מדינת ישראל נ' בן מויאל

החלטה

נוכח האמור במזכר שסומן על ידי רב/1, הנני מתירה את שהיית המשיב באולם הדיונים כשהוא אזוק, כמבוקש ע"י שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תש"ע, 04/08/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו בת.פ. 22971-07-10 (להלן: "התיק העיקרי").

2.בכתב האישום בתיק העיקרי נטען, כי ביום 11.07.10 בשעה 14.00 לערך, תקף המשיב את חברתו אור שולמית אלמליח (להלן: "המתלוננת"), באופן שלאחר שאמרה לו המתלוננת כי היא מעוניינת לנתק עימו את היחסים, אחז המשיב את המתלוננת בזרועותיה בחוזקה בשתי ידיו ודחפה לעבר הקיר. בכתב האישום נטען כי כתוצאה מהתקיפה הנ"ל נגרמה למתלוננת חבלה של ממש – סימן קטן חום באמה השמאלית וסימן נוסף סגול בחלקה העליון של אותה יד.

עוד עולה מכתב האישום כי בהמשך לאירוע הנ"ל, בין התאריכים 11.07.10 ל – 13.07.10, איים המשיב על המתלוננת מספר פעמים בדרך של שליחת הודעות SMS מאיימות למתלוננת.

3.למשיב מיוחסות בכתב האישום שתי עבירות – עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ועבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.

4.הסניגור, ברוב הגינותו אישר קיומן של ראיות לכאורה, וקיומה של עילת מעצר הנעוצה ביסוד הסביר לחשש שמא שחרורו של המשיב יסכן את ביטחון המתלוננת. בנקודה זו יובהר, כי עילת המעצר הנ"ל מוצאת חיזוק בעברו הפלילי של המשיב הכולל בחובו הרשעה קודמת בביצוע עבירות אלימות וכן מאסר על תנאי בר הפעלה בהליך זה בן 4 חודשים. זאת ועוד, מצבו הנפשי הבעייתי של המשיב כפי שמצטייר מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה לתיק בית המשפט, מחזק אף הוא את עילת המעצר במקרה דנן.

5.במקרה דנן על רקע העבירות המיוחסות למשיב, הרי שמן הראוי שגורם מקצועי יבחן את מידת מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, ואשר על כן, יש מקום לבחינת נקודה זו ע"י שירות המבחן.

6.אינני מקבלת את בקשת הסניגור להורות בשלב זה על שחרורו של המשיב ממעצר לחלופת מעצר בבית אחותו של המשיב, המסתמכת על היות המתלוננת בחו"ל, שכן המתלוננת עתידה לשוב מחו"ל עוד שבוע וחצי ולא נראה שתסקיר שירות המבחן יוגש תוך פרק זמן קצר, שכן לשירות המבחן נדרשת דרושה תקופה של כשלושה שבועות לצורך עריכת תסקיר מעצר. מעבר לכך, ייתכן שהמתלוננת אף תשוב לארץ תוך פרק זמן קצר מפרק הזמן שצוין ע"י הסניגור, זאת נוכח העובדה שלא הובאה בפניי כל ראיה של ממש בדבר מועד חזרתה הצפוי של המתלוננת ארצה.

7.אשר על כן, הנני מורה על דחיית הדיון לצורך קבלת תסקיר מעצר שיבחן את מידת מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת, כמו גם את חלופת המעצר המוצעת, זאת ליום 25.08.10 בשעה 10.00, בפני כב' השופט התורן במועד הנ"ל.

עד למתן החלטה אחרת במועד הנ"ל ישאר המשיב נתון במעצר.

המשיב יזומן באמצעות שב"ס.

החלטה זו תומצא בהקדם לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תש"ע, 04/08/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

קלדנית: אלגרבלי נטלי