מדינת ישראל נ' ארתור

החלטה

בפני בקשה להורות על חילוט ערבויות אשר ניתנו במסגרת תיק ב"ש 10114/09 בענינו של המשיב וזאת בשל הפרת תנאי השחרור.

בתאריך 14/9/09 הורה בית המשפט במסגרת ב"ש 10114/09 כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א.הפקדה במזומן בסך 1800 ₪ .

ב.ערבות עצמית על סך 7000 ₪.

ג.ערבות צד ג' על סך 7000 ₪ (הערב מר רמי יוסופוב).

ד.מעצר בית מלא.

בתאריך 11/10/09 הורה בית המשפט על הקלה בתנאי השחרור ואפשר למשיב לצאת 3 פעמים בשבוע בין השעות 12:00 ל- 17:00 לצורך חיפוש עבודה בליווי הערב.

בתאריך 22/12/09 הורה בית המשפט על הקלה נוספת בתנאי השחרור כך שאפשר למשיב לצאת לעבודה במפעל בימים א – ה בין השעות 07:20 – 19:00 כאשר היציאה לעבודה והחזרה ממנה בליווי ופיקוח של הערב.

מסתבר כי בין התאריכים 20/10/09 ועד 22/12/09 הפר המשיב את התנאים שנקבעו בענינו בכך שיצא לעבוד למקום העבודה וזאת בטרם ניתן לו אישור מבית המשפט לעשות כן.

כמו כן מסתבר כי בתאריך 24/12/09 סמוך לשעה 14:00 הפר הנאשם את התנאים בכך שיצא את ביתו שלא למקום העבודה ולא בפיקוח.

ב"כ המשיב מבקש שלא לחלט את הערבויות תוך שהוא מפנה לעובדה כי מדובר בהפרה אשר לא לוותה בביצוע עבירות נוספות וכן כי המשיב בסך הכל רצה לפרנס את עצמו ואת בני משפחתו נוכח מצוקה כלכלית שנקלעו אליה, כמו כן בדיעבד אישר בית המשפט את היציאה לעבודה.

ב"כ המבקשת עותר לחלט את הערבויות לדבריה מדובר בהפרה מתמשכת של תנאי השירות מבלי שניתן לכך אישור בית המשפט. לאחר שעיינתי בתיק החקירה שמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בבקשת החילוט, באתי לכלל למסקנה כי יש מקום להורות על חילוט חלק מהערבויות שניתנו בתיק.

בית המשפט אינו יכול לקבל את הטיעון כי מאחר שעבודה אושרה בדיעבר, הרי שיש בכך ליטול את העוקץ מחומרתה של ההפרה.

מדובר במשיב אשר עשה דין לעצמו החליט לצאת לעבוד מבלי לקבל את אישור בית המשפט. העובדה שהוגשה במועד מוקדם בקשה לעיון חוזר אשר מבקשת לאפשר לו לצאת למקום עבודה אין בה בכל הכבוד כדי להצדיק יציאה ללא קבלת אישור בית המשפט.

המשיב לא יכול היה לדעת מה תיהיה עמדת בית המשפט בכל הנוגע לבקשתו ליציאה לעבודה ונדמה כי מן הדין היה שהתקיים הדיון הגם שהתקיים באיחור היה פורש את העובדות הללו אף על פי שיש בהן פוטנציאל לגרום לו לנזק.

תנאי השחור שנקבעים בענינו של המשיב נועדו לקיים תכלית ולהבטיח את תכלית המצער. מתן התר למעשים כדוגמת אלה של המשיב מעקרת מתוכן את אפשרות השחרור בחלופה תוך מתן אימון במשיב.

אין ספק כי שחרור בתנאי חלופה יש בו כדי לגרום אי נוחות, חסרון כיס, ועוד. יחד עם זאת, המדובר בתוצרי לוואי הכרחיים נוכח העובדה כי מדובר במי שלכאורה ביצע עבירה אשר יש בה כדי לסכן את הציבור ועל מנת למנוע מסוכנותו אמור לשהות הוא בתנאים כאלה ואחרים.

משהפר המשיב משך תקופה ארוכה את החלטת בית המשפט, אך ראוי הוא כי הערבויות אשר ניתנו כדי להבטיח שלא יפר את התנאים, יחולטו.

בכל הנוגע לערב, לא מצאתי מקום להורות על חילוט ערבותו שכן לא דובר במי שהיה אמור לפקח על תנאי מעצר הבית של המשיב אלא רק על מי שהיה אמור ללוותו לעבודה. מסתבר כי באותו יום המשיב טען בפני הערב המפקח כי אינו מרגיש טוב ולכן לא ילך באותו יום לעבודה. הערב יצא למקום עבודתו והמשיב יצא את הבית שלא למקום העבודה.