גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים ותקיפה המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טעון.
במסגרת ההסדר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן תוך שהתביעה הודיעה כי ככל שהתסקיר יהיה חיובי, יצביע על שיתוף פעולה ונטילת אחריות תעתור למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס וככל שהתסקיר יהיה שלילי הטעון יהיה "פתוח".
עוד הוסכם כי הסנגור מצידו יטען באופן חופשי.
עתה בפני תסקיר שירות מבחן הסוקר את רקעו של הנאשם, נסיבותיו, עברו וכן התנהלותו בהליך טיפולי והאופן בו הוא תופס עצמו.
התסקיר הכיל גם התרשמות מאישיות הנאשם, התמודדותו עם בעיותיו ובא בהמלצה לסיים את ההליך בצו של"צ בהיקף של 160 שעות.
התביעה מצידה מפרשת את התסקיר כתסקיר שאינו חיובי תוך שהיא מפנה לחלקים שונים בתסקיר.
נוכח העבר המכביד, התרשמות שירות המבחן מתפיסת הנאשם את עצמו בנוגע לחלקים האלימים באישיותו ובנסיבות הענין, מבקשת התביעה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. לחילופין מקום בו ימצא בימ"ש להקל עם הנאשם מבקשת התביעה כי חלף עונש המאסר מאחורי סורג ובריח יושת עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.
הסנגורית מצידה מפנה לנסיבות האופפות את האירוע כאשר לדבריה פעל הנאשם בהיותו שיכור שאילולא כן האירוע לא היה מסלים באופן המפורט בכתב אישום מתוקן. עוד מפנה הסנגורית להודיה בהזדמנות הראשונה ולעובדה שהנאשם הביע בפני שירות המבחן שהתנהגותו היתה אלימה וחסרת גבולות.
הסנגורית מבקשת לראות גם בתהליך הטיפולי שעבר הנאשם תוך עשיית שינוי אמיתי בהתנהלותו, בשיתוף הפעולה עם עמותת "אפשר" נסיבות המצדיקות מתן אפשרות להמשיך ולהתמיד בהליך הטיפולי לצד עבודתו וזאת תוך הטלת צו של"צ לתקופה ממושכת אף מעבר לתקופה המומלצת על ידי שירות המבחן וכן צו של"צ.
עוד מפנה הסנגורית למצב הכלכלי ולמצב המשפחתי וכן למגבלות בהן היה מצוי הנאשם מאז מעצרו.
שקלתי נסיבות הענין, האמור בתסקיר, עברו של הנאשם כעולה מגליון הרשעות קודמות ת/1 וטעוני באי כוח הצדדים.
המדובר באירוע חמור אשר נודף ממנו תרתי משמע ריח קשה של אלימות.
הנאשם מגיע לחדר מיון בבית חולים כשהוא בגילופין וזאת לא לצורכי טיפול בו אלא כמלווה של שני אחרים שהם אלה שנזקקו לחדר המיון. מאבטח בית החולים מבקש ממנו להמתין בחוץ ואו אז במקום לציית להוראות המאבטח נוקט הנאשם כלפי המאבטח בלשון מכוערת ומבזה ותוך שימוש בביטויים קשים ביותר מאיים עליו באומרו: "שיזיין את אמא שלו ואת הבת שלו ואת אשתו ואת כל הרוסיות שבאו עמו מרוסיה" וכן מאיים עליו "כי ידקור אותו".
שני מאבטחים נוספים התקרבו למקום ואז החל הנאשם לאיים גם עליהם בכך שצעק כלפיהם שישב בכלא 10 שנים ולא אכפת לו כלום. המאבטחים אחזו את הנאשם בידיו והוציאוהו מחדר המיון וערכו עליו חיפוש כדי לוודא שאינו נושא נשק קר ואז תקף אותם הנאשם בכך שהחל להתפרע, דחף אותם ואיים עליהם בכך שאמר להם "שיזיין את אמא שלהם". הנאשם נרגע רק לאחר שהמאבטחים רתקו אותו לרצפה והודיעו לו שיזמינו משטרה ואז ביקש סליחה וביקש שישחררוהו. המאבטחים נעתרו לבקשתו, שחרורו אותו מריתוקו ובהמשך שוב חזר ואיים עליהם בכך שאמר להם שידקור אותם, ציין בפניהם "שהוא ממשפחת בוסקילה מאשקלון" ו"שהוא ישב 10 שנים" וזאת תוך שהתנהגותו מאיימת כלפי המאבטחים. בהמשך לאותן נסיבות תקף הנאשם אחד המאבטחים בכך שהיכה בכתפו מספר פעמים. בהמשך משהגיעו שוטרים למקום ואזקו את הנאשם הוא איים על שוטרת בכך שאמר לה "כרגע אני באזיקים אבל עוד מעט אני ישתחרר מהם ואז אפגוש אותך".
התמונה העולה מעובדות כתב האישום הנה תמונה קשה המלמדת על כך שהנאשם אינו מקבל עליו כל מרות של אנשי סדר וחוק ובהתנהלותו הפוגענית מפריע את עבודת מי שאמונים על שמירת הסדר בבית החולים לרווחת הציבור ואת עבודת המשטרה.
סבורני שאין צורך להכביר מילים על חשיבות ההקפדה על סדר במקום כה רגיש כמו חדר מיון בבי"ח אליו מתנקזים מקרים קשים של מחלות ופציעות. יש חשיבות לאפשר למאבטחים את עבודתם החשובה של הקפדה על התנהלות על מנת שמי שאמונים על מלאכת הקודש של טיפול בחולים יוכלו לבצע עבודתם באין מפריע.
בית המשפט מצווה לאפשר התנהלות תקינה של מקום כה חיוני לבריאות הציבור ושלומו כמו בית חולים ומי שבוחר לפגוע בהתנהלות זו צריך לדעת שיתן על כך את הדין במלוא חומרתו.
העובדה שהנאשם פעל בהשפעתה ההרסנית והפוגענית של הטיפה המרה אינה צריכה לעמוד לזכותו ולהיפך. מי שבוחר להכניס את עצמו למצב שאדי האלכוהול יערפלו את חשיבתו והתנהלותו אינו צריך לצפות כי הציבור ינהג בו בסלחנות וכי עובדי הציבור ושלוחיו יספגו פגיעות מלשונו הפוגענית ומידו הקשה.
באשר לחובת בית המשפט להגן על עובד ציבור המשמשים בקודש בתפקידם. ראה דברי בית המשפט המחוזי בע"פ (תל אביב-יפו) 70266/00 יורם בלישה נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001 (2) 7920, בעמוד 7921: