החלטה
רקע
בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בד בבד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום אשר מייחס למשיב עבירה של תיווך בסם בשני אישומים.
על-פי האמור בכתב האישום, בתקופה שבין ספטמבר 2009 ועד יוני 2010 פעלה שוטרת כסוכנת סמויה במחוז המרכז.
על-פי האמור באישום הראשון, בתאריך 22.3.10 התקשרה הסוכנת לניר ביטון (להלן: "ניר") וביקשה ממנו שתי מנות סם מסוג קוקאין. ניר השיב בחיוב. בסמוך לכך התקשר ניר לסוכנת והודיע לה כי סכום העסקה הינו 900 ₪. בסמוך לשעה 15:50 הגיעה הסוכנת לקניון השרון ברכבה. לאחר מספר דקות הגיע ניר ונכנס לרכב, ובהמשך כיוון את הסוכנת בנסיעה ברחובות נתניה. במהלך הנסיעה התקשר ניר למספר טלפון שהיה רשום על כרטיס ביקור של עסקו של המשיב ממכשיר הטלפון של הסוכנת. המשיב כיוון את ניר לפיצוציה ברחוב שמואל הנציב בנתניה. בהמשך לכך התקשר המשיב למכשיר הטלפון של הסוכנת ומסר לניר כי תפגוש אותו בחורה בשם דינה, אשר עובדת עבורו. בהמשך לכך התקשר המשיב פעם נוספת למכשיר הטלפון של הסוכנת, ביקש לשוחח עם ניר ומסר לו כי דינה אינה נמצאת בכדי לספק לו את הסמים. בהמשך הורה המשיב לניר להמתין במקום. בהמשך לכך התקשר המשיב ליגאל ראובן (להלן: "ראובן") ותיאם עמו עסקת סמים, ולאחר מכן התקשר שוב למכשיר הטלפון של הסוכנת וכיוון את ניר לביתו של ראובן. שם עלה ניר לביתו של ראובן, לאחר שקיבל 900 ₪ מהסוכנת, וחזר עם שתי מנות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 1.5475 גרם.
על פי האמור באישום השני, בתאריך 21.4.10 בסמוך לשעה 13:00 התקשרה הסוכנת לניר וביקשה ממנו סם מסוג קוקאין. באותה עת הודיע לה ניר כי קיימת בעיה. בהמשך לכך שוחחה הסוכנת עם ניר ולאחר תיאום הגיעה הסוכנת לקניון השרון בנתניה, שם נכנס ניר לרכבה. ניר כיוון את הסוכנת לחנות הפירסינג והקעקועים בבעלותו של המשיב, שם כיוון אותו המשיב לעסק בשם אייל הספר. בהמשך, כאשר הגיעו ניר והסוכנת לאייל הספר מסרה הסוכנת לניר סכום של 900 ₪. ניר ירד מרכבה ונעמד בסמוך לבית העסק אייל הספר. בהמשך לכך שב ניר לרכב הסוכנת והתקשר ממכשיר הטלפון שלה פעמיים למשיב, אשר כיוון את ניר לאחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, אשר מסר לניר סם מסוג קוקאין במשקל 1.6765 גרם. ניר שב לרכבה של הסוכנת ומסר לה את הסם שקיבל.
טיעוני הצדדים בנוגע לראיות לכאורה
המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה. בנוגע לאישום הראשון, המשיב טען כי על-פי עדות הסוכנת, תוכן השיחות שנעשו בין ניר לבין המשיב הובא לידיעתה דרך ניר עצמו, ולכן מדובר בעדות מפי השמועה. עוד טען כי ניר לא נחקר בכל הנוגע לחלקו של המשיב בנוגע לאישום הראשון. בנוסף טען המשיב כי כאשר ראובן נחקר, הלה טען כי ניר הגיע לביתו על-מנת לראות כלבים אותם ראובן מעוניין למכור. עוד טען כי שמו של המשיב אינו עולה בשיחות שהוקלטו.
בנוגע לאישום השני, טען המשיב כי כאשר ניר הגיע לבית עסקו של המשיב, כל שרואים בהסרטות המשטרה הוא שהמשיב מכווין אותו ובהמשך ניר מגיע לאייל הספר. עוד טען כי בשיחות הטלפון המוקלטות ניר והמשיב משוחחים אודות בחורה.
ב"כ המשיב טענה כי הסוכנת לא שמעה שום שיחה של המשיב, אלא רק דברים שסיפר לה ניר, וכי השיחות האמורות אינן עוסקות בסמים. עוד טענה באת-כוח המשיב כי לא ניתן להוכיח שמי שדיבר בטלפון של המשיב הינו המשיב עצמו.
לעניין המסוכנות, טען המשיב כי הוא לא נעצר באותה העת בה נעצרו שאר החשודים בפרשה, משום שהשוטרים לא מצאו אותו באותו יום, ואף לא למחרת. המשיב נעצר שבועיים מאוחר יותר. לטענת המשיב העדר הדחיפות המשטרתית במעצרו מהווה אינדיקציה להעדר מסוכנותו.
לעומת זאת, טענה המבקשת כי בהודעתה של הסוכנת מצויים מספרי הטלפון של המשיב. ניר והמשיב יצרו קשר דרך הטלפון הנייד של הסוכנת, והמשיב אף התקשר לטלפון נייד של הסוכנת וביקש לשוחח עם ניר. לטענת המבקשת ניר מקבל הכוונה עת הוא משוחח עם המשיב, ויש אף פלטים לשיחות אלו. בנוגע לאישום השני, הפנה ב"כ המבקשת לעדות הסוכנת מיום 21.4.10 בה היא מציינת כי ניר אומר לה שהם נוסעים להביא סמים. עוד טען ב"כ המבקשת כי שיחות הטלפון, מקום המגורים ומקום החנות, כולם קושרים אותו לתיווך בסם. לעניין עדותה של הסוכנת לגבי אמרותיו של ניר, טען ב"כ המבקשת כי אין בעיית מהימנות. לעניין המסוכנות ציין ב"כ המבקשת כי הפסיקה אינה מבחינה בין סחר, תיווך והחזקה לעניין עילת המסוכנות הסטטוטורית. עוד הפנה לעברו הפלילי של המשיב.
דיון
בעניין הראיות לכאורה, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה באישום הראשון ואולם אין ראיות לכאורה להוכחת האשמה בנוגע לאישום השני. להלן אפרט את נימוקי:
בנוגע לאישום הראשון, הראיות לכאורה כוללות את עדות הסוכנת ואת פלטי שיחות הטלפון. נדמה כי לא יכולה להיות מחלוקת מעיון בתיק החקירה כי המשיב כיוון את ניר ממקום למקום בסמוך לביצוע עסקאות הסם בין ניר לבין הסוכנת. איני מקבל בעניין זה את טענת ההגנה כי לא הוכח שהמשיב הוא ששוחח בטלפון עם ניר, וסבורני כי עצם העובדה ששיחות הטלפון בוצעו בין ניר לבין מספרי הטלפון של המשיב מוכיחים את מעורבותו של המשיב בהכוונתו של ניר ממקום למקום בסמוך למועד ביצוע עסקאות הסמים. בעניין זה, סבורני שיש די ראיות לכך ששיחות הטלפון שניר קיים במהלך עסקת הסמים היו עם המשיב עצמו ולא עם אחר.
סוגיה נפרדת נוגעת לשאלה האם מעורבותו של המשיב בהכוונתו של ניר נוגעת בהכרח לביצוע עסקאות בסם, ומכאן שמדובר בעבירה של תיווך בסם, או שמא מדובר בהכוונתו של ניר ללא קשר לביצוע עסקת סם, או מבלי שהמשיב ידע כי מדובר בעסקאות סמים. בעניין זה סבורני שהודעת הסוכנת מהווה ראיה לכאורה כי הכוונתו של ניר נגעה לעסקאות סמים, ולא הייתה למטרה תמימה. מהודעות הסוכנת עולה כי היא שמעה בזמן אמת חלק מן השיחות ובפרט את דבריו של ניר, וכי מיד בסמוך לאחר מכן, ובמהלך ביצוע עסקאות הסמים, סיפר לה ניר על דברי הנאשם. דברים אלה, ככל שהם קבילים, יש בהם כדי להוות ראייה לכאורה לכך שהמשיב כיוון את ניר בנוגע לביצוע עסקאות סמים, ואין המדובר בכיווני דרך תמימים.
בהקשר זה יש להפנות להודעת הסוכנת מיום 22.3.10 אשר מציינת כדלקמן:
"ניר תוך כדי התקשר לבחור שאמור להביא לי את הסמים ותוך כדי הבחנתי שהוא מתקשר למספר טלפון שרשום על כרטיס ביקור של חנות לקעקועים ופירסינג. לציין שניר התקשר לבחור... הבחור ענה לניר והכווין אותו להגיע ל... ניר הכווין אותי למקום ותוך כדי הנסיעה אותו בחור התקשר לפלאפון שלי. הבחור אמר לניר ששם תפגוש אותך בחורה בשם דינה שהיא חברה שלי ו"עובדת" אצלי... הגענו למקום, המתנו מספר דקות, ואז אותו בחור שוב התקשר לפלאפון שלי מאותו מספר... ביקש את ניר ואז אותו בחור מסר לניר שדינה כבר נסעה לשכונת דורא להביא לאנשים שם סמים, ואם אתה רוצה, הכוונה לניר, תיסע אחריה לדורא, היא תארגן אותך שם. ניר אמר לאותו בחור, לא תעזוב אני לא מכיר את האזור, לא רוצה להסתבך... כעבור זמן מה התקשר שוב אותו בחור מאותו מספר טלפון וביקש את ניר ואמר לניר, תלך ליד החנות, יש שם בנין, יש שם בחור שיארגן אותך, שגם הוא עובד בשבילי".
מדובר בשיחות טלפון, כאשר ניר שהה ליד הסוכנת ברכבה, והסוכנת שמעה את הדברים שניר אמר ובנוגע לדברי הנאשם מציינת הסוכנת (הודעת הסוכנת מיום 22.3.10 עמ' 2, ש' 41-42):
"לציין שכל השיחות בין ניר לאותו בחור, ניר שיתף אותי בתוכן השיחה שהתנהלה ביניהם".