מדינת ישראל נ' בשיר

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של גרימת חבלה של ממש, נהיגה רשלנית, נהיגה בדרך הגורמת נזק, סטיה מנתיב וחציית קו הפרדה רציף.

על פי כתב האישום ביום 3.9.11 בכביש הגישה לכפר כבול הנאשם איבד שליטה על הרכב בו נהג, סטה שמאלה מנתיב נסיעתו לעבר נתיב הנסיעה בכיוון הנגדי, התנגש ברכב שנסע מולו, נזרק לשטח שמשמאל לכביש והתהפך על צידו הימני (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נפגעו הנאשם, הנהג האחר ונוסע, וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

ב"כ המאשימה ביקשת להשית על הנאשם פסילה בפועל ממושכת, פסילה על תנאי וקנס. לטענתו, נסיבות התאונה חמורות בשים לב לתוצאותיה ולחובתו של הנאשם הנוהג משנת 2011 כבר קיימת הרשעה בגין סטיה מנתיב.

מנגד טען הסניגור לתוצאות תאונה פחותות בחומרתן לאור העובדה ששני עדי התביעה שנפגעו החלימו תוך זמן קצר מהתאונה ונכון למועד הטיעונים לעונש אף עוסקים במסיק זיתים. עוד טען הסניגור כי התאונה נגרמה לא בעטיה של נהיגה במהירות מופרזת אלא בשל תנאי הדרך. הסנגור ציין כי הנאשם הוא סטודנט בתחילת לימודיו, יתום מאביו ופרנסת המשפחה כולה רובצת על כתפיה של אמו.

פקודת התעבורה קובעת עונש פסילה מינימלי לתקופה של שלושה חודשים בגין תאונת דרכים שנגרמה עקב נהיגה רשלנית וכן עונש מינימלי דומה בגין תאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש.

בנדון מדובר בתאונה חמורה למדי בה נגרמו חבלות של ממש לשלושה אנשים, לרבות הנאשם עצמו. על פי התיעוד הרפואי שהובא בפניי אושפזו כולם בבית החולים לפרקי זמן שונים של מס' ימים כאשר הנאשם עצמו אושפז תחילה במחלקה לטיפול נמרץ וכעבור יום הועבר למחלקת כירורגיית חזה. עד התביעה ריאן עלי אושפז, שוחרר וחזר לבית החולים כעבור מס' ימים על מנת לעבור ניתוח בו קובע שבר באצבע יד ימין. לאור זאת אינני מקבל את הטענה כי התוצאות אינן חמורות. מנגד, אין להתעלם כי התאונה אירעה ב-09/11 והטיעונים לעונש נשמעו ב-10/13, כשנתיים לאחריה, כאשר לא נטען לנכות או מוגבלות של הנפגעים בעטיה. הנפגעים עצמם זומנו לדיון להציג עמדתם או להגיש מסמכים רפואיים, אך בחרו להמנע מכך.

המדובר, אפוא, בתאונה שאירעה כאשר הנאשם היה נהג צעיר ותוצאותיה, לרבות הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים, מעידות כאלף עדים על נהיגה רשלנית. בנסיבות אלה מובן כי העונש המינימלי הקבוע בחוק אינו רלבנטי. מנגד דומה כי הנפגעים בתאונה, שהנאשם הינו אחד מהם, החלימו מפגיעותיהם.

לאור כל האמור לעיל מצאתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

*אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים.

לריצוי הפסילה, יפקיד הנאשם את רישיונו במזכירות בית המשפט בעכו לא יאוחר מיום 1.12.13 בשעות הקבלה. הפסילה בפועל מהמועד הנ"ל, אולם תמנה רק מיום הפקדת הרישיון בפועל. אם יופקד הרישיון לפני התאריך הנ"ל, תיכנס הפסילה לתוקף ותמנה מיום ההפקדה.

*אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה ויורשע בה.

*אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ש"ח או 10 ימי מאסר שיישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 1.12.13.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ז חשון תשע"ד, 31 אוקטובר 2013, במעמד הנאשם בא-כוחו עו"ד אל חאג' וב"כ המאשימה רס"ב שקולניק.