מדינת ישראל נ' ברגיג(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בהתאם לסעיף 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה ומעצרים) תשנ"ו- 1996.

יחד עם בקשה זו הוגש כתב אישום, כנגד המשיב, המייחס לו שני אישומים כדלקמן:

1.אישום ראשון מיום 30.4.11 - עבירה של נהיגה בשכרות.

2.אישום שני מיום 2.5.11 - עבירה של נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות כאשר בדגימת שתן שנלקחה ממנו נמצאו ממצאים המעידים על סם מסוכן מסוג קוקאין ונהיגה ללא ביטוח.

בדיון שהתקיים בפני ביום 8.5.11 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

המשיב נשלח לקבלת תסקיר מעצר.

בתסקיר המעצר שהוגש לבית המשפט ביום 23.5.11 התרשם קצין המבחן כי למרות שהמשיב עשה כברת דרך משמעותית בנוגע להתנהלות חייו, נראה כי בעתות משבר ולחץ הוא מתקשה לזנוח את העולם העבריני ופועל בצורה בעיתית. קצין המבחן התרשם כי המשיב חזר לעשן סמים מסוג קוקאין, קימת אי בהירות באשר לצריכה אלכוהול וקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת.

בהמלצתו ציין קצין המבחן כי שחרור המשיב לבית אמו והמשך העסקתו במקום העבודה ספק אם עשוי לאיין מסוכנותו. על כן נמנע מהמלצה על שחרורו.

לבקשתו של המשיב, הוא נשלח לקבלת תסקיר נוסף שיבחן ערבים שהציע. (להלן: "התסקיר הנוסף").

בתסקיר הנוסף ממליץ שירות המבחן כי המשיב ימשיך בעבודתו בין השעות 06.45 – 16.00 בפיקוחו של מנהל האגף מר הרצל יחזקאל ובשאר ימות השבוע ושעות היום ישהה בבית אמו בפיקוחה, וכן בפיקוח אחותו ואחיו.

שירות המבחן נתבקש להבהיר שינוי עמדתו הקיצוני בין שני התסקירים.

קצין המבחן הסביר, כי אמנם התרשם בעת עריכת התסקיר הראשון, כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת ואולם בעת עריכת התסקיר השני התרשם כי משפתחתו של המשיב, כמו גם מקום עבודתו מתגייסים לסייע לו לחזור לשגרת חייו ולאיין מסוכנותו.

הגם כי בית המשפט מתחשב במכלול שיקוליו גם בהמלצות התסקיר, ברי כי אין הוא מחוייב להן (בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.6.05); בש"פ 8902/02 נבולסי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.10.02); בש"פ 5190/04 אסולין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 8.6.04)).

העבירות אותן ביצע המשיב הינן מהחמורות שבפקודה.

לעניין הנהיגה בשכרות ראה ע"פ (ת"א) 70797/05 לב בון נ' מדינת ישראל דברי כב' השופטת נגה אהוד:

"הנוהג בשִׁכרות, כמוהו כמי שנוטל כלי-רצח לידיו, ותוצאות השימוש בכליהרצח אינן ידועות. הכל נתון לגורל תוצאות אותה נהיגה, שיכול להימנע אם לא יטלו נהגים שיכור לידיהם הגה."

אדם הנוהג בזמן פסילה מהווה סכנה של ממש לציבור המשתמשים בדרך והתנהגותו מהווה זלזול בחוק:

"נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט ... בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".

(רע"פ 3878/05 בנגוזי נ. מ"י – כב' השופטת פרוקצ'ה).