מדינת ישראל נ' בלכמן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגת רכב בעודו שיכור כהגדרת שיכור בחוק.

בהתאם לעובדות כתב האישום עת ניטלה מהנאשם דגימת אויר נשוף התברר כי בדגימה זו נמצאו 1390 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

מאחר ורף האלכוהול המותר המכסימאלי בהתאם לחוק עומד על 240 מיקרוגרם ולאחר פרשת עוזרי והחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מתחילה משטרת ישראל באכיפה החל מרף של 290 מיקרוגרם אלכוהול, המדובר בחריגה השווה ליותר מפי ארבע מרף האכיפה הנוהג.

בשל רף האלכוהול החריג אשר נמדד לנאשם, הושם הוא מיד במעצר ורק לאחר ארבעה ימים בהם שהה מאחורי סורג ובריח, שוחרר הוא בתנאי מעצר בית.

מיום ביצוע העבירה – 10.12.12 – מצוי הנאשם במצב בו רישיון נהיגתו פסול עד לתום ההליכים והכל כדי להרחיקו מציבור הנהגים ולמנוע ממנו כל חזרה על התנהגות דומה.

בפרשה זו הגישה המדינה טיעונים לעונש לפיהם עתרה המדינה לענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל לצד פסילה בת שנים.

המדינה הפנתה לנסיבות המקרה ולפסיקה רלוונטית לפיה ראוי כי בית המשפט יטיל עונשים מחמירים כאשר נסיבות המקרה מצביעות על התנהגות אשר יצרה סיכון רב.

ב"כ הנאשם הסביר כי לשיטת ההגנה המדובר באירוע שאינו מייצג או מאפיין את הנאשם.

לשיטתה נוהג הנאשם משנת 2001 ולחובתו 6 הרשעות בלבד ללא עבר דומה.

הובהר כי הנאשם נורמטיבי לחלוטין, מפרנס משפחתו כשכיר בעבודה מסודרת במפעל (הוצגו מסמכים תומכים) והחל מיולי 2013 מצוי הוא במסגרת טיפולית המסייעת לסובלים מהתמכרות לאלכוהול, כך שבחר הוא במסלול שיקומי ממשי (הוצגו מסמכים התומכים בטענה זו).

ההגנה בקשה להסתפק בענישה מתונה שאין בה כל רכיב של מאסר.

דיון וגזירת הדין –

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה במצב שכרות מתחיל בשנתיים פסילה בפועל ומגיע עד ל-4 שנות פסילה במקרים קיצוניים.

ביחס לרכיב המאסר, הרי שברמות אלכוהול הקרובות מאד לרף האכיפה, לא יופיע רכיב זה כלל במתחם הענישה אך כאשר רמות האלכוהול גבוהות, וכאשר מתקיימות נסיבות המצביעות על רצדיויזם מצד נאשם, יכול מתחם הענישה להגיע אף ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

תנודת בית המשפט בתוך המתחמים לעיל בתיקים מסוג זה הינה תולדה של מכלול שיקולים אותם הנחה וקבע תיקון 113 של חוק העונשין.

מעבר לרצון לייצר ענישה אשר תענה על עקרון ההלימה, נדרש בית המשפט לבחון את נסיבות המקרה הספציפי, את שאלת לקיחת האחריות, עברו התעבורתי או הפלילי של הנאשם, הרכב עברו ככל שכזה קיים, שאלת שיקום אפשרי וכן נסיבות אישיות מיוחדות ככל שכאלה קיימות.

בפרשה זו מתנגשות להן נסיבות באופן המחייב בחינה זהירה מאד של תנועת בית המשפט בתוך מתחם הענישה.

מצד אחד של המאזניים נמצאת רמת האלכוהול החריגה המופיעה בכתב האישום.

לא בכל יום מגיע לבית המשפט נאשם אשר נהג ברכב כאשר הוא שיכור במידה אשר יצרה סיכון כה רב לסביבתו.