מדינת ישראל נ' בן ארבון(עציר)

החלטה

מבוא – או כיצד הגענו עד הלום?

כדי להסביר את החלטתי מן הראוי שנתאר את ההליכים לפניה. כנגד המשיב, מר רוני בן ארבון (להלן: "המשיב") הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בבקשה הואשם בשני אישומים. הטענה באישום הראשון היא כי ביום 14.11.2012 נהג בקטנוע כשמעולם לא הוציא רישיון נהיגה על קטנוע, ובנוסף הוא פסול לצמיתות על ידי משרד הרישוי והוא יודע על כך.

הטענה באישום השני היא כי ביום 27.2.2012 נעצר ע"י שוטר שחיפשו, ואז הזדהה בשם אדם אחר (אחיו יניב בן ארבון) וטען במצח נחושה בפני השוטר כי הוא איננו רוני בן ארבון. הוא אף הציג בפניו כרטיס רב קו הנושא את תמונתו של אחיו.

הצדדים טענו בפני וביום 29.2.2012 בהחלטה מנומקת החלטתי לעצרו עד תום ההליכים. תיארתי את עברו, את טענותיו, את התחמקויותיו, והגעתי למסקנה שהגעתי.

החלטת כב' בית המשפט המחוזי – לבדוק את חלופת המעצר

כב' השופטת מזרחי הורתה כי בית המשפט קמא יבדוק חלופה למעצר. אציין כי כנגד החלטה יצא ב"כ התביעה באש וגופרית. הוא ציטט החלטות רבות המראות כי במקרים שבהם בית המשפט סבור כי לא ניתן להסיר את עילת המעצר על ידי חלופת מעצר, הרי אין צורך לבחון חלופה קונקרטית. אכן, גם אני סבור שההלכה המשפטית היא כפי שהוא טוען לה ב"כ התביעה. אולם כאשר הורה בית המשפט המחוזי כאשר הורה, מה שנותר הוא לבדוק את חלופת המעצר.

חלופת המעצר המוצעת – האם יש בה די? והתשובה, לא.

חלופת המעצר היא כי המשיב יהיה במעצר בית בבית אחיו 24 שעות ביממה בהשגחת אשת אחיו או ארוסת המשיב.

אינני יכול לקבל חלופה זו. אציין שוב כי לכל חלופה יש צורך באימון. אין כל אימון במשיב כי יעשה מה שהבטיח ו/או מה שהורה לו בית המשפט. ככלל, בעצם הנהיגה בפסילה הראה המשיב כי איננו מציית להוראות בית המשפט, מי לידינו יתקע שדווקא את מעצר הבית ימלא? עומד נגד המשיב מאסר על תנאי לא קצר של שבעה חודשים והוא ממשיך לנהוג ולהתחמק מהמשטרה, האם משיב שכזה ירתע מלהפר תנאי מעצר בית?

כשמדובר באדם מבוגר ומסוכן, הרי אין במעצר בית כדי לאיין את המסוכנות ואת המשך נהיגתו שלא כחוק והתחמקותו מהמשטרה. אציין כי המשיב במקרה שלפניו שיקר במצח נחושה לשוטר וטען כי לא הוא רוני בן ארבון והזדהה בשם אחיו (עם כרטיס רב-קו מזוייף של אחיו ותמונת המשיב עליו).

עוד אציין כי למרות רצונו הטוב של אחיו, הרי אחיו לא הצליח להשתלט עליו עד היום, ומי יערב לנו כי יצליח להשתלט עליו כעת? מה גם שאחי המשיב אינם מסוגלים להפקיד סכום משמעותי, כך שערבות כספית לא תהיה רלוונטית.

במקרה שלנו המשיב נמלט וצו מעצר לא הואיל כדי לתופסו עד שנתפס במקרה (וגם כשנתפס הכחיש בתחילה את זהותו). אם שוב ינסה להימלט (והתופעה סבירה לאור המאסר על תנאי שכשנגדו), הנצטרך שוב לחכות למזל?

טענות אלו נטענות בהמשך ובנוסף לטענותי בהחלטה המקורית ובהצטרף לטענותיו של כב' השופט ריבלין בתיק מס' 5703-01-12 שעסק בעניין דומה.

אשר לכן, אני קובע כי חלופת המעצר של מעצר בית בבית אחיו איננה רלוונטית. זאת לא תמנע לא את מסוכנתו ולא את נטיותיו להמשיך לנהוג שלא כדין ולהימלט מאימת הדין.

ואינני יכול שלא להתייחס לעניין מהירות ההליך. המשיב הודה בעבירותיו בחקירה במשטרה כך שאין כל סיבה עקרונית לנהל את ההליך. גם לפני הודה ב"כ המשיב בחלק מהעבירות (החמורות יש לומר). לא רק זאת אלא שהוצע לו על ידי התביעה לסיים את ההליך וזו אף התחייבה לוותר על האישומים שלא הודה בהם, אולם הוא סירב לכך. במילים אחרות, לו ירצה ב"כ הנאשם, יסתיים ההליך במהירות, וליתר דיוק היה כבר מסתיים ולא אוסיף בכך.

אוסיף כי המשיב טען שלא קיבל טיפול רפואי כיאות בבית הסוהר, ואשר לכן אבקש כי ייבדק בדחיפות על ידי רופא, שישמע את טענותיו הרפואיות.

אשר לכן, המשיב ייעצר עד תום ההליכים בתיק מספר 6868-02-12, תיקו העיקרי

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.