מדינת ישראל נ' בנימין

הכרעת דין

הנאשמת הובאה לדין באשמה של אי ציות להוראת שוטר. על פי עובדות כתב האישום הורה שוטר לנאשמת לעצור במקום ולאחר מכן לפנות ימינה ולפנות את הצומת לאחר שחסמה את הצומת.

הנאשמת כפרה באישום וטענה כי עצרה אחרי הצומת מאחר ולא ניתן היה לעצור מימין, וכי הצומת היה פנוי וכלל לא נכנסה אליו.

מטעם המאשימה העיד השוטר אימאן רמיחאת (להלן: "השוטר").

על פי עדותו של השוטר, הוא עמד בצומת לשם הכוונת התנועה ופינוי ציר התנועה לרגל ביקורו בארץ של סגן נשיא ארה"ב. השוטר הורה לנאשמת לעור אך היא הסתכלה לכיוונו והמשיכה בנסיעה. הנאשמת נעצרה קרוב מאד לשוטר שעמד מולה. השוטר ניגש לנאשמת, הורה לה לפנות ימינה ולצאת מהצומת אך היא סירבה ונשארה לעמוד במקום ולחסום את התנועה. השוטר חזר ודרש מהנאשמת לפנות את הצומת ושב ונתקל בסירוב. כמו כן סירבה הנאשמת למסור לשוטר רשיונות, כפי שדרש. השוטר נאלץ לשחרר את התנועה בצומת והורה לנאשמת לעצור בצד הדרך אחרי הצומת. הנאשמת המשיכה בנסיעה והשוטר נאלץ לנסוע בעקבותיה עד שהנאשמת עצרה ברח' אלעזר המכבי. גם שם סירבה בתחילה הנאשמת למסור לשוטר מסמכים כפי שדרש, וביקשה כי שוטר יהודי ישוחח עימה. לבסוף מסרה הנאשמת לשוטר רשיונות כפי שנדרשה.

הנאשמת העידה כי עצרה בצומת במשך פרק זמן ארוך על פי הוראתו של השוטר. השוטר סימן לה להתקדם לעברו ומיד שב והורה לה לעצור. השוטר בחן את הרכב ומאחר והבחין בשילוט "עבודה עברית", תמונות של רבנים ודגלי ישראל, בחר להתנכל לה. השוטר הורה לנאשמת לעצור בצד ימין, אך הדבר לא היה אפשרי. הנאשמת עצרה לאחר הצומת, מסרה לשוטר רשיונות ואמרה לו שהיא תמשיך בנסיעה עד לקופ"ח רוקח, שם תעצור.

לאחר ששקלתי את ראיות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את גרסתו של השוטר, ולדחות את גרסתה של הנאשמת.

מדובר בשוטר ותיק, מנוסה ומיומן אשר הוצב במקום לצורך הכוונת תנועה ופינוי ציר התנועה.

לא הוצג לפני נימוק של ממש שיש בו לבסס הנחה כי השוטר טעה או לא דיבר אמת. אינני מקבל את סברתה של הנאשמת כי השוטר בחר להתנכל לה עקב שילוט שנשא רכבה. אין זה מתקבל על הדעת כי שוטר במשטרת ישראל העומד על משמרתו במסגרת עבודתו יבקש להתנכל לאזרח ישראל הנושא ברכבו דגלי ישראל ותמונות רבנים. אין זה מתקבל על הדעת כי שוטר העסוק בפינוי ציר תנועה יתפנה ממלאכתו אך ורק כדי להתנכל לנהגת תמימה עקב שילוט שברכבה. בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של השוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

גם על פי גרסתה של הנאשמת, היא לא נהגה כנדרש ממנה. שעה ששוטר מורה לנהג לפנות ימינה, אין הנהג רשאי להמנע מכך ולהודיע לשוטר כי הפניה ימינה מסוכנת עקב התנועה במקום. לכל היותר, רשאי הנהג לפנות לשוטר ולשאול האם עליו לקיים הוראה זו חרף התנועה מימין. כמו כן, הדעת נותנת כי השוטר יסייע לנהג לקיים את הוראתו.

זאת ועוד, גרסתה של הנאשמת בענין זה איננה עקבית. בחקירתה הנגדית, משנתבקשה הנאשמת להבהיר מדוע לא היה באפשרותה לעבור לנתיבים הימניים, השיבה כי הנתיבים שמימינה היו עמוסים והתנועה מימינה בשני הנתיבים עמדה.

כמו כן, הנהגת לא היתה רשאית להודיע לשוטר, לאחר שמסרה לו מסמכים, על פי גרסתה, כי תעצור במקום אחר מזה בו נדרשה לעצור על פי הוראת השוטר.

אציין כי טענות הנאשמת בעדותה ביחס לשילוט שנשא רכבה, תומכות בגרסתו של השוטר לפיה הנאשמת סירבה בתחילה למסור לו מסמכים ודרשה לשוחח עם שוטר יהודי.

לאור כל האמור, ועל אף שמדובר בעדות יחידה במשפט פלילי, אני מחליט להרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תש"ע, 01/09/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

גזר דין

הנאשמת שלפני הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של אי ציות להוראת שוטר.

על פי המפורט בהכרעת הדין התעלמה הנאשמת מהוראותיו של שוטר אשר עסק בהכוונת התנועה ובפינוי ציר התנועה.

מדובר במעשה אשר יש בו לשבש שיבוש של ממש את התנועה במקום ובכך לשבש את עבודת המשטרה ולגרום להפרעה לנהגים אחרים.

לנאשמת תשע הרשעות קודמות בהן אור אדום וכן עבירה קודמת של אי ציות להוראת שוטר.