מדינת ישראל נ' ארז

החלטה

1.בפני בקשת המאשימה לשמוע את עדותה של הגב' וירגינה נבארו בעדות מוקדמת וזאת על פי הודעתה שחופשת הלידה של גב' נבארו תמה והיא צפויה לגירוש מישראל.

2.הנאשם מתנגד לבקשה וטוען כי תלויות ועומדות שתי בקשות בעניין:

א.בקשתו לקבלת חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 74 לחסד"פ.

ב.בקשה לביטול כתב האישום, על רקע טענות מקדמיות שבפיו.

הבקשה לחומר החקירה קבועה בפני חברי כב' ס. הנשיא השופט טננבוים ואילו הבקשה בנושא הטענות המקדמיות תשמע בפני.

3.יש לומר שהתנהלותה של המדינה בעניינה של הגב' נבארו מעורר תמיהות רבות אותה כבר העלינו בהקשר של כתב האישום שהוגש נגד הגב' ברק פריאל ביחס לסחבת בשמיעת עדותה המוקדמת של גב' נבארו.

4.בענייננו, הצדק עם הנאשם שכן המדינה ידעה היטב על קיומו עוד בשלביה הראשונים של החקירה, ויכולה היתה לפעול בעניינו לפחות באותה מידה של יעילות בה פעלה בעניינה של הגב' פריאל ברק, אלא שהמדינה לא עשתה כן והגישה את כתב האישום רק בחודש יולי 2011, ואין לה להלין אלא על עצמה על דרך התנהלותה בהליך זה.

5.בשונה מעניינה של הגב' פריאל ברק, הרי שכאן אין אנו יודעים את מהותה של המחלוקת העובדתית שבין הצדדים, ככל שזו קיימת, ועל כן זכותו המלאה של הנאשם, לברר תחילה את הבקשה להמצאת חומר החקירה, שכן לכך השלכה רבה על ניהול ההליך.

6.המדינה השהתה את ההליך נגד הנאשם, באופן לא סביר ולא מוצדק וללא שניתן הסבר כלשהו לכך, ועל כן היענות לבקשה לגביית עדות מוקדמת, שיש בה משום פגיעה של ממש בזכויותיו הדיוניות, ואולי אף המהותיות של הנאשם, תהווה פרס לא מוצדק להתנהלותה בעניינו של הנאשם.

7.אשר על כן, הבקשה לשמיעת עדות מוקדמת של הגב' נבארו נדחית, וככל שהמדינה חפצה בעדותה, הרי שכפי שדאגה לכך שתוכל להישאר בארץ עד היום, חזקה עליה שתשכיל להביא לכך שתמשיך לשהות עד לאחר מתן עדותה, בכפוף לסדרי דין תקינים בהליך זה.

8.כזכור, כבר בתחילת הדרך קבעתי שגם הליך זה ישמע בפני, ומתוך רצון לקדם את שמיעתו, אני קובע ישיבת הקראה ושמיעת טענות מקדמיות ליום 23/2/12 בשעה 16:00.

9.הדיון הקבוע בפני חברתי, כב' השופטת דגן ליום 19/2/12 נקבע בטעות והוא מבוטל.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.