מדינת ישראל נ' ברזלי(עציר)

החלטה

הדיון להיום נקבע לצורך קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לאחר שבהחלטת בית המשפט מיום 9.8.11 קבע כב' השופט היימן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בדמות מ סוכנות הנשקפת מפני המשיב.

בית המשפט סבר כי בנסיבות המשיב והמקרה יש מקום כי בחינת מסוכנותו של המשיב ואיונה בדרך של חלופת מעצר ייבחנו באמצעות תסקיר שירות המבחן והורה על עריכת תסקיר בהתאם.

תסקיר שהוגש לתיק בית המשפט מצייר תמונה קשה ובעייתית ביותר בעניינו של המשיב במישורי חייו השונים.

המשיב מתפרץ "אין צדק, לא אכפת לי.... זה לא הגיוני, היו פסיכופטיים יותר ממני".

שירות המבחן מעדכן כי מדובר במשיב כבן 33 רווק, אשר החל את מעורבותו עם החוק עוד מתקופת היותו צעיר מאוד במכלול עבירות , ריצה תקופות מאסר ממושכות ומגלה קושי בשמירה על הגבולות והמרחב של האחר שגם מאסרים וצווים של בית המשפט לא הביאו להרתעה להישנות התנהגותו.

המשיב מתפרץ: "תחפשו עבריינים...."

בשלב זה מורה בית המשפט על הוצאתו של המשיב מאולם בית המשפט כאשר לא ניתן להמשיך ולקיים את הדיון בנוכחותו והוא מפריע שוב ושוב. ההחלטה תינתן בהעדרו של המשיב ותוכנה יועבר למשיב על ידי באת כוחו.

שירות המבחן מציין כי המשיב אובחן בעבר כמי שסובל מהפרעת אישיות עם קושי בריסון תוקפנות כשבמצבי לחץ הוא עלול להגיב בתוקפנות או בפגיעה.

שירות המבחן אף סוקר בהרחבה את ההיכרויות הקודמות עם המשיב במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו כנגדו כאשר גם אז נשללה אפשרות שחרורו של המשיב בחלופות הן ביתיות והן טיפוליות. בכל הנוגע לנסיבות מעצרו האחרון, המשיב עצמו תיאר כי ברקע לאירוע נשוא כתב האישום צריכת אלכוהול ושיתף את שירות המבחן כי מזה כשש שנים צורך אלכוהול בכמויות מסיביות ומתקשה לשלוט בתגובותיו.

המשיב עצמו תיאר את עצמו בפני שירות המבחן כבעל סף תסכול נמוך, ללא יכולת להתמיד במסגרות שונות.

במפגש עם שירות המבחן בלטו אצל המשיב תוקפנות, אימפולסיביות, סף תסכול נמוך ושירות המבחן התרשם כי המשיב משתף באופן סלקטיבי תוך שהוא חושש מחשיפת עומק הבעייתיות במצבו באופן שיכול והאחרונה תשפיע על אפשרות שילובו בטיפול.

אכן בפני שירות המבחן המשיב ביטא נכונות להשתלב בקהילה טיפולית ושירות המבחן אף שקל אפשרות זו, אך נוכח התרשמות שירות המבחן כי המשיב אינו מגלה עייפות או יאוש מהתמכרותו ובהתחשב בדפוסי אישיות כפי שתוארו בתסקיר וכאשר המשיב אף הציב תנאים באשר למסגרת או למשך הטיפול, העריך שירות המבחן כי המשיב אינו בשל להתמסרות הנדרשת לטיפול ארוך טווח ואינטנסיבי בקהילה.

לפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב בקהילה טיפולית וכמובן שאף שלל את האפשרות להורות על שחרורו בחלופה ביתית.

ב"כ המשיב עתרה לשליחתו של המשיב בשנית לשירות המבחן ולקבלת תסקיר מעצר משלים כאשר לטענתה מסיבות של חוסר הבנה ממצאי תסקיר שירות המבחן הינם כאלה שאינם ממליצים על שילובו של המשיב בגמילה ויש מקום לאפשר למשיב להסביר את עצמו ולשכנע את קצין המבחן כי אכן חפץ ממקום אמיתי וכן בהליך גמילה.

ב"כ המבקשת התנגד ועתר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, טען כי התסקיר ברור וחד משמעי ואין מקום בשלב זה לתסקיר מעצר משלים.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר המעצר באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על קבלת תסקיר מעצר משלים ויש להורות בשלב זה ובהעדר חלופה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

תסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב הינו חד משמעי ומבוסס כדבעי על הנתונים שהובאו בפני שירות המבחן כמו גם על היכרות קודמת ועמוקה עם המשיב.

לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו עליו הצביעה באת כח המשיב בתסקיר המעצר, בהתרשמות קצין המבחן ובהערכותיו ונדמה כי פעולה של העתירה מטרתה שיפור עמדות מצד המשיב ומקצה שיפורים באופן שהפעם יבקש להציג בפני שירות המבחן עמדה כזו שלכאורה יהיה בה כדי להשיג את המטרה של שחרורו מהמעצר.

שירות המבחן מנמק היטב מדוע אין מקום להורות על שחרורו של המשיב בחלופה כאשר הערכה היא כי סיכויי הטיפול והגמילה קלושים נוכח העובדה כי המשיב אינו מגלה עייפות מאורח חייו, מההתמכרות ואינו בשל להתמסרות הנדרשת לטיפול מסוג זה.