מ"ת
בית משפט השלום רמלה
|
50306-05-11
20/07/2011
|
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
דוד בן דוד (עציר)
|
|
החלטה
1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו- 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
2. כאמור בכתב האישום, בתקופה בין החודשים ספטמבר 2010 ועד מאי 2011 פעלה נ.פ. 32368/09 (להלן: "הסוכנת"), כסוכנת סמויה של מחלק הסוכנים במחוז מרכז במשטרת ישראל. על פי עובדות כתב האישום, ביום 29.03.11 טלפנה הסוכנת מהטלפון הנייד שברשותה לטלפון הנייד של המשיב במטרה לבצע עימו עסקת סמים. המשיב שאל את הסוכנת אם היא צריכה "מהגבוה" או מ"הנמוך". כאמור בכתב האישום, "גבוה" משמעותו סם מסוכן מסוג קוקאין ו"נמוך" משמעותו סם מסוכן מסוג הירואין. המשיב הורה לסוכנת להגיע ברכבה בסמוך לבית חברו, משה נזרי, ברחוב חטיבת יפתח בלוד. בסמוך פגשה הסוכנת את המשיב, המשיב נכנס לרכבה של הסוכנת וזו מסרה לו 300₪ לצורך רכישת סם מסוכן מסוג קוקאין. בהמשך, המשיב ירד מרכבה של הסוכנת, חזר לאחר מספר דקות ומסר לידיה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.6153 גרם נטו.
3.בהחלטות מיום 05.06.11 ו- 26.06.11 הוריתי על קבלת תסקירי שירות המבחן טרם הכרעה בבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
4.שירות המבחן הגיש תסקיר מיום 23.06.11, בו לא המליץ על שחרורו של המשיב ותסקיר מיום 17.07.11, בו המליץ לשחרר את המשיב למעצר בית בפיקוח אנושי ואלקטרוני. כן המליץ על העמדת המשיב בפיקוח שירות המבחן במהלכם ימסור בדיקות שתן ושירות המבחן ינסה לבחון עימו את האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו.
5.בדיון מיום 19.07.11 טען ב"כ המבקשת כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו וב"כ המשיב טען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורו של המשיב בתנאים כאמור בתסקיר שירות המבחן.
דיון
6.היחס לעבירות סחר בסמים ולעצורים בגינן הוא יחס מחמיר והמדיניות הנוהגת והמקובלת הינה כי בדרך כלל יש להורות על מעצר עד לתום ההליכים של נאשם המואשם בביצוע עבירות של סחר בסמים. זאת על מנת להגן על שלום הציבור. בית המשפט יחרוג מכלל זה בהתקיימן של נסיבות חריגות ביותר אשר מצדיקות את שחרור הנאשם לחלופת מעצר. ר' בש"פ 11439/04 אלקויד נ' מדינת ישראל (28.12.04). בש"פ 5438/08 מדינת ישראל נ' עמי אבו ימן (20.06.08).
7.כמפורט להלן, לאחר בחינת מכלול הנסיבות, המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מהכלל.
8.המשיב בן 52. בעברו הרשעה בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת נשק. בהתאם לגזר דין מיום 09.04.08, המשיב החזיק ביום 08.09.03 בביתו 12 יחידות המכילות סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל של למעלה מ- 9,000 גרם. על המשיב הוטל עונש מאסר לתקופה של 15 חודשים, מתוכם 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות והיתרה על תנאי שלא יעבור תוך 36 חודש מיום 09.04.08 עבירה בה הורשע או עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.
9.המשיב מואשם בסחר באחד הסמים המסוכנים, קוקאין. לדברי חברו של המשיב, משה נזרי, ניתן לרכוש מהמשיב סמים שונים. לסוכנת נאמר כי אם היא חפצה בקוקאין עליה ליצור קשר עם המשיב. כאשר הסוכנת יצרה קשר עם המשיב, המשיב שאל אותה אם היא צריכה "מהגבוה" או מ"הנמוך" (קוקאין או הירואין). (ר' דו"ח הפעולה של הסוכנת מיום 29.03.11). האמור מצביע על כך שהמשיב מעורה בעולם הסמים, יש לו נגישות ישירה להפצתם ללקוחות ולא ניתן להניח לטובתו כי מדובר במעשה תמים או במקרה חריג.
10.גם תסקיר שירות המבחן לא היטיב את נסיבותיו של המשיב. לדעת שירות המבחן המשיב אינו מסוגל לבחון התנהלותו ובחירותיו באופן ביקורתי וגם לא ניתן לשלול לגביו צריכת סמים. שירות המבחן סבור כי לאור האמור ונוכח עמדותיו הנוקשות של המשיב, הימנעות מהתבוננות כנה במצבו, הימנעות מהתמודדות רגשית עם נסיבות חייו ובהתחשב באופי העבירות המיוחסות לו, קיים סיכון לחזרה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ולביצוע עבירות נוספות.
11.שירות המבחן התרשם משלושה מבני המשפחה של המשיב אשר הוצעו לשמש כמפקחים ומנכונותם לפקח על המשיב באופן רציני במסגרת מעצר בית. על יסוד התרשמותו מבני המשפחה, בתסקיר מיום 17.07.11 שירות המבחן המליץ לשחרר את המשיב למעצר בית בפיקוח אנושי ואלקטרוני ולהעמידו בפיקוח שירות המבחן במהלכו ימסור בדיקות שתן ושירות המבחן ינסה לבחון עימו את האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו. המלצת שירות המבחן מושתתת, איפוא, על איכות המפקחים ולמעשה על היבט זה בלבד.
12.לאור האמור לעיל בסעיפים 8-10 וכן מפאת אופי העבירה, אין די בנכונות בני המשפחה לפקח על המשיב כדי להורות על שחרורו של המשיב. כמו כן מדובר בעבירות שלצורך ביצוען לא תמיד נדרשת יציאה מהבית ואפשר לבצע חלק מהעסקה בהעברת הוראות טלפוניות או באמצעי תקשורת אחרים ולכן בשהייה במעצר בית כשלעצמה אין כדי להבטיח שהמשיב לא ימשיך בעיסוק בסם. ר' לעניין זה האמור בבש"פ 3232/09 בוטרשוילי נ' מדינת ישראל (22.04.09) כי עבירות של סחר בסמים יכולות להתבצע בצורות שונות גם במסגרת פיקוח ומעצר בית וזה הגיונה של הגישה לפיה רק במקרים נדירים ישוחררו נאשמים בעבירות סמים.
13.אשר על האמור אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.