לעונש הפנה לעברו המכביד של הנאשם אשר כולל גם 2 מאסרים מותנים, טען כי עבירות הרכוש הפכו דרך חיים לנאשם ובקש להגן על הציבור מפניו על ידי שליחתו לתקופה ממושכת אל מאחורי סורג ובריח תוך הפעלת המאסרים המותנים במצטבר.

ב"כ הנאשם הפנה להודאה המיידית של הנאשם בכתב האישום, לעובדה כי לא נגרם נזק לרכב ולא נגנב רכוש וטען כי העבירה אותה ביצע אינה ברף הגבוה של עבירות הרכוש.

עוד טען ב"כ הנאשם, כי המאסר המותנה בן 9 החודשים אשר הוטל על הנאשם בתיק 16995-10-09 בבימ"ש השלום בחיפה אינו תקף שכן, נוסח התנאי כפי שנוסח בגזר הדין אינו בהיר ומעלה ספק וכידוע, ספק אמור לפעול לטובתו של הנאשם.

עוד טוען הסנגור לחילופין כי יש להורות על ריצוי המאסרים המותנים באופן חופף, זאת הוא למד מסעיף 45 (ב) לחוק העונשין.

הנאשם אמר כי הוא מצטער ולא יחזור שוב על מעשיו.

עברו של הנאשם אכן מכביד.

הנאשם יליד 62, צבר משנת 82 ועד היום 24 הרשעות קודמות בעבירות סמים, לרבות סחר, הפרת הוראה חוקית, אלימות, החזקת סכין וכן עבירות רכוש רבות.

ב- 22.10.09 נדון ל-10 חודשי מאסר לריצוי בפועל וב-15.3.10 נדון לחודשיים מאסר לריצוי בפועל מהם השתחרר ביום 20.05.10 והנה פחות משבועיים לאחר שחרורו, שב והתפרץ לרכב מושא כתב האישום בתיק זה.

נוכח האמור נראה כי הנאשם אכן בחר לו ביצוע עבירות רכוש כדרך חיים וכדרך פרנסה אלא שבדרך זו הוא פוגע באזרחים אחרים חפים מפשע.

איני יכולה לקבל את טענת הסנגור כי מדובר בעבירה ברף הנמוך של עבירות הרכוש שכן, המחוקק מצא להחמיר במיוחד עם אלה המבצעים עבירות רכוש כלפי כלי רכב ולא בכדי.

עבירות ההתפרצות לכלי רכב הפכו זה מכבר מכת מדינה והן יוצרות מציאות בלתי נסבלת בה אזרח לא יכול לעזוב את רכבו בתחושת בטחון שלא יאונה לו כל רע.

מדי דקות ספורות נפרץ רכב ברחבי הארץ ומי שמוצא עצמו ניזוק הוא הציבור בכללותו כמו גם חברות הביטוח, נזק אשר מושלך גם הוא בסופו של גלגול על כתפי האזרח.

באשר לטענת הסנגור הנוגעת לתקפות המאסר המותנה בן 9 החודשים שהוטל בתיק 16995-10-09 בבימ"ש השלום בחיפה:

הנאשם נדון באותו תיק בגין עבירות של גניבה מרכב, פריצה לרכב וחבלה במזיד לרכב.

במסגרת גזר הדין הטיל עליו ביהמ"ש מאסר בפועל לתקופה של חודשיים ומאסר על תנאי של 9 חודשים תוך שהוא מציין "ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של שנתיים מיום השחרור העבירות בהן הורשע ויורשע עליהן".

איני מסכימה עם טענת הסנגור כי יש בניסוח האמור כדי לעורר ספק ולהביא לפרשנות לפיה אך אם יעבור הנאשם שלוש העבירות בהן הורשע במצטבר ניתן יהיה להפעיל התנאי שהוטל עליו.

עוד יצויין כי בתיק דנן הורשע הנאשם בגין שתיים מתוך אותן עבירות (בהתחשב בפסיקה אשר קבעה כי נסיון כמוהו כעבירה מושלמת לצורך הפעלת מאסר מותנה).