מדינת ישראל נ' ברונשטיין

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אי ציות לתמרור 302 (ב-37) המוצב בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה וזאת בניגוד לתקנות 22 (א) ו - 64 (ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג ברכב מ.ר 6-524-67 ביום 8.4.12 בסמוך לשעה 20.50 כשהוא נוסע על דרך שלמה בתל אביב, מתקרב לצומת עם רח' צ'לנוב (להלן: "הצומת") ופונה ימינה לרח' צ'לנוב.

2.בצומת בכיוון נסיעת הנאשם מוצב תמרור 302 (ב - 37) (עצור).

3.ע"ת מס' 1 מתנדב אמיר בן ארויה ערך את הדו"ח ת/1 כשהוא נמצא בניידת בדרך שלמה - פינת ראשית חכמה ומבצע אכיפה סטטית במקום.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם נסע מדרך שלמה ופנה ימינה לרח' צ'לנוב בנסיעה שוטפת מבלי לעצור או להאט בקו העצירה המסומן בכיוון נסיעתו.

לטענת הנאשם, הוא עצר בקו העצירה שלפני מעבר החציה וגם בקו השני מעבר למעבר החציה, מה גם שהוא מכיר את המקום ועובר בו מספר פעמים בשבוע.

דיון והכרעה:

1.ע"ת מס' 1 העיד ועדותו הסתמכה למעשה על הדו"ח אשר רשם ביום המקרה ת/1.

2.ע"ת מ' 1 ערך שרטוט המתאר את מקום ביצוע העבירה ומיקום הרכבים – ת/2.

3.מתאור "נסיבות המקרה" שבת/1 עולה כי המתנדב היה בעת האכיפה בניידת, לשאלת ביהמ"ש ענה כי המרחק בין הניידת לצומת הוא כמה עשרות מטרים.

4.בדברי הנהג שנרשמו בת/1 היו: "יכול להיות שלא שמתי לב".

הנאשם מכחיש שאמר דברים אלה, לדבריו אמר שלא עבר את העבירה וכי הוא מבקש להשפט. (שורות 17, 18 עמ' 1 לפרוטוקול).

5.בת/1 מצויין שם של עד נוסף אלקנה חיים. מסתבר כי העד הנ"ל רשם מזכר, אולם מזכר זה אינו נמצא בידי התביעה. (שורות 8 – 11 בעמ' 2 לפרוטוקול).

העובדה כי המזכר אינו מצוי בידי התביעה יש בה כדי לפגום בגירסת התביעה, במיוחד שהמדובר בגירסה מול גירסה.

6.יצויין כי הנאשם היה עקבי בגרסתו, גם בישיבת ההקראה ביום 12.11.12 טען כי עצר בקו העצירה וגם מעבר למעבר החציה.

בעדותו ציין כי הוא מכיר את היטב את הצומת ובהרבה מקרים נמצאת שם ניידת משטרה וכי המדובר בצומת מסוכן. (שורות 16 – 19 בעמ' 2 לפרוטוקול).