ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38392-05-11
18/07/2011
|
בפני השופט:
בני שגיא
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אדוארד גופמן
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעו בעבירות הבאות:
1. 2 עבירות של סחר בסם מסוכן- עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973.
2. החזקת סם שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973.
אני מכריז על הנאשם כסוחר סמים.
ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"א, 18/07/2011 במעמד הנוכחים.
בני שגיא, שופט
גזר דין
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
מדובר במכירה של 7 טבליות אקסטזי לסוכן, וכן במכירה של חצי גרם קוקאין ו-3.8 גרם חשיש, לאדם אחר שאף כנגדו הוגש כתב אישום.
התביעה עותרת להפעלה במצטבר של עונש מאסר מותנה בן שנה, וכן לקנס ופיצוי.
הסנגור הפנה לנתוניו המיוחדים של הנאשם ולנסיבותיו האישיות וביקש להקל בעונשו.
אין חולק כי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות, במיוחד עבירת הסחר. עבירת ההחזקה מתייחסת להחזקת סמים במשקלים שאינם גבוהים (1.9 גרם קוקאין, 9.4 קנאבוס, 3.6 חשיש), אך חומרתה נובעת ממגוון הסמים שהחזיק הנאשם.
צודקת התובעת כי כאשר מצרפים את נסיבות ביצוע העבירה לעברו הפלילי של הנאשם, מתבקשת מסקנה כי יש להשית על הנאשם עונש משמעותי. אציין בהקשר לעבר הפלילי כי הנאשם הורשע בשנת 2009 בעברה של החזקת סם שלא צריכה עצמית ונדון ל-16 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי לתקופה של שנה. הנאשם השתחרר ממאסרו, וכשנה וחצי לאחר מכן ביצע את העבירות בגינן נותן את הדין היום.
לצד האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מנסיבות מאוד מיוחדות, שלא לומר חריגות, הקשורות להתנהלות הנאשם בתיק זה.
ישיבת היום הינה הישיבה הראשונה המתקיימת בנוכחות הנאשם בתיק העיקרי. הנאשם לא הודה בעבירת הסחר במסגרת חקירתו במשטרה, ולמרות האמור לעיל, הגיע היום לבית המשפט מצויד בתיק, כאשר משאלה אחת בפיו- רצונו לשלם את המחיר בגין מעשיו, ולהיכנס לכלא. לא עזרו ניסיונותיו של הסנגור לשכנע את הנאשם כי יש מקום להודות רק לאחר מיצוי שלב המשא ומתן, והנאשם "עמד במריו" והתעקש להיכנס לכלא כבר היום, תוך שהוא מודה בכל עובדות כתב האישום ללא תיקונים כל שהםהסנגור הפנה בטיעוניו לעובדה כי הנאשם מתגורר בקרוון ולמצוקה אליה נקלע.
הנאשם עלה לארץ בשנת 2006 והסביר כי עבד כאיש ביטחון חמוש בחברת שמירה, עד שבאירוע טראגי נרצח מנהלו, שהיה אף חברו הטוב, במועדון הנייט. מאז, כך הסביר הנאשם, החל תהליך התדרדרות שנתן אותותיו בהליך הקודם, כמו גם בהליך הנוכחי.
סבורני כי בנסיבות הכוללות יש מקום ללכת כברת דרך מסוימת לקראת הנאשם, תוך מתן משקל משמעותי להודאתו, הבעת החרטה וקבלת האחריות. אציין בהקשר זה כי כתב האישום מונה 19 עדים והודאתו של הנאשם חסכה את הצורך בשמיעתם.
יש טעם מסוים בטיעון הסנגור הקשור לעברו הפלילי של הנאשם. הסנגור הסביר כי עברו הפלילי של הנאשם הינו למעשה מבוסס על הרשעה אחת אשר כוללת מאסר על תנאי לתקופה ממושכת. במידה רבה ניתן לומר כי הנדוניה אותה הביא הנאשם להליך הנוכחי, הינה משמעותית ביותר. משכך הם פני הדברים, ביקש הסנגור שלא ליתן משקל כפול לעברו הפלילי של הנאשם באופן של הכבדה בעונש, הן נוכח ההרשעה והן נוכח המאסר המותנה.
לאחר ששקלתי את הנתונים שהביאו בפני הצדדים, מצאתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.