עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
32747-08-10
19/10/2010
|
בפני השופט:
רענן בן-יוסף
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יניב בן דוד
|
פסק-דין |
פסק דין
בע"פ 3015/09, מ"י נ' פואד קדיח (לא פורסם מיום 20.07.10), חזר בית המשפט העליון על ההלכה, לפיה "הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה...".
בפניי ערעור של מדינת ישראל על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' הש' ש. איזקסון), עת גזר דינו של המשיב, לאחר שהלה הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש.
ביום 31.07.09 נהג המשיב ממערב לתחנת הדלק "הסיירים" בסמוך לחולון, כשהוא שיכור,בחוסר זהירות, איבד שליטה על רכבו וגרם לתאונה ברכבו במעקה הבטיחות.
באותה עת, נהג המשיב כשהוא נתון בהשפעת 455 מק"ג אלכוהול לליטר אחד אוויר נשוף.
בית משפט קמא גזר דינו של המשיב לפסילה בפועל של 250 ימים, אבל לא לקח בחשבון פסילה מנהלית, אותה ריצה המשיב לאורך של 11 חודשים. כן גזר בית המשפט קמא על המשיב, בנוסף, 250 ימי פסילה על תנאי והתחייבות.
בית משפט קמא לא הטיל, כפי שבתי משפט לתעבורה נוהגים להטיל, עונש ראוי של מאסר ומאסר מותנה.
ערעור המדינה על קלות העונש. המדינה סבורה שטעה בית משפט קמא בכך שלא הטיל על המשיב פסילה בפועל של שנתיים, וכן נמנע מלהטיל עליו גם מאסר, ולו מאסר מותנה.
בית משפט קמא, כאן המקום להוסיף, בחן את הרשעותיו הקודמות של המשיב, הנוהג משנת 1982 ולחובתו 62 הרשעות. כן לקח בחשבון את העובדה שבשל תנאי וחוזה הביטוח שלו לא נהנה ממנו עקב התאונה העצמית שגרם בשכרותו, וכן את העובדה שפוטר מעבודתו כנהג מקצועי בשל הרשעתו בעבירת השכרות.
עד כאן בקליפת אגוז העובדות הרלוונטיות, והדין הנוהג בערעורים מעין אלה.
כאן המקום להפנות לסעיפי הפקודה המתייחסים לעניין, ראה סעיפים 39 א', הקובע את מינימום הפסילה של שנתיים, כאשר בסיפא לו הוראה המאפשרת לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
כן יש להצביע על סעיף 36 (ב), הקובע שבית משפט רשאי להורות בנסיבות מתאימות שחלקה של תקופת פסילה לא תהיה פסילה בפועל ממש אלא מותנית.
במקרה שבפנינו, למעשה, הוטל על המשיב עונש פסילה של 27 חודשים, מתוכם 19 חודשים פסילה בפועל, ובנסיבות שתוארו לעיל, לאור ולאור ההלכה הנוהגת, הנני סבור שאין הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, אף אם הוא נוטה מעט לקולא. אין זו דרכה של ערכאת הערעור לומר את דברה.
הערעור נדחה.
ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף, שופט
הוקלד על ידי: נופר דוידי