מדינת ישראל נ' בראנס(עציר)

החלטה

מונחת בפני בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטים נגדו בתיק 18954-07-10 בו מיוחסות לו כמה וכמה עבירות בכתב האישום ב- 5 אישומים.

באישום הראשון מחצית חודש 4/01 שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן החזקה ושימוש הסתייעות ברכב לביצוע פשע . מדובר שם בכמות סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כ- 288 גרם נטו בעבור 3600 ₪.

באישום השני עבירת תיווך הפעם בתאריך 22.4.10 הפעם מדובר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.7257 תמורת 600 ₪.

באישום השלישי מדובר בעיסקה מיום 31.5.10 הפעם סם מסוג קנבוס 750 גרם בעבור 2100 ₪ .

באישום הרביעי מיום 1.6.10 נטען כנגד הנאשם שהעביר לסוכן כדור אחד של MDPV .

באישום החמישי מיום 15.6.10 מדובר בסם קנובס משקל 250 גרם תמורת 1400 ₪.

נימוקי הבקשה מדברים בעד עצמם ומיותר לחזור עליהם.

שמעתי היום טיעון מקיף שובה לב של באי כוחם המלומדים של הצדדים מיותר לחזור על טיעוניהם. הסניגור טען כל שניתן לטעון לזכות המשיב. טען כנגד עוצמת הראיות עמד לשיטתו על הנסיבות בביצוע עבירות לכאורה טען שאין המדובר בסוחר מובהק יודע פעל בגדר עשיית טובה עמד על כל אחד מהאישומים ונתן בהם סימנים בהתחשבות במשיב מבחינת החומר הראייתי. עמד על כך שהמשיב לא היה יעד במבצע הסוכן. והכרות ביניהם קיימת מזה שנים רבות. טען כנגד הסוכן שהוא בעל עבר פלילי מכביד בסמים.

כפועל יוצא מכך ביקש לשכנעני שזה המקרה הראוי לבחון חלופת מעצר עתר וביקש שאפנה את המשיב לתסקיר מעצר הציע חלופה למעצר בית מלא בדימונה בפיקוח האח באיזוק אלקטרוני הפקדה כספית משמעותית.

מנגד ב"כ המדינה ניכר אף היא הגיעה לדיון ערוכה ומוכנה על בורייה השיבה לסניגור המלומד על מה שהשיבה עמדה על הראיות טענה שהמדובר בראיות די והותר הנזקקות לשלב זה של הדיון. טענה שבמקרה דנן ודאי שקמה לה עילת מעצר ואין זה המקרה לשלוח הנאשם לתסקיר.

שקלתי את הדברים בכובד ראש עיינתי בתיקי החקירה לאור טיעונם המקיף של ב"כ המלומדים קל היה לי לעשות כן שכן הם מיקדו היטב ונכון כל אחד לנקודות החשובות מבחינתו.

נחה דעתי כי במקרה דנן על פי כל המבחנים שנקבעו בפסיקה קיימות גם קיימות ראיות לכאורה הנדרשות לשלב זה של הדיון על פי הילכת זאדה כדי לקבוע שהמשיב עבר לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכ"א.

אין עוד חולק שלא היה יעד במבצע. ואולם כפי שתארה בצדק ב"כ המדינה שפנו אליו לסייע לקבל טלפון של אחר התנדב למשימה במלא העוצמה והנה הסתבר כי 5 פעמים שם עצמו כמעורב עד ראש בהפצת הסמים על מגוונם ולא מהקלים ובכל הזדמנות לא השיב פניו של הסוכן ריקם.

במובן זה אין צורך בשלב זה להכנס לאותם נקודות שובות לב שטען הסניגור המלומד ודאי תוכרענה במשפט עצמו. בית משפט אינו נדרש בשלב זה לבחינת מהימנותם של העדויות או בחינת משקלן של הראיות שבפניו או את דיותן לביסוס ההרשעה די כאן במה שיש מבחינת החומר הראייתי הלכאורי. במובן זה קיימת תשתית ראייתית די והותר הנדרשת לשלב זה של הדיון. עדותו של הסוכן לא עומדת בגפה הוסף עליה את כל הראיות הלכאורה המופיעות בסעיף ב' אחת לאחת כאשר מנגד , בחקירתו הראשונה של המשיב השיב מה שהשיב. למעשה קשר עצמו לחלק מהעניינים אך מענין כי בחקירתו השניה בחר על זכות השתיקה. ודאי שזכותו של אדם לבחור את זכות השתיקה אולם ברור שאדם חף מפשע זועק את חפותו ואומר גירסתו כי ברור שלאדם כזה יש ענין שגירסתו תברר במהרה ואם תמצא אמת ישוחרר מהמעצר.

שתיקתו זו בחקירה יכול ותהווה חיזוק לראיות התביעה והדברים ידועים וברורים ובעניין זה יצאה לאחרונה החלטה ברורה וחד משמעית של השופט ג'ובראן בבש"פ 4891/10 ו- 4892/10 מיום 1.7.10 יפה היא לענייננו עד מאוד. בשינויים המחויבים כמובן אך ישנם גם רבים עניינים דומים.

באשר לעילת המעצר במקרה דנן מדובר בעילה סטטוטורית נוכח אופיין של העבירות בהן מדובר. נכון שלאין לחובת המשיב הרשעות קודמות בענייני סמים אולם יש לו עבירות בענייני רכוש. יחד עם זאת נקבע לא אחת שגם אדם ללא עבר פלילי בעבירות כאלה קמה לה עילת מעצר והדברים ברורים. מדובר במערכת הפצת סמים ארורים שפוגעת בכל חלקה טובה בחברתנו יש להלחם במפיצים בספקים במתווכים כבמלחמת חומה ועמלק בלשונו של השופט חשין.

נכון הדבר בכל תיק ותיק שומה על בית המשפט לבדוק אם ניתן להשיג מטרת המעצר בחלופת מעצר. בדיקה זו של קיום חלופת מעצר ראויה נסמכת היא על אדניה של חזקת החפות ושל הזכות להליך הוגן מנגד עומדות להן זכויותיו של כלל הציבור לבטחון אישי. בהתאם לכך על בדיקת חלופת מעצר להיות קפדנית כדי להעריך את מסוכנתו של הנאשם הן באשר לחשש חזרה על מעשים קודמים ולשיבוש להליכי משפט. לאחר מכן יש לוודא אם יכולה חלופת מעצר לאיין מסוכנות זו ולבסוף יבדוק בית המשפט את החלופה אם עומדת היא במטרתה לאור הנסיבות.

ראה למשל תיקי בש"פ 6700/04 , 2646/097, 5222/97 , 9198/04 ובש"פ 4891/10 שכבר הוזכר קודם לכן.

כאשר מדובר בעבירות שכאלה קמה לה חזקת המסוכנות על פי חוק. על כן גם בהתאם לפסיקה לא יורה בית משפט על שיחרור לחלופה בביצוע עבירות כאלה אלא בהתקיימם של נסיבות חריגות. באותו מקרה בתיק בש"פ 4891/10 לעורר לא היה עבר פלילי אולם נוכח חומרת העבירה והכמות הגדולה של הסם המסוכן לא מצא בית המשפט מקום לשחררו לחלופת מעצר. לא התעלמתי מהעובדה שבאותו מקרה הוגש תסקיר מעצר. יחד עם זאת כפי שצויין שם בית המשפט המחוזי החליט על שיחרורו של העורר לחלופת מעצר מלא וערר לעליון התקבל.