מדינת ישראל נ' ברנס ניר

הכרעת דין

מבוא:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו בתאריך 01.01.13, בשעה 03:10, נהג הנאשם ברעננה, בהיותו שיכור, בכך שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת שוטר, עבירה בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב (א1), 64 ד(א), וסעיף 39 לפקודת התעבורה. ושיכור בכך שהיה נתון תחת השפעת משקה משכר בניגוד לסעיפים 62(3) ו 64ב(א)(4) לפקודת התעבורה – ואציין מיד שברור שיש חפיפה.

לנוכח כפירתו של הנאשם, נשמעו הראיות, מטעם התביעה העידו העדים הבאים: עת1, פקד יצחק לוי, ערך מזכר ת/1, עת2 רס"מ רפי ווקסלר ערך את המסמכים הבאים: הזמנה לדין וכתב אישום ת/2, דו"ח פעולה ת/3, דו"ח עיכוב ת/4 ודו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות ת/5. ועת3 רס"מ אסף זנדני אשר ערך דין וחשבון ת/6, פלט ינשוף מס' 990 ת/7, פלט ינשוף מס' 991 ת/8, פלט ינשוף מס' 992 ת/9, עותק פלט כיול ת/10 ומזכר ת/11. בהסכמה הוגשו תעודת עובד ציבור, כרטיס מכשיר, טופס ביקורת תקופתית ותעודת בלון מעבדה ת/12.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בעצמו.

פרשת התביעה:

עת/1 מסר בת/1 כי בעת מועד האירוע, שהתרחש בסילבסטר, ביצע פעילות אכיפה לעניין השכרות, כחלק מהשגרה, ובמסגרת עבודתו כמפקד מחסום עצר את רכב הנאשם, בבדיקה שביצע יחד עם עת/2 הנאשם לא שיתף פעולה לעניין הנשיפון האלקטרוני ולא נענה להסבר ביצוע בדיקה תקינה.

בחקירתו הנגדית מסר כי עצר את רכב הנאשם בחצות, אינו זוכר שעה מדויקת אולם זוכר את האירוע היטב והסביר כי הנאשם לא שיתף פעולה בכל הנוגע לנשיפון האלקטרוני, נתנו לנאשם מספר פעמים לבצע את הבדיקה כדי שיבין כיצד לבצע אותה, אולם בשל חוסר שיתוף פעולה מצידו נאלצו לקחת אותו לתחנה לצורך בדיקת ינשוף. לעניין בדיקת הינשוף ציין, כי דבריו לא צוינו בזכ"ד והתבססו על זכרונו. כי זו פעולה שהם מבצעים וזכ"ד מיועד אך ורק לעצירת הרכב וביצוע הנשיפון וכי מדובר בנוהל פעולות קבוע שנוהגים לבצע ברגע של חוסר שיתוף פעולה. עוד הסביר, כי במועד האירוע, לא הייתה בשטח ניידת עם ינשוף, הינשוף לא יכול היה להיות נגיש לכולם, בשל הסילבסטר, וקיימת נקודת אם אליה מגיע כל מי שחשוד בנהיגה בשכרות שכשל את בדיקת הנשיפון, הנאשם הובל לתחנה ע"י השוטר עת2, ככל הנראה עם מתנדב נוסף, כאשר הוא עצמו הצטרף לתחנה כרבע שעה מאוחר יותר, ולכן אינו יודע מה התרחש בין צומת רעננה ועד תחנה אליה הגיע הנאשם. לעניין הנשיפון הסביר כי עת2 הוא אשר ביצע את הבדיקה הראשונית כשהוא נכח במחסום ומאחר והנאשם סירב התערב בבדיקה והסביר לנאשם על הנשיפון, אינו יודע כמה רכבים נעצרו כי היו הרבה שוטרים ולעניין מס' החשודים הסביר כי כל צוות אמון על התחום שלו ולפחות שני נהגים נבדקו בו זמנית.

על פי גרסת עת/2 בת/5 הוא עצר את הרכב בשעה 03:10, לבדיקה אקראית, הנאשם שלל כי שתה אלכוהול, נדף מפיו ריח אלכוהול קל, לא ביצע בדיקת נשיפון וצוין כי סירב, עוכב לבדיקת שכרות והוסברו ההגבלות, בבדיקת המאפיינים כשל והעד ציין כי לא ניתן לקבוע אם הנאשם שיכור. העד דרש את הסכמתו לבדיקה, הסביר לו את מטרת נטילת הדגימה ואת משמעות הסירוב להיבדק והנאשם חתם על הסכמתו אם לא סומן האם מסכים או מסרב (סעיף 8 ת/5). בתחקור חשוד לאחר הבדיקה רשם את דברי הנאשם לעניין הינשוף: "לא סירבתי ביצעתי את הבדיקה". ובהמשך "אני לא מסכים שנכתב שאני מתנדנד ואני מעוניין בבדיקה נוספת בפני הקצין ובעניין ה7 מ10 בהליכה על הקו" והנאשם סירב לחתום על הטופס.

לציין כי בת/2 בנסיבות המקרה ציין העד כי לאחר ששחרר את הנהג שכח להוסיף את מבצע בדיקת הינשוף וקצין התנועה כעדים לאירוע ורק לאחר מכן הוסיף את שמם, דברי הנהג: "לא משנה כבר לקחו לי את הרישיון".

בת/3 ציין כי ביצע לנאשם בדיקת נשיפון לאחר שנתן לו הסבר מדויק לגבי אופן ביצוע הבדיקה, אולם הנאשם לא ביצע הבדיקה למרות שהוסבר לו לנשוף לתוך הפיה, הוא הפסיק לנשוף, הוסבר לו שוב ושוב, החל לבצע והפסיק לנשוף מספר רב של פעמים. אז קרא לעת1 שימשיך לנסות לבצע לנאשם את הבדיקה אולם ללא הצלחה, הסביר לנהג כי הוא מעוכב לתחנה לבדיקת ינשוף, ביצע לנהג בדיקת מאפיינים וציין כי לאורך כל ההסברים שניתנו לנהג מבדיקת הנשיפון ועד לבדיקת הינשוף סירב להבין מה שהוסבר לו ועל אף שהוסבר לו בצורה ברורה ותקיפה המשיך בסירובו.

בת/4 סעיף 4 ציין כי עיכב את הנהג עקב חשד לנהיגה בהשפעת אלכוהול, בשעה 03:40 הביא את המעוכב לתחנה ומסר אותו לעת3 לצורך בדיקת ינשוף.

בחקירתו הנגדית ציין כי הנאשם נעצר ע"י עת1 בשעה 03:10, כאשר שעת המעצר ידועה לו, ככל הנראה, מהקצין שנכח עמו באירוע, את נסיבות המקרה תיעד בסמוך להתרחשות האירוע, אישר כי ערך את הדו"ח סמוך לעצירת הנאשם אולם אינו יכול לנקוב שעה מדויקת, מילוי הדו"חות נעשה ע"פ סדר מסוים ובכל מקרה כתב האישום נכתב לפני שהוכרז הנאשם כמסרב. לעניין נסיבות המקרה בת/2 הסביר כי את שמות עדי התביעה ציין בסוף מאחר ושכח, לעניין השימוע אינו יכול לאשר כי הוא נעשה במקום באותו היום. ובאשר לדברי הנהג בת/2 לא הסכים כי הם נרשמו בדיעבד לאחר השימוע, לטעמו מדובר בסלנג של נהגים והפירוש לו שהנאשם כבר הבין שמתכוונים ליטול ממנו את רישיונו. כן אישר את האמור בת/3, אישר כי הוא אשר עיכב את הנאשם, אינו יכול לדעת את השעה המדויקת שהגיע לתחנה. אך ציין כי 04:39 הועבר הנאשם למפעיל הינשוף (סעיף 9 ת/5), לעניין סעיף 6 ת/5 אישר כי לא מצוין שהנאשם הועבר אליו ע"י עת1 אולם מידע זה הובא בדו"ח פעולה נלווה שערך. לעניין בדיקת הינשוף ציין כי אינו יודע אם הנאשם הסכים לבדיקה, כיוון שלא סומן וי ברובריקה, אולם הנאשם עצמו חתם בחתימתו. ציין כי בשעה 04:57 בוצע תחקור לחשוד וזה השלב הסופי בתהליך, אישר את סעיף 6 בתחקור חשוד לפיו הנאשם לא סירב לבצע את הבדיקה ואת האמור בסעיף 8 וציין כי בתום שלב זה לא מתאפשר לנאשם לנשוף שוב, כי הבדיקה נעשית בסדר מובנה ובסיומה לא חוזרים להתחלה.

עת/3, מפעיל ינשוף מוסמך, ע"פ ת/6 בדק את הנאשם במכשיר ינשוף משעה 04:38 לאחר שווידא הפעולות הנדרשות טרם ההפעלה, הפיק במהלך הבדיקות 3 פלטי ינשוף, בטופס דין וחשבון על בדיקת שכרות ציין מפורשות בסעיף 7 כי "לא ניתן היה להשלים את הבדיקה מהסיבה שהנבדק לא נשף אוויר בכמות מספקת".

בעדותו ציין כי הסביר לנאשם, בנוסף לעת2, את חשיבות בדיקת הינשוף ומשמעויות הסירוב לבדיקה ובסה"כ ניתנו לנאשם 12 ניסיונות נשיפה בשלושה מחזורים.

בחקירתו הנגדית מסר כי אינו יודע באיזו שעה הועבר אליו הנאשם לבדיקת נשיפה, אישר כי הסביר לנאשם את משמעות הבדיקה מבלי שהתייחס לכמות האלכוהול והנאשם חתם על ההסכמה להיבדק, אולם בפועל לא ביצע את הבדיקה כלל. ציין כי הסביר על משמעות הסירוב קודם לבדיקה ורק חידד המשמעות לאחר מכן. העביר את הנאשם לטיפולו של עת2. אינו יודע אם הנאשם הבין את משמעות הסירוב, אינו זוכר אם הנאשם ביקש ממנו לעשות בדיקה נוספת, ציין כי, ככל הנראה, לא היה מציע לנאשם ניסיון נוסף לבצע בדיקה, אם היה מתבקש לאחר סיום הבדיקות.

פרשת ההגנה

הנאשם טען כי נעצר תחילה ע"י שוטרים ממשטרה צבאית ואז הועבר למשטרה, ביצע בדיקת "ינשופון קטנצ'יק" אשר יצאה תקינה (עמ' 11 ש' 9) ואז נתבקש ללכת לתחנה עם השוטר, המתין בשטח, היה עומס רב ותור ארוך של כ 20 מכוניות, בתחנה המתין זמן רב כשעתיים, והיו אנשים רבים שאמורים היו לבצע בדיקת ינשוף. לדבריו, השוטרים לא דיברו עמו, ניגש לבצע את הבדיקה, ביצע אותה מס' פעמים, ואז נאמר לו ע"י השוטר המפעיל כי הוא סירב לבדיקה, הוא אמר למפעיל שהוא מעוניין לעשות את הבדיקה, נקרא ע"י הקצין להגיע לחדרו והקצין אמר לו שהוא מייחס לו עבירת סירוב על אף שלא סירב, הקצין לא הסכים לבצע לו בדיקה נוספת, נכנס לניידת ונסע, הוא רדף אחרי ניידת הקצין אולם הקצין אמר לו שלא יעכבו כי סיים את המשמרת שלו.

בחקירתו הנגדית אישר כי בילה במועדון גגוס, שלל כי שתה אלכוהול וכי נדף מפיו ריח אלכוהול, ציין כי לא שתה כלל, אישר כי חתם בת/5 סעיף 8 וכי טרם חתימתו קרא על מה חתם. כן אישר כי התבקש ע"י השוטר המפעיל 12 פעם להיבדק, הוסבר לו כיצד לנשוף וכי אינו סובל מבעיה רפואית שמונעת ממנו לנשוף.

דיון ומסקנה: