החלטה
לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
כתב האישום
המשיב עומד לדין בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), פריצה לרכב בצוותא – עבירה לפי סעיפים 413ו' + 29 לחוק העונשין, וכן איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, חבלה במזיד בצוותא – עבירה לפי סעיפים 413ה' + 29 לחוק העונשין, גניבת רכב בצוותא – עבירה לפי סעיפים 413ב' + 29 לחוק העונשין, וכן הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.
על פי כתב האישום, עובר ליום 26.8.10, שעה 01:00, השעה המדויקת אינה ידועה למאשימה, קשר הנאשם קשר עם שני אחרים, תושבי טייבה (להלן: "השותפים") לבצע עבירה מסוג פשע בכך שסיכמו ביניהם לגנוב רכב מחיפה. המשיב והשותפים, עשו את דרכם מטייבה לנתניה, בלילה שבין 25.8.10 ל- 26.8.10, ברכב מסוג מזדה 6 (להלן: "רכב הקושרים"), ומנתניה דרך כביש מס' 2 (כביש החוף) עלו לחיפה בדרך פרויד, שם פנו לרח' יוסף ויתקין, בו חנה הטנדר נשוא הפריצה. ביום 26.8.10 בסמוך לשעה 00:49, המשיב והשותפים בצוותא חדא, התפרצו לטנדר, באופן ששברו את המנעול בדלת הטנדר – הדלת בצידו הימני – נכנסו לטנדר, הרסו וניתקו את מתג ההתנעה, והתניעו את הטנדר באמצעות חיבור ישיר של חוטי החשמל, שמקורם במצבר, לחוטי החשמל המתחברים למתנע. בנסיבות אלה נפגשו רכב הקושרים והטנדר ביציאת חיפה, בכביש החוף, משם המשיב נהג בטנדר לכיוון דרום, בכוונה להגיע לעיר טייבה, כאשר רכב הקושרים שבו נסעו השותפים, נסע כל העת לפני הטנדר ופתח בפניו את הציר. ברם, בעקבות קשר רציף שהתקיים כל העת בין חברת איתוראן למשטרה, נעצר הטנדר בסמוך לשעה 02:30, על כביש החוף, בקרבת מחלף נתניה, ע"י מחסום פתע (דוקרנים) של המשטרה.
בכל המועדים הרלבנטיים לכתב האישום, המשיב היה בתנאי "מעצר בית מלא" בהתאם להחלטת בית משפט השלום בכפר סבא, במ"ת 42715-07-10, בת.פ 42699-07-10.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים
בבקשה למעצר עד תום ההליכים וכן בטיעון בע"פ בפניי, טענה המבקשת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה ולקיומה של עילת מעצר. המבקשת עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
ב"כ המשיב הודה בקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר. אך טען, כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית שפגיעתה בחרותו של המשיב פחותה.
דיון והכרעה:
מחומר החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה. ביסוד הראיות עומדת הודאתו של המשיב בגניבת הטנדר, יחד עם אחרים, ונסיעה בטנדר על מנת להבריחו לטייבה, ביודעו שהטנדר גנוב.
בנסיבות העניין, ברי כי קיימת עילת מעצר. המעשים המיוחסים למשיב על פי כתב האישום, מעידים על מסוכנות. אל זו אף זו: עברו הפלילי של המשיב מעיד על מסוכנותו אף הוא. על פי רישומו הפלילי, המשיב הורשע בגין העבירות שלהלן: עבירה מיום 27.1.98 בגין גניבת רכב ונהיגת רכב ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח, עבירה מיום 29.7.01 בגין תקיפת עובד ציבור, עבירה מיום 13.9.00 בגין גניבת רכב וחבלה במזיד ברכב, עבירה מיום 16.10.04 בגין חבלה כשהעבריין מזויין, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, פציעה, תקיפה סתם, עבירה מיום 19.10.04 בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. על פי רישומו הפלילי, כנגד המשיב שני תיקי מב"ד, אחד בגין עבירה מיום 27.5.10 של חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב, והשני בגין עבירה מיום 24.7.10 של תקיפה סתם-בן זוג, עבירה בגינה הושת על המשיב מעצר בית מלא בבית אחיו ובפיקוחו הצמוד, כאשר בכל המועדים הרלבנטיים לכתב האישום, המשיב הפר את אותה הוראה חוקית.