החלטה
רקע
1.כנגד המשיב והחברה שבבעלותו ושליטתו הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מאות עבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, ניסיון שוחד, הונאת נושים ועבירות של פעולה ברכוש אסור והלבנת הון, השמטת הכנסות וניהול ספרי חשבונות כוזבים כלפי רשויות המס ועברות סילוק נכסים במרמה.
ברקע הדברים, עיסוקו של המשיב באמצעות החברה בשליטתו בסחר ושיקום כלי רכב שעברו תאונות קשות, הוגדרו "אובדן להלכה" ומכירתם. כרכב עובר תאונה ומוכרז כאובדן להלכה, חברת הביטוח רוכשת את הרכב מבעליו. הבעלים מקבל פיצוי וחברת הביטוח מאידך, פועלת לצמצום הנזק באמצעות מכירת הרכב לשיקום. זאת, באמצעות קבלנים הרוכשים רכבים אלו, ופועלים לעמידה בתנאי תקנה 309 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 ובכך "להחזירם לכביש". בהתאם לדין, חברות הביטוח והליסינג אינן מאפשרות העברת הבעלות ברכבים המושבתים, אלא לאחר שיהיו בידיהם מסמכים שהינם: אישור תיקון מוסך מורשה, חשבוניות על חלקי חילוף שהותקנו ומקורם, חשבוניות על עצם התיקון והחלפת החלפים, דו"ח שמאי שביצע מעקב אחר כלי הרכב וביצוע התיקון והכול לשם עמידה בתנאי תקנה 309. לאחר עמידה בכול הדרישות המקדמיות, חברות הביטוח והליסינג היו "משחררות" הבעלות ברכב, שאז יכול היה הקבלן המשקם, ובמקרה זה המשיב באמצעות החברה שלו, להעביר הבעלות ברכבים לצד השלישי, לקוחותיו של המשיב (והחברה שבבעלותו). למשיב מיוחס כי יצר מנגנון אשר אפשר שלא כדין וכביכול עמידה בתנאים.
קיומן של ראיות לכאורה
2.אקדים את המאוחר, מסקנתי הינה שהמבקשת עומדת בנטל הוכחת ראיות לכאורה לאשמת המשיב, ראיות אשר יש בהן את הפוטנציאל הנדרש להרשעה במיוחס לו.
כבר בשלב זה יש לציין כי המשיב אשר בתחילת החקירה שיתף פעולה עם חוקריו, בהמשך, בחר בזכות השתיקה, ודבק בזכותו זו עד לתום הליכי החקירה. דווקא בשלב זה, בשלביה המתקדמים של החקירה, יכול היה המשיב לסייע ב"פיזור הערפל" וליתן את ההסברים הנדרשים, אך הוא נמנע מלעשות כן. השתיקה מחזקת את הראיות לכאורה כנגד המשיב. אציין כי גם ללא זקיפת השמירה על זכות השתיקה לחובת המשיב, מסקנתי הייתה שהמבקשת עומדת במוטל עליה בבקשתה.
להלן אתייחס לאישומים כסדרם, אביא בחשבון את טענות המבקשת בכתב ובעל פה מחד, ואת תשובתו של המשיב, בעל פה ובכתב מאידך, לפי סדרם בכתב האישום.
פירוט המסקנה באשר לראיות לפי סדר האישומים
3.באישום הראשון מיוחסות למשיב: 129 עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 266 עבירות זיוף בנסיבות מחמירות ו-266 עבירות שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.
האישום הראשון מפרט "שיטה" בה רכשו הנאשמים בהם המשיב, חלקי חילוף מספקים שונים וסופקו להם עבודות חשמל כולל עבודות הקשורות לכריות אוויר פגומות. המנהל המורשה במוסך הנאשמים היה מר יעקב אטיאס (אתיס) שהיה רשום כמנהל המקצועי במוסך, למרות שעבד במוסך רק לסירוגין. מטעם הנאשמים פעל השמאי אלון שם טוב. כחלק משיטתו של המשיב, הצטייד הוא בחותמתו של אטיאס והורה לפקידת המשרד הילה תורג'מן לזייף 73 פעם אישורי מוסך מורשה תוך שימוש בחותמתו וחתימתו של יעקב אטיאס באופן הנחזה להיות כאילו נחתם על ידי מכונאי מוסמך כמפורט בנספח ב' לכתב האישום. כך ובהמשך זייף אישורי תיקון מוסך מורשה ב – 4 הזדמנויות נוספות. ב – 114 הזדמנויות הורה לעובדים שונים בהם הילה תורג'מן ואירית פרץ לזייף חשבוניות של ספקים כמפורט בנספח "א" לכתב האישום. זיופי החשבוניות בוצעו בשיטת "הטיפקס" ו- "גזור והדבק" במובן "הקלאסי". זאת, על מנת להציג מצג שווא של שימוש בחלפים תקינים שנרכשו כדין. נעשה שימוש כפול משולש ואף יותר בחשבוניות מקוריות, כמו גם שחשבוניות זויפו בשיטות שונות, והכול להצגת מצג שיאפשר עמידה בתנאי התקנות בכול הנוגע לשיקום הרכבים.
כך ובין היתר עולה מהראיות, שהמשיב הניע את פקידותיו להטביע חותמות לפי הצורך בדגש על חותמתו של המכונאי האחראי יעקב אטיאס ללא ידיעתו. בנוסף, הניע את השמאי אלון שם טוב להפיק דוחות מבלי לראות את המכוניות בפועל ובהסתמך על האישורים. כך הגיש מסמכים מזויפים לחברות הביטוח והכול על מנת לעמוד בתנאים שנקבעו לאישור שיקום הרכבים, דבר שאפשר שחרורם מבעלות חברות הביטוח והליסינג ומכירה ללקוחות כרכבים תקינים.
אמנם, המשיב אישר כי הוא האחראי העליון לקורה בעסקו, אולם הכחיש כי עובדיו פעלו בהנחיתו וטען למשל כי הפקידה הילה תורג'מן עסקה בזיופי המסמכים בשל עצלות, כי יותר היה לה קל כך במקום לאתר את המסמך המקורי וכך החתימה מסמכים בחותמו של אטיאס, חותמת כשירות התיקון. אלא שטענתו של המשיב, טענות שהינן מסוג: "אני בסדר, ה – ש.ג. אשם", סותרת עדויות מפורשות של עובדים ומעורבים כמו: הילה תורג'מן, חיילת משוחרר שהשתכרה שכר מינימום, עבדה כפקידת משרד ופירטה כי אלו היו הנחיות המשיב. כך למשל פירטה הילה תורג'מן בהודעותיה, זו מיום 17.11.13 (בבוקר) ש' 104 ואילך, וכך בהודעה מיום 17.11.13 (צהריים) ש' 16 ואילך. כך ובנוסף, גרסת המשיב סותרת את זו של גיסתו אירית פרץ אשר ביצעה תפקיד דומה לזה של הילה תורג'מן, חקירתה של אירית פרץ מיום 17.11.13 ש' 19 ואילך, ש' 59 ואילך.
מסקנתי לאחר העיון הינה שהמבקשת עומדת בראיות לכאורה המיוחסות למשיב באישום זה.
4.באישום השני מיוחסות למשיב 55 עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ו- 3 עבירות סיכון אדם בנתיב תחבורה. האישום נובע ממכירת רכבים במצב של "אובדן להלכה" מבלי ליידע את הלקוחות, כאשר בשלושה מקרים נמכרו רכבים ללא אמצעי בטיחות כמו כריות אוויר. במקרה אחד, נמכר רכב בו הייתה דלוקה נורת ביקורת המעידה על תקלה בכריות האוויר, הפתרון לכך היה בהדבקת מדבקה על נורית האזהרה! הנאשמים קיבלו כתוצאה מהאמור במרמה כספים בהיקף 3.57 מיליון ₪. בשלושה מקרים, בשל רכבים שנמכרו ללא כריות אוויר ותקלה בחגורת הבטיחות, מיוחס למשיב כי הוא סיכן בכך חיי אדם בנתיב תחבורה.
גרסת המשיב הינה שבכול מכירות הרכבים, הקונים ידעו כי הם רוכשים רכב שעבר תאונה, שכן כך נכתב במסמכי מכירת הרכב. עיון בעדויות הרבות של רוכשי הרכבים, מעלה כי בהגנת המשיב לכאורה אין ממש. אמנם, כטענתו, נרשם שהרכב עבר תאונה, אולם המידע שקיבלו הרוכשים היה כי מדובר בפגיעה קלה ביותר בפח הרכב או פגיעה קלה אחרת להבדיל מהמצב "הביטוחי", אשר משקף "עליית מדרגה" באשר למצב הרכב, שכן אין דומה לרכב שעבר תאונה בה הנזק הינו מסוג "מכה קטנה בכנף" לרכב ש"הורד" מהכביש עד להשלמת תהליכים הקבועים בתקנות. מעיון בעדויות הרבות עולה כי המשיב הונה והטעה את הרוכשים בהטעיה בסיסית, היורדת לשורשו של ענין, אשר אילולא נהג כך, לא היו רוכשים את הרכבים. כך גם הגורמים שאישרו את העברת הבעלות בחברות הליסינג והביטוח אישרו באופן חד משמעי שלא היו נותנים לרכבים לחזור לכביש, אילו מצב הדברים לאשורו היה ידוע להם. בשל "הפח" שטמן המשיב לרוכשי המכוניות, כמו גם לגורמים המאשרים השונים, הצליח המשיב לשלשל לכיסו ולחברה שבבעלותו סכומי כסף אדירים, שלא כדין.
ניסיון השוחד כלפי בוחן בדיקה כפי המפורט באישום השלישי להלן, עיון בתמלול האזנת הסתר לפיו המשיב אומר לבוחן שאם תאמר האמת, הלקוח "ילך להתייעץ" ולא יחזור לרכישת המכונית, מדגימים ומאששים את השיטה בה נקט המשיב, לצורך המיוחס לו באישום השני.
באשר לשלושת המכוניות המסוימות המפורטות באישום זה, אין צורך לפרט כפי שעולה מהעדויות כי כאשר מערכת כריות אוויר ו/או חגורת בטיחות אינן מחוברות ואינן תקינות, מדובר במצב המסכן באופן ממשי את הנוסעים ברכב. באחד הרכבים, (פורד פוקוס 40-906-75), בוצעה בדיקה מקצועית אשר העלתה כי נורית האזהרה לתקינות הכריות אינה דולקת. כאשר פורק לוח השעונים נמצא כי נורית כריות האוויר הוסתרה על ידי סרט הדבקה שחור (איזולירבנד)! (סיכום בדיקת תקינות מערכת כרית אוויר מיום 20.11.13). עיון בהאזנת סתר 2013-87171, שיחה 5329 מיום 23.7.13 מחזק את הדברים. המשיב משוחח עם עופר מלכה, חבר ילדות עמו פעל ושסייע לו במכירת המכוניות, אשר התקשר אליו. עופר מדווח כי העסקה למכירת הרכב המדובר בשיחה תעמוד על סך 48,000 ₪ אבל לטענת עופר יש בעיה, ויש צורך לוודא שכרית האוויר לא תישאר דלוקה. המשיב אישר. הגורם האמור מבקש לוודא שלמשיב "קומבינה" לסדר את זה. המשיב מאשר את הדברים.
אני דוחה טענת המשיב כביכול עבירת סיכון אדם בנתיב תחבורה מיועדת רק לאותם נהגים "משתוללים" בדרכים. איני סבור שניתן להפריז, כפי שעולה מהראיות לכאורה, בסכנה שנוצרה בשל בצע כסף, אשר תוצאותיה חלילה קשות וחמורות, שלא ניתן לדעת היקפן, עוצמתן, מתי ולמי.
מסקנתי לאחר העיון הינה שהמבקשת עומדת בראיות לכאורה המיוחסות למשיב באישום זה.