מדינת ישראל נ' גורדון

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 14.12.10, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, עת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 8.1.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"מ חבאני נטאלי, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 14.12.10, בסמוך לשעה 14:55, נהג הנאשם ברכב בגבעתיים, ברחוב אבני זכרון ובהגיעו בסמוך לצומת עם רחוב עליית הנוער, נצפה על ידי עדת התביעה כאשר הוא אוחז, בידו השמאלית, בטלפון נייד בצמוד לאוזנו השמאלית.

העדה הורתה לנאשם לעצור את הרכב אחרי הצומת ורשמה מפיו את הדברים הבאים:" זה היה ברמזור, הרמתי ומיד סגרתי. זה לא היה בנסיעה. ישבו שני אנשים שיכולים להעיד שעמדנו ברמזור האדום כאשר עניתי לטלפון ".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור ובהגיעו לצומת נעצר בשל אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. לדבריו, הבחין אותה עת בעדה, במהלך רישום דו"ח לנהג אחר. אותו רגע התקבלה שיחה בטלפון הנייד שלו והוא הרים את הטלפון, ענה בקצרה לשיחה וניתק. העדה הורתה לו לעצור את הרכב אחרי הצומת. לטענת הנאשם, העדה לא יכלה להבחין בו ממקום עמידתה, אלא רק כאשר עמד בצומת. הנאשם הציג תמונות של הצומת באמצעות מכשיר "אייפד" לתמיכה בטענתו.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת כיוון שגם אם אקבל גרסת הנאשם, לפיה השימוש בטלפון הנייד היה בהמתנה להתחלפות האור ברמזור, במלואה, עדיין מדובר בעבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה וכדברי כבוד הש' פלפל, בע"פ 70890/01 הררי נגד מדינת ישראל:

"תקנה 28 לתקנות התעבורה באה כדי להבטיח הן את בטחון הנוהג בכביש, והן את בטחון הציבור לגבי הנהיגה.

על הנוהג בכביש להתרכז בכל מאודו במה שנמצא בפניו, עד כדי כך שמותר לו להסיר את ידיו, רק כדי לעשות דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה (איתות לצד, למשל, כשה"וינקר" מקולקל).

נהיגה זהירה בצורה כזו, עשויה למנוע תאונות ומפגעים בכביש.

עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בד"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדום ברמזור, ובדיוק באותה שנייה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה".

לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב, כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות".

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב , 7 פברואר 2012, במעמד ב"כ המאשימה