החלטה
רקע
בימ"ש קמא [כב' השופט ח. סבאג] החליט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בפיקוח אחותו, באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים, לרבות ערובה כספית וערבות צד ג'.
מכאן ערר המדינה בפני.
בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב נאמר כי בהיותו פסול מלנהוג, נהג ברכב ביום 30.3.10 כשהוא משוחח בטלפון נייד, משהורה לו שוטר לעצור, נמלט מניידת השוטר, תוך סיכון המשתמשים בדרך, ותוך שהוא חוצה צומת באור רמזור אדום ואף גורם נזק לרכוש. מאוחר יותר נטש את הרכב ואת שתי הנוסעות בו וברח. למחרת נעצר.
במסגרת הדיון בבקשת המעצר בבימ"ש קמא נתבקש והוכן תסקיר של שירות המבחן אשר סקר את עברו הפלילי העשיר, הכולל גם עבר תעבורתי. מן התסקיר עולה, כי המשיב התקשה לקבל אחריות למעשיו והשליכה על גורמי החוק ואחרים. מן התסקיר עולה כי המעשים נובעים מכוחות אגו נמוכים וחוסר יכולת להתמודד עם מצבי תסכול ולחץ.
עוד נאמר בתסקיר, כי לאחר שחרור המשיב ממאסרו האחרון בחודש ינואר שנה זו, הוא פנה ליחידה לפיקוח האסיר בעיריית טבריה והחל בשיחות טיפוליות, המשיב מתמיד בטיפול וההתרשמות ממנו היא של מגלה רצון לשקם את חייו ולבנות אורח חיים יציב ובוגר. יחד עם זאת, צויינו יכולותיו הדלים לעמוד בכך לאורך זמן בשלב זה.
שירות המבחן התלבט בשאלת השחרור נוכח ההליך הטיפולי החיובי מחד שהחל ביוזמת המשיב ומאידך, נוכח קשייו וכוחותיו הדלים כפי שהוערכו.
בסופו של דבר המליץ שרות המבחן על חלופת מעצר זאת נוכח העובדה כי אחותו הסכימה לשמש כמפקחת עליו ונוכח התרשמות חיובית של שירות המבחן ממנה. כן, המליץ שרות המבחן על העמדת המשיב פיקוחו משך 6 חודשים.
טענות העוררת
לטענתה, שגה ביהמ"ש קמא עת הורה על שחרור לחלופה, זאת נוכח העבר הפלילי הנכבד, המסוכנות הרבה המשתקפת מן המשיב, הן נוכח עברו והן נוכח נסיבות ביצוע העבירות נשוא כתב האישום.
עוד נטען, שבעבר הועמד המשיב לדין, ובהיותו עצור, הנאשם הושם בחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אחותו המפקחת לעיל. אגב אותו מעצר בית, שבר את טבעת האיזוק האלקטרוני ועזב את מקום חלופת המעצר.
כן נטען כי אמו, הערבה הנוספת לפי החלטת בימ"ש קמא, אינה מסוגלת להציג לו גבולות ועל כך מעידים הסתבכויותיו של המשיב.
כן נטען בימ"ש קמא לא ייחס המשקל הראוי לאמור בתסקיר לענין כוחותיו הדלים של המשיב, אי לקיחת האחריות והשלכתה על אחרים.
לענין העבירה של נהיגה בזמן פסילה, ציין ב"כ העוררת כי היא אינה העיקר, אולם היא מהווה נדבך נוסף אשר מערים על התנהגות המשיב.
מנגד, טען ב"כ המשיבה, כי יש לאמץ את החלטת בימ"ש קמא. הוא הפנה לתסקיר, אשר בסופו של דבר המליץ על שחרור לחלופת מעצר. ב"כ המשיב טען, כי למשיב היה רשיון אמריקאי, וכלל לא היה ידוע לו על שלילת רשיונו.
באשר לטענות אודות הפרת תנאי מעצר בית ושבירת אזיק אלקטרוני בעבר, אישר אותן ב"כ המשיב, אך טען כי אלה לא נעשו שעה שבפועל פיקחה עליו אחותו הנ"ל, אלא באותה עת פיקח עליו ערב אחר. כמו כן, טען כי במהלך אותה הפרה, לא שב המשיב לבצע את העבירות בגינן הושם במעצר בית באותו הליך.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן ועיינתי בהחלטת בימ"ש קמא, וכן בתסקיר שרות המבחן, אשר את עיקרו הבאתי לעיל, סבורני, כי דין הערר, ככל שהוא מכוון להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח להידחות. ברם, יש להתערב בהחלטת בימ"ש קמא במובן זה שיש להוסיף ולהכביד את תנאי השחרור וזאת כפי שיפורט להלן ומן הנימוקים שאפרט.
בפני בימ"ש קמא הוזמן תסקיר, אשר בסופו של יום המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר בפיקוח אחותו. שירות המבחן נתן דעתו לקושי העולה מאופיו של המשיב, מדלות כוחותיו ומנטיתו להשליך אחריות על אחרים, אך יחד עם זאת סבר, כי הפיקוח של אחותו של העותר הוא פיקוח נאות.
גם בימ"ש קמא נתן דעתו לענין זה.