מדינת ישראל נ' בן חיון(עציר)

החלטה

בפני בקשת ההגנה לעיין בחומר חקירה.

תגובת ב"כ התביעה לבקשה מיום 10.3.13 הפנתה את התובע למקום בו ניתן לעיין בחומר בכפוף לתשלום אגרה.

ב"כ הנאשם מסתייג מתגובת התביעה ומבקש לחייבה לאפשר עיון במשרדי התביעה וללא אגרה.

סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן:

עיון בחומר החקי[67](תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995(א)הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.

על מקום העיון ניתן ללמוד מהוראת סעיף 75 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי עיון בחומר חקירה/ העתקתו יכול שיעשה במשרד התובע או במקום אחר שהתובע ייעד לכך.

מכאן טענת הסנגור לעניין מקום העיון נדחית והעיון יבוצע בתיאום כמפורט בתגובת התביעה. .

באשר לשאלת האגרה- הואיל ועסקינן בבקשת עיון בעקבות קיומו של כתב אישום ונוכח היות מושג חומר חקירה מושג רחב [בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מ"י, הש' ד. בייניש, 6.2.00, בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל , בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל ] , אין הצדקה לחיוב אגרה .

"תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד  האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא  בגדר "חומר חקירה", ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר  או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו  "חומר חקירה" כמשמעותו בחוק. בבואנו לקבוע מהו "חומר חקירה", עלינו  להיות "...מודרכים על-ידי כללי השכל הישר ועל-ידי המגמה לאפשר לסניגוריה  הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה..." (בג"ץ אל הוזייל הנ"ל [1], בעמ' 129).

"...כל ראיה, העשויה להיות רלוואנטית לשאלות העומדות להכרעה במשפט, במישרין או בעקיפין, בין שהיא תומכת בגירסת התביעה ובין שהיא לכאורה עומדת בסתירה לה, ובין שהיא נראית נייטראלית לגבי השאלות השנויות במחלוקת, חייבת להיכלל 'בחומר החקירה' העומד לעיון הסניגוריה" (בבג"ץ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב שם, בעמ' 633-634).

"אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול-דעתו המקצועי. "

ולעניננו , נוכח מהות האישום- הגם שיומן המעבדה אינו ראיה הנדרשת לתביעה להוכחת האישום הוא מהוה חומר חקירה במובנו הרחב של המושג ועל התביעה להעמידו לעיון ההגנה ללא התניה של תשלום אגרה . ברם , עלות העתקת המסמכים תחול על הסנגוריה. [ לסוגיית הוצאו עיון עיין : בש"פ 1956/12 מ"י נ' פרדי אלגמיל, הרכב הש': א. רובינשטיין, י. עמית, ע. פוגלמן, 7.8.12.].

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.