מדינת ישראל נ' בן שושן

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים בכך שבתאריך 11/1/11 תקף את מיכאל זרישנסקי – המתלונן, וכן איים עליו.

המתלונן סיפר בבית המשפט כי הלך ברחוב כשהוא דוחף עגלה של סופרמרקט ובה ברזל. אותה עת, כך תאר, פגש בנאשם, לו היה חייב 200 ₪. המתלונן אמר לנאשם כי יחזיר לו את הכסף, אך לא אותה עת, כיוון שאין לו כסף וכן אישר כי אף פנה אל הנאשם ב"מילה לא יפה". הנאשם החל להעמיס את הסחורה אשר היתה למתלונן בעגלתו לרכבו שלו וכן החל להכותו, נטל כיסא מאלומיניום והיכה אותו. הוא תאר כי הנאשם הפנה את המכות באמצעות הכיסא לעבר ראשו ומאחר שהגן על ראשו באמצעות ידיו, ספג את המכה בידו. לאחר מכן אמר לו הנאשם כי אם לא יחזיר לו את הכסף יהיו לו בעיות ועוד הוסיף המתלונן כי כשבועיים – שלושה טרם מתן עדותו בבית המשפט פגש בו הנאשם ואמר לו כי אם לא יגיע לבית המשפט ויגיד שהכל בסדר יהיו לו בעיות: "מיכאל בן זונה אם אתה לא בא לבית המשפט ואומר שהכל בסדר יהיה לך בעיות במשפחה".

עוד הוסיף המתלונן ותאר כי לאחר שהנאשם היכה אותו הוא אמר לו כי יהרוג אותו.

המתלונן הבהיר כי מקור החוב הכספי לנאשם הוא בכך שהמתלונן נהג לעשות שימוש יום – יומי בסמים והנאשם נהג לסייע לו .

בשמעו את טענת הנאשם כי הנאשם לא היכה אותו וכי הוא המתלונן גנב ממנו, השיב המתלונן כי במקום ישנן מצלמות וניתן להביט בהן ולראות כי הוא הוכה וכי לא גנב דבר.

בחקירה הנגדית נשאל המתלונן באשר לסימנים שנראו ביום עדותו על פניו ועל ידו והוא השיב כי אין המדובר בסימן מאותו אירוע, אלא שזה לא מכבר נפלה עליו עגלה. עוד סיפר המתלונן כי מזה חצי שנה אינו משתמש עוד בסמים ועושה שימוש במתדון ונמצא בטיפול במרפאה. המתלונן אף הציג אישור ממרפאה לטיפול בנפגעי סמים הנושא תאריך 21/12/11 (מועד מתן עדותו יוני 2012).

לשאלות ב"כ הנאשם השיב המתלונן כי לא נחקר לאחרונה בלש עבירות סמים וכי נחקר בעברו על עבירת גניבה, נשפט וריצה את עונשו.

המתלונן אישר כי הנאשם העסיקו והיה זה לתקופה של כחודשים לערך.

החוב אשר הוא חב לו תלוי ועומד כחצי שנה. הוא אישר כי במהלכה של אותה מחצית השנה נהג להגיע אל הנאשם ולמכור לו ברזל וכי באותה תקופה לא היכה אותו הנאשם בהזדמנות כלשהי.

הוא הבהיר כי דווקא ביום האירוע מצא הנאשם להכותו, כיוון שאותו יום היתה עגלתו מלאה סחורה, בשווי העולה על 200 ₪ ועל כן גם נטל אותה הנאשם.

ב"כ הנאשם הטיח במתלונן כי סחורה זו היתה סחורה אשר המתלונן לקח למעשה מהמגרש של הנאשם ועל כן טען בפניו הנאשם כי זוהי סחורה שנגנבה ממנו. על כך השיב המתלונן:

"אני מצטער אבל אתה מדבר שטויות".

עוד הוסיף המתלונן וציין כי מאז שנטל את סכום החוב מהנאשם הוא לא נכנס למגרש שלו והיה עסוק אך ורק בענייני הסמים . אם כן, הטיח בו ב"כ הנאשם מתי הגיע למכור לנאשם סחורה כפי שציין קודם לכן. המתלונן ציין כי כך עשה "מזמן... אולי שנה שעברה אולי שנתיים שעבר"

משנשאל על ידי ב"כ הנאשם האם היה זה לפני שעבד אצל הנאשם או לאחר מכן, השיב: "מתי עבדתי אצלו לא מכרתי לו. אני עבדתי אצלו יום בסוף היום משלם כסף הלכתי לקנות סמים וזהו. אני מספר את האמת."

המתלונן אישר כי בהודעתו במשטרה לא מסר כי לווה את הכסף לצרכי סמים. פעם השיב כי מחמת בושה לא עשה כן ופעם השיב כי לא נשאל על כך ועל כן לא מסר זאת.

הוא אישר כי גם לא סיפר על כך שבעבר עבד א צל הנאשם או כי מכר לו ברזל וציין כי סיפר על האירוע, דהיינו כי הנאשם היכה אותו.

המתלונן הבהיר כי את ההלוואה נטל לא בעת שהנאשם העסיק אותו עוד הבהיר כי נהג ליטול מאת הנאשם הלוואות שונות ולהחזיר אותן. אם כך, הקשה ב"כ הנאשם מדוע על הנאשם להכותו אם נוהג המתלונן להחזיר את ההלוואות. המתלונן השיב כי הוא סבור שהנאשם היכה אותו בשל המילה "הלא יפה" שהטיח לעברו.

משהטיח בו ב"כ הנאשם כי אף את זאת לא ציין בהודעתו במשטרה, אמר המתלונן כי הדברים נאמרו ויתכן והשוטר לא רשם אותם.

המתלונן ציין כי להערכתו שווי הסחורה שהיתה בעגלתו כ-500 ₪. לשאלת ב"כ הנאשם השיב כי אכן טען שהסחורה נלקחה ממנו על ידי הנאשם וציין כי אין כל חשיבות לכך שלא ציין כי שוויה גדול מגודל החוב.