מדינת ישראל נ' בן חיים(אסיר)

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא ותווך בסם, על פי העובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

ברקע לכתב האישום המתוקן, בו הודה והורשע הנאשם, נטען בין השאר כי במהלך התקופה שבין החודשים ספטמבר 2009 ועד יוני 2010 פעלה סוכנת סמויה של מחלק הסמים ומטרתה היתה לבצע עסקאות מבוקרות של סחר בסמים לצורך מיגור תופעת הסחר.

בעובדות האישום הראשון נטען בין השאר כי ביום 9.3.09 הסוכנת התקשרה לקטין על מנת לבצע עסקת סמים, הקטין והסוכנות ואחר נפגשו. הקטין הכווין הסוכנת למקום מסויים ביבנה, קיבל מהסוכנת 300 ₪ בתמורה לסם מסוג חשיש. הקטין והאחר יצאו מרכבה של הסוכנת, נגשו לגן בו נפגשו עם הנאשם ואחרים.

הקטין חזר לרכב והודיע לסוכנת שיש רק שתיים וחצי אצבעות וכי תשלם לו 250 ₪.

מיד ובהמשך הגיע הנאשם לרכבה של הסוכנת, מסר לה 50 ₪ מהסכום שמסרה הסוכנת לקטין, יצא מרכבה, הלך לכוון הגן. בהמשך חזר לרכבה והודיעה כי "מארגנים" לה ב-300 ₪ וביקש את ה-50 ₪ אותם מסר לסוכנת. בהמשך התקשר הקטין לסוכנת, הכווין אותה לכתובת מסויימת שם נפגשה הסוכנת עם הקטין והנאשם, הקטין והנאשם נכנסו לרכבה של הסוכנת, המשיכו בנסיעה עד לרחוב אבו חצירה, שם עצרה הסוכנת את רכבה, הנאשם ירד, פגש אחר, האחר העביר לנאשם סם מסוג חשיש, והנאשם שב לרכב ומסר לסוכנת סם מסוג חשיש במשקל 16.8607 גרם, אותו קיבל מהאחר.

הנאשם הודה כי בנסיבות אלה סחר בסם מסוכן בצוותא חדא.

בעובדות האישום השני, נטען בין השאר, כי ביום 14.3.10 התקשרה הסוכנת לנאשם וביקשה ממנו "להתארגן" ב-400 ₪. בהמשך התקשר הנאשם לסוכנת, הודיעה כי עליה להגיע ליבנה בשעה מסוימת, עת הגיעה הסוכנת ליבנה התקשרה לנאשם ונפגשה עימו ועם אחר, אשר עלו לרכבה והכווינו אותה לצומת התחנה המרכזית ביבנה. שם ירד האחר מרכבה של הסוכנת, חזר בחלוף מספר דקות והאחר חתך חתיכת סם והעביר לנאשם אשר העביר לסוכנת, סם מסוג חשיש בכמות של 22.35 גרם אותו קיבל מהאחר.

הנאשם הודה כי בנסיבות אלה תיווך בסם.

בעובדות האישום הרביעי נטען כי ביום 12.4.10 הסוכנת התקשרה לנאשם וביקשה ש"יארגן" עבורה סם מסוג חשיש בתמורה ל-300 ₪, הנאשם אמר לסוכנת שיבדוק ויחזור אליה. בהמשך שוחחו והנאשם אמר לסוכנת להגיע ליבנה.

הסוכנת הגיעה ליבנה נפגשה עם הנאשם אשר נכנס לרכבה והכווינה לכתובת אחרת, עת הגיעו ביקש הנאשם מהסוכנת סך של 300 ₪, הנאשם יצא מרכב הסוכנת, ניגש לאחר, קיבל ממנו הסם, ומסר לסוכנת סם מסוג חשיש במשקל של 18.64 גרם אותו קיבל מהאחר. במעמד זה ביקש הנאשם מהסוכנת חתיכה מהסם, הסוכנת מסרה לנאשם 50 ₪ על מנת שיקנה הסם מהאחר, הנאשם התקשר לאחר ונפגש עימו.

הנאשם הודה בכך שסחר בצוותא חדא עם אחר.

בעובדות האישום החמישי נטען כי ביום 14.4.10 הסוכנת והנאשם דיברו בדבר עסקת סמים מסוג קוקאין.

בהמשך התקשר הנאשם לסוכנת, הכווינה לרחוב האלון ביבנה, שם נפגש עימה ביחד עם אחר. הנאשם והאחר נכנסו לרכבה של הסוכנת, הכווינו אותה לכתובת אחרת. עת הגיעו הנאשם ביקש וקיבל מהסוכנת 350 ₪ עבור מנת סם מסוג קוקאין.

הנאשם והאחר ירדו מהרכב, הלכו לכיוון רחוב הגלבוע, שם האחר ניגש לאחרת, העביר לה סכום כסף בלתי ידוע והאחרת מסרה לאחר, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.4181 גרם נטו. הנאשם והאחר חזרו לרכבה של הסוכנת, שם מסר הנאשם לסוכנת את הסם אותו קיבל מאחרים בתמורה ל-350 ₪ ששלמה. הנאשם הודה בכך שסחר בסם מסוכן בצוותא חדא.

2. על פי הסדר שנרקם בין הצדדים בטרם טענו הצדדים לעונש, נתבקש שרות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.

שרות המבחן בתסקירו סקר את הרקע בו גדל הנאשם, את עברו הפלילי, את קשיי הנאשם ובעיותיו.

שרות המבחן ציין, בין השאר, כי הנאשם עסוק בפגיעה האישית, במחירים סביב מעצרו ובמקביל מפיק לקחים להמשך חייו הקשורים בלימודים והשתלבות בתעסוקה יציבה וקבועה.

באשר לביצוע העבירות, הביע צער וחרטה ותאר שעבר העבירות מתוך לחץ חברתי, תופס עצמו כמי שנוצל.

שרות המבחן התרשם שהנאשם בעל צרכי שייכות גבוהים, צורך בריצוי חברתי ופעל מתוך אימפולסיביות ללא שיקול דעת וללא הבנה ממשית של חומרת מעשיו.