מדינת ישראל נ' בוכמן(עציר) ואח'

גזר דין

הרקע

זהו גזר דין בעניינם של הנאשמים 2-4. נאשמים אלה הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בינם לבין המאשימה, בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית. זאת, בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון- עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, תשל''ז- 1977 (להלן "החוק"), מעשי פזיזות ורשלנות- עבירה לפי סעיף 338(א)(8)+(9) לחוק, ועבירה של ניסיון לקשירת קשר לביצוע עוון- עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק בצירוף סעיף 25 לחוק. במסגרת ההסדר, נאשם 3 בלבד הודה והורשע בעבירה נוספת של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים.

עיקרי ההסכמה בין הצדדים הן כי על נאשם 2- יוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה של 12 חודשים על כל עבירת סמים או אלימות מסוג פשע וכן מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט על עבירות מסוג עוון וכן קנס של 8,000 ש''ח. הוסכם כי על נאשם 3 יוטלו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. מאסר מותנה בן 10 חודשים על עבירות בהן הורשע בתיק זה, קנס בסך 8,000 ש''ח ופסילה ל- 6 חודשים מיום גזר הדין. לגבי נאשם 4 ההסכמה היא כי יוטלו עליו 10 חודשי מאסר על תנאי, בגין העבירות בהן הורשע. כמו כן יוטל קנס בסך 2,000 ש''ח או 30 ימי מאסר תחתיו.

כתב האישום מתייחס לשלשה סוגי סמים או תרופות, אשר באותה עת לא היו ברשימת החומרים המסוכנים על פי פקודת הסמים המסוכנים. הראשון הוא טרמדול- חומר המשמש כתרופת מרשם השייכת למשפחת האופיאטים, אליה שייכים גם סמים מסוכנים. החומר מיועד לשיכוך כאבים בינוניים עד חזקים. נטילתו בצורה לא מבוקרת עשויה לגרום לתופעות לוואי שונות וקשות; אפדרין- הינו רעל רפואי, אשר נטילתו באופן לא מבוקר גורמת גם כן לתופעות לוואי קשות ואף יכולה לגרום לסכנת חיים של ממש; קטמין- הינה תרופת מרשם המיועדת להרדמה כללית ואלחוש. נטילתה באופן לא מבוקר עשויה לגרום לתופעות לוואי קשות בהם שינוי תפיסת מציאות, הזיות ואף מוות.

על פי עובדות האישום הראשון, ביחס לנאשמים 2-4, הנאשמים שהינם חברים, קשרו קשר, להשיג או לייצר חומרים בעלי השפעה מעוררת הדומה לזו של סמים מסוכנים על מנת למכרם. אדם בשם אליאס עבד במפעל תרופות והייתה לו נגישות לטרמדול. הנאשם 2, פגש את אליאס ושמע על נגישות זו. במהלך חודש נובמבר 2012 השניים נפגשו באקראי, ובמהלך הפגישה סיכמו כי אליאס יגנוב דגימה של חומר מסוכן מסוג טרמדול. סוכם עוד כי הנאשם 2 יעביר הדגימה לאדם נוסף שיברר מרכיב החומר ובתמורה יקבל אליאס 2000 ₪.

עוד נטען בכתב האישום שאליאס אכן העביר לנאשם 2 שש כוסות חד פעמיות ובתוכן חומר הטרמדול במשקל כולל של 660 גרם בקירוב, בתמורה שלם לו הנאשם 2 סך של 2000 ש''ח. הנאשמים 3 ו-4 נטלו מהטרמדול לצורך בדיקת השפעתו על גופם באופן שאינו ידוע למאשימה. כתוצאה מהבדיקה, סבלו הנאשמים 3 ו- 4 מתופעות לוואי, בין היתר מבעיות במערכת העיכול, איבוד הכרה ושכחה. אז, עדכן נאשם 3 את נאשם 2 כי הטרמדול אינו עונה על דרישותיהם לצורך הקשר הפלילי והורה לנאשם 2 ליצור קשר עם אליאס ולדרוש הכסף חזרה. בעקבות השיחה, שוחח נאשם 2 עם אליאס פעמיים וניסה לגרום לו להשיג עבורם חומר כגון אפדרין או קטמין.

האישום שלישי מיוחס לנאשם 3 בלבד ועל פיו במסגרת פעילות משטרתית יזומה, נעצר הנאשם 3 על ידי שוטרים וחיפוש בבגדיו, נמצא סם מסוכן מסוג MDPV במשקל של 0.8271 גרם, שלא לצריכתו העצמית.

כראיות לעונש הוגשו הרישומים הפליליים של הנאשם 2-4 וכן מסמכים רפואיים ביחס לנאשם 2.

טיעונים לעונש

המאשימה מבקשת מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון עם הנאשמים. המאשימה סבורה כי מדובר בתגובה עונשית הולמת וסבירה, נוכח חומרת המעשה ונסיבותיו וכן בשים לב לנסיבות האישיות ומידת האשם של כל אחד מהנאשמים. המאשימה דיווחה כי לקחה בחשבון קושי ראייתי בהוכחת נסיבות העבירות. המאשימה מעריכה כי חלקו של נאשם 2 הוא המרכזי ושל הנאשם 4 הוא הקטן ביותר כאשר לנאשם 3 עבירה נוספת ולכן עונשו הושווה לעונשו של נאשם 2.

המאשימה הזכירה שבפועל לא נגרם נזק לאיש מלבד הנאשמים 3 ו-4 בלבד. כמו כן הנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן לקחו אחריות על מעשיהם וחסכו בזמן שיפוט יקר. נלקח בחשבון כי עברם של הנאשמים אינו מכביד והוסכם כי לנאשם 3 לא ינוכו ימי המעצר במסגרת הסדר הטיעון. עוד צוין, כי לו היה מוגש לכתחילה כתב אישום נפרד לגבי נאשמים 2-4, היה מוגש בבית המשפט השלום, בין השאר משום שהחזקת הסם של נאשם 3 עוסקת בכמות קטנה. לבסוף, ביקשה ב''כ המאשימה לציין כי על מר אליאס שגנב את החומר ומכר אותו לנאשם 2, הוטלו עונשי עבודות שירות וקנס בהסכמה.

ב''כ הנאשמים הצטרפו לדברי התובע וביקשו לכבד את ההסדר. הם התייחסו לכך שלולא הקשר עם הנאשם 1 היו נידונים בבית משפט השלום. הסנגורים אזכרו את חשיבות לקיחת האחריות והחיסכון בזמן שיפוטי יקר, בשים לב למורכבות החקירה ומספר העדים הרשומים בכתב האישום. ב''כ הנאשמים, כל אחד בתורו פירט נסיבות אישיות של הנאשמים והדברים יובאו בהמשך.

דיון והכרעה

ערכים חברתיים שנפגעו

בתיק הנדון עסקינן בעבירות הקשר ומעשי פזיזות ורשלנות, הנאשם 3 עבר עבירה גם לפי פקודת הסמים המסוכנים. בהערכת העונש הראוי, יש לבחון את חומרת מעשה העבירה, מידת אשמו של כל נאשם ולעמוד על אותם ערכים חברתיים שנפגעו מביצוע העבירות.

הערך החברתי שנפגע מהתנהגותם של הנאשמים דומה לערכים המוגנים העומדים בבסיס של עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, אף שלא נעברה עבירה על פקודה זו (למעט נאשם 3). יודגש כי המדובר במעשים שהם מעבר לחריגה מנורמות פיקוח ראויות על תרופות וחומרים מסוכנים המותרים לשימוש במסגרת רפואית. אין מדובר במי שייבא או הפיץ תרופה, ללא פיקוח, למטרת טיפול. מעשה, היכול להיות חמור מאוד לעצמו. מטרת הקשר, הכולל את מעשה הגניבה של אליאס, הייתה להשיג חומרים משני תודעה, לשם הפקת הנאה מפוקפקת, הדומה למטרה הראשונית בגינה נצרכים הסמים המסוכנים. בהקשר זה הדברים הנאמרים אודות עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, נכונים גם כאן, אם כי כמובן במידה פחותה, באשר אין מדובר בסמים שהיו רשומים בפקודה.

נסיבה מחמירה ומקלה גם יחד, יש באופן השימוש בסם במקרה זה. המטרה הייתה להגיע להפצה לאחרים, דבר שיכול היה לגרום לסיכון רבתי. הקושרים לא הגיעו לכלל הפצה, אך כן ניסו את החומרים המסוכנים. זאת, כאשר הנאשמים 3 ו- 4 ניסו הסם על עצמם וגרמו לעצמם לסיכון בריאותי של ממש, שהתממש רק באופן חלקי, לזמן קצוב. הקשרם של דברים מלמד כי סיכונים אלה נועדו לרווח כספי, וזו גם נסיבה מחמירה בביצוע המעשה.

לעניין נאשם 3 באישום השלישי, הרי שמעשה זה כבר נופל תחת פקודת הסמים המסוכנים עצמה. אמנם, אין מדובר בסם המסוכן ביותר בתחום, ואין מדובר בכמות מאוד גדולה. אך חזקה עלינו שיש מקום לענישה של ממש בכל עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

בהקשר לשני האישומים, חשוב להזכיר כי, מעבר לנזק הרחב שנגרם בעבירות סמים למשתמשים באופן ישיר, ולקורבנות המשתמשים העושים הכול על מנת להשיג סם וסובלים סבל רב וקשה, החברה בכללותה נפגעת. זאת, לא רק בפגיעה הפלילית בחברה, שאנו רואים בבתי המשפט באופן ישיר, כגון עבירות התפרצות ושוד, עליהם דובר רבות. נזק כבד נגרם גם בשל שקיעת חלק מחבריה בסם והימנעותם מפרנסה וטיפול בעצמם ומשפחתם. העלויות הישירות לחברה, גם כן גבוהות. זאת, בחשיפה, חקירה, העמדה לדין, שיקום, גמילה ואפילו עלות הענישה. זאת, כאשר המעורבים בתחום הסמים עושים מעשיהם תוך מודעות ברורה לנזק, והכול להנאת עצמם.