בפני
שופט שמעון שטיין
הכרעת דין
בפתח הכרעת הדין אני מודיע, כמצוות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, על זיכויה של הנאשמת מן העבירות המיוחסות לה בכתב האישום. להלן נימוקיי:
נגד הנאשמת הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירה של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין.
עובדות כתב האישום הן כדלקמן:
ביום 1.9.10, בסמוך לשעה 18:15, אירעה התפרעות אלימה באזור הגן הלאומי שבשכונת עיר דוד בירושלים. נטען, כי הנאשמת, יחד עם עשרות אחרים, פרצה את החסימות המשטרתיות המובילות אל כנס ארכיאולוגי שהתקיים במקום. יחד עם שלושה אחרים, הצליחה הנאשמת להגיע אל החסימה האחרונה המובילה אל מקום הכנס עצמו, וניסתה להיכנס למקום בכוח, תוך שהיא והאחרים מקללים את השוטרים והאורחים, משתתפי הכנס, בין היתר על ידי קריאות "נאצים" לעברם.
עוד נטען, כי הנאשמת היכתה את קצין המשטרה, סנ"צ יניב שלמה, בכך שדחפה אותו באמצעות מרפקה הימני עת ניסה, יחד עם הקצין רפ"ק מוניר באדר ושוטרים נוספים, ובכלל זה השוטר אסעד עאטף, למנוע את מעשי הנאשמת ושותפיה, בעקבותיהם אף נקרעו מכנסיו של השוטר עאטף.
במעשיה, נטען, השתתפה הנאשמת בהתפרעות האלימה ואף נטלה חלק פעיל בה, וסירבה להישמע להוראות השוטרים ולפנות את המקום. כן, תקפה הנאשמת שוטר שעה שמילא את תפקידו כחוק ובקשר למילוי תפקידו.
הנאשמת כפרה במיוחס לה בכתב האישום. היא אישרה כי במועד הרלוונטי לכתב האישום נכחה באירוע שהיה פתוח לקהל הרחב, אולם לא נטלה חלק בהתפרעות אלימה, לא פרצה חסימות משטרתיות, לא ניסתה להיכנס למקום בכוח, לא גידפה את השוטרים וברי שלא תקפה אף אדם.
נוכח תשובתה, נקבע התיק להוכחות.
ראיות התביעה
מטעם התביעה העידו 6 עדים.
ע"ת 1, מר רמי און (להלן: "רמי")
שימש במועד הרלוונטי לכתב האישום במנהל האחזקה והתפעול באתר התיירות עיר דוד.
על פי עדותו, לצורך קיום כנס הארכיאולוגיים (להלן: "הכנס") נסגר האתר בתיאום עם המשטרה. הכניסה לכנס הותנתה בכרטיס, כאשר עם הצגת הכרטיס מקבל המשתתף צמיד ליד. לאזור הכנס הגיעה קבוצה של מעל ל- 10 אנשים צעירים, אשר דחפו מחסומים, דחפו שוטרים, צעקו צעקות כלפי השוטרים וצעקות הקשורות לעמותת אלעד, השתוללו, והחלו יורדים לכיוון שטח E, שזהו השטח התחתון של האתר. חרף היכרותו הקודמת עם השוטרים שנכחו במקום, ציין כי אין הוא יכול לתאר מי מהשוטרים הותקף וכיצד. המחסומים, לטענתו, הוצבו בצומת ממנו יורדים לאתר, לכיוון שטח E, אשר נמצא כ- 70-80 מטרים לערך מהכניסה הציבורית. חרף תחנוני השוטרים, כלשונו, נשכבו אותם צעירים על הרצפה, עד אשר ארבעה שוטרים נאלצו להרימם ולפנותם.
נטען, כי האתר שנסגר לטובת הכנס הארכיאולוגי, שייך לרשות הטבע והגנים, אולם עיר דוד, קרי עמותת אלעד, היא המתפעלת והמתחזקת את המקום. הכנס נוהל הן על ידי רשות הטבע והגנים והן על ידי עיר דוד.
העד אישר כי ישנן מצלמות המוצבות באתר, אולם ציין כי אין הוא יודע את מיקומן או מספרן.
את הנאשמת, טוען, זיהה בתחנת המשטרה לאחר שניגש להגיש תלונה על מעשי הקבוצה. הזיהוי היה זיהוי חזותי, והלה לא זיהה את הנאשמת בשמה.
העד ציין כי לא הבחין בנקיטת אלימות כלשהיא מצד השוטרים כלפי המפגינים.