החלטה
בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
בכתב האישום שהוגש נגד המשיב מיוחסת לו עבירה של איומים. על פי עובדות כתב האישום, ביום 5.6.11 הגיע המתלונן, מוציא לפועל בלשכת ההוצל"פ בחיפה, לדירתו של המשיב על מנת לבצע צו לפינויה. המשיב איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בחייו ובחיי המתלונן, בכך שאמר "אני רוצה להתאבד", נכנס לסלון, נטל סכין מאחת המגירות, ניגש לעבר המתלונן, הצמיד את הסכין לצווארו ולאחר מכן לכתף של המתלונן תוך שהוא אומר לו: "היום נלך ביחד", והכל בכוונה להפחיד את המתלונן.
ב"כ המבקשת טען כי מתקיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר. לגבי טענת השכרות שהעלה המשיב טען ב"כ המבקשת, כי אין בה כדי לאיין את הראיות לכאורה, שכן השכרות הינה טענת הגנה, ועל הטוען אותה להצביע על חוסר יכולת של ממש להבין את מעשיו. באשר לעילת המעצר הדגיש ב"כ המבקשת את העובדה, כי מדובר באיומים על ממלא תפקיד במסגרת ביצוע תפקידו, ואת עברו של המשיב.
מנגד טען ב"כ המשיב, כי אין לפרש את מעשיו כאיומים, אלא כמעשה של ייאוש ממצבו. המעשה נעשה עת היה המשיב בגילופין, ולכן לא ניתן לייחס לו עבירה של כוונה מיוחדת כעבירת האיומים. לגבי עילת המעצר טען ב"כ המשיב, כי פינוי הדירה הושלם, והמשיב לא יפגוש עוד במתלונן, ועל כן לא נשקפת לו סכנה ממנו. באשר לעברו הפלילי של המשיב טען בא כוחו, כי הוא אינו מכביד, ובנוסף מדובר באדם כבן 60. בנסיבות אלה ניתן להסתפק בחלופת מעצר, אשר תבטיח פיקוח הדוק על המשיב.
עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי יש בו ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. אומנם עולה מן החומר, כי עובר לביצוע המעשים שתה המשיב אלכוהול. עם זאת, על מנת לבסס טענת הגנה של שכרות על המשיב להצביע על כך שעקב השפעת האלכוהול הוא היה חסר יכולת של ממש להבין את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשית המעשה. חומר הראיות, אשר לצורך הבקשה למעצר עד תום ההליכים נבחן על פניו, אינו מצביע על שכרות בדרגה כזו. יתירה מכך: במקרה זה, אף אם תתקבל טענת השכרות, ניתן יהיה להרשיע את המשיב בעבירות אחרות הנובעות ממעשיו, למשל עבירה של תקיפה.
סבורה אני, כי אף עילת מעצר מתקיימת בענייננו, שכן לצורך האיומים נעשה שימוש בנשק קר, ולכן מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-2006. בנוסף, האיומים הופנו כלפי ממלא תפקיד בקשר לביצוע תפקידו, נסיבה שאף היא מצביעה על מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור ולבטחונו. לכך מצטרפת העובדה, כי למשיב עבר פלילי, הכולל גם הרשעות בעבירות אלימות.
יחד עם זאת אין בידי לקבל את טענת המבקשת, כי המסוכנות הינה כזו המחייבת את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בקביעת מידת המסוכנות יש להביא בחשבון את מכלול נסיבות האירוע, ובכלל זה אף את העובדה שעל פי גרסת המתלונן עצמו הוא הוריד מיד את ידו של המשיב שהוצמדה לכתפו, ואז הניח המשיב ביוזמתו את הסכין על השולחן. מכאן שאף אם היה האיום ממשי, הרי שהוא נמשך פרק זמן קצר ביותר. בנוסף, המשיב הינו כבן 60, ועברו הפלילי הינו ישן. אפילו הרשעתו האחרונה, משנת 2007, הינה בגין מעשה שעשה בשנת 2004. לכך מצטרפת העובדה, כי טענת השכרות אינה משמיטה, אומנם, את הקרקע מתחת לקיומן של ראיות לכאורה, אך היא מכרסמת, במידת מה, בעוצמתן.
לפיכך סבורה אני, כי ככל שאמצא, כי חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב הינה ראויה, יהיה מקום לשחרורו של המשיב בתנאים.
זכות ערר כחוק.
ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"א, 19/06/2011 במעמד הנוכחים.
מעין צור, שופטת
החלטה
על מנת לאפשר למבקשת לברר את עברו של המפקח אערוך כעת הפסקה בדיון.
הדיון יחודש בשעה 14:00.
ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"א, 19/06/2011 במעמד הנוכחים.
מעין צור, שופטת
החלטה
1.בהחלטתי שניתנה מוקדם יותר קבעתי כי ככל שיעלה בידו של המשיב להציע חלופת מעצר הולמת, יהיה מקום לשחררו בתנאים.
2.המשיב הציע חלופת מעצר בה המפקח המרכזי הינו מר יצחק בריוטי, וככל שמפעם לפעם הוא יזדקק לעזרה תסייע בתו של המשיב, קורין גורודצר, קצינה בצה"ל.
3.במהלך הדיון הסתבר כי למפקח המרכזי, מר בריוטי, עבר פלילי בעבירות רכוש, מין, והחזקת מקום להימורים. בין השנים 2005 עד 2007 ריצה עונש מאסר שהוטל עליו על ידי ביהמ"ש המחוזי בחיפה לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין בקטינים. מר בריוטי מפוקח בשל עבירות מין.
4.בנסיבות אלה לא אוכל לקבוע כי מר בריוטי מתאים לפקח על המשיב.