א.
כללי
1. כתב האישום אשר הוגש נגד הנאשם הינו תולדה של קשר זוגי שנמשך שנה וחצי אותו ניהל הנאשם עם ר.ב (להלן -
המתלוננת). בשלהי חודש ינואר 2010 החליטה המתלוננת לסיים את הקשר, ומאז - משך 4 חודשים, פעל הנאשם בדרכים אובססיביות ובלתי חוקיות על מנת לשכנע ולאלץ את המתלוננת להשיבו לחיקה.
האישום הראשון
מתאר את הדרכים המרכזיות בהן פעל הנאשם, וזאת כמפורט להלן:
הדרך הראשונה - הנחת עשרות מכתבים על מפתן ביתה של המתלוננת, שליחת מאות מסרונים ומעקבים שניהל אחריה. פעולות אלה, לשיטת התביעה, עולות כדי עבירה של פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן -
חוק הגנת הפרטיות), וכדי עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (להלן -
עבירת ההטרדה, וחוק הבזק). יצוין כי עבירת ההטרדה לא נכללה בכתב האישום, אולם במהלך פרשת התביעה הודיעה התובעת על כוונתה לעתור להרשעתו של הנאשם אף בעבירה זו, ובהתבסס על סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן -
החסד"פ).
הדרך השניה - אמירות שאמר למתלוננת בתקופת הקשר, לפיהן היה ותחליט לסיים את הקשר - בכוונתו להתאבד. אמירות אלה, לשיטת התביעה, עולות כדי עבירה של סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן -
חוק העונשין).
הדרך השלישית - יצירת קשר ישיר עם המתלוננת (באמצעות הנחת עשרות מכתבים על מפתן ביתה, באחד המקרים אף בצירוף לשתי חרבות, ושליחת מסרונים כאמור לעיל) ויצירת קשר עקיף עמה באמצעות פניות רבות שפנה לקרובי משפחתה בבקשה כי ידברו על ליבה, וזאת
בניגוד לצו הגנה שהוצא לבקשת המתלוננת. פעולות אלה, לשיטת התביעה, עולות כדי עבירה של הפרת הוראה חוקית.
האישום השני
מתאר אירוע שהתרחש ביום 16.3.10, עת התקשר הנאשם למספרה בה נהגה המתלוננת להסתפר, ואיים לפגוע בספר של המתלוננת באומרו: "
הומואים בני זונות, אני אשרוף לכם את המספרה, אני אחכה לכם בפינה". באותו מועד, בשעות הערב, הגיע הנאשם למספרה בה נכחה אף המתלוננת, ואיים על הספר באומרו: "
אתם תשלמו על זה", וכן: "
ר' שלי ואני לא אתן שאף אחד ייקח אותה ממני". בעודו עומד מעבר לכביש של המספרה, נופף הנאשם בידו לעבר המתלוננת, ובכך יצר עמה קשר בניגוד לצו ההגנה.
פעולות אלה, לשיטת התביעה, עולות כדי שתי עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ועבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.
ב.
סוגיית ייצוגו של הנאשם והתנהלותו בבית המשפט
2. הנאשם לא השכיל לשתף פעולה עם הסניגורים הציבוריים שמונו להגנתו, והתנהלותו גרמה לסניגוריה הציבורית לבקש להשתחרר מייצוגו, ובהמשך אף הובילה לבקשה זהה מטעמו של עו"ד פרטי ששכר הנאשם.
3. בתחילת ההליך יוצג הנאשם על ידי עו"ד ממונה מטעם הסניגוריה הציבורית, ובהמשך, החליפה הסניגוריה הציבורית את הסניגור הממונה בסניגור ממונה אחר - עו"ד אלון רפפורט (אציין כי מסיכומי ההגנה עולה כי הסניגוריה הציבורית מינתה והחליפה לנאשם 5 סניגורים ציבוריים שונים).
ביום 7.9.10 ביקש עו"ד רפפורט כדלקמן:
"
אבקש לשחרר אותי ואת הסנגוריה הציבורית מייצוגו של הנאשם. הנאשם הזה זכה לקבל ייצוג משפטי על ידי מספר סנגורים. הוא סבור כי הסנגוריה הציבורית פוגעת באינטרסים שלו וכך הוא אמר לפני כבוד השופט ספיר בדיון למעצרו עד לתום ההליכים. הוא טען כי הסנגוריה משתפת פעולה עם התביעות. בנסיבות אלה, כאשר יחסיו עם הסנגורים השונים עולים על שרטון, הסנגוריה מבקשת לא לכפות על הנאשם ייצוג שאינו מעוניין בו".
4. במסגרת ישיבת יום 21.9.10 הסברתי לנאשם, שהיה באותה העת עצור עד תום ההליכים, כי ניהול המשפט ללא סניגור עלול לפגוע בהגנתו, והפצרתי בו לשתף פעולה עם הסניגוריה הציבורית.
לאחר שהנאשם דחה את בקשותיי, ועמד על רצונו לייצג את עצמו, ובלית ברירה - נעתרתי לבקשת הסניגוריה הציבורית ולבקשתו שלו, והוריתי על שחרור הסניגוריה הציבורית מייצוג. בנסיבות אלה, ייצג הנאשם את עצמו בישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה ביום 11.11.10. בסמוך לאחר ישיבה זאת, פרצה שביתת הפרקליטים ונאלצתי להורות על ביטולן של מספר ישיבות שנקבעו להוכחות. במקביל, ונוכח המצב שנוצר, הוריתי על שחררו של הנאשם ממעצרו.
5. לאחר סיום השביתה הודיע עו"ד יעקב אוחנה כי שירותיו נשכרו על ידי הנאשם (בהמשך התברר כי מקורו של מהלך זה ברצון חברו של הנאשם לסייע בידו). עו"ד אוחנה ביקש לקבל העתק נוסף מחומר החקירה בתיק, וזאת בנסיון לייתר בקשות שונות שהגיש הנאשם בהקשר זה. בהחלטתי מיום 27.2.11 ציינתי כדלקמן: "
בשלב זה, יש לברך על כניסתו של עו"ד אוחנה לתמונה - מהלך אשר בוודאי ישפר את האפשרות של בית המשפט להגיע למיצוי יעיל של ההליך. הגם שאני מקבל את עמדת המאשימה כי חומרי החקירה צולמו פעמיים לטובת הנאשם, הרי שבנסיבות שנוצרו עקב עזיבת הסניגורים הקודמים, מצאתי להורות למאשימה לאפשר לב"כ הנאשם לצלם את חומר החקירה פעם נוספת, וזאת תוך 14 יום".
6. ביום 1.5.11 חודש שלב ההוכחות, והנאשם יוצג באותה ישיבה על ידי עו"ד אוחנה. כבר במהלכה של אותה ישיבה, שהייתה כאמור הישיבה הראשונה מאז קיבל על עצמו עו"ד אוחנה את ייצוג הנאשם, צפו ועלו אותן בעיות בהן נתקלו אף הסניגורים הקודמים.
7. ביום 16.6.11, וכשבועיים טרם ישיבת ההוכחות השלישית, הגיש עו"ד אוחנה בקשה לשחררו מייצוג הנאשם, וזאת נוכח, כהגדרתו: "מחלוקות לעניין ניהול התיק שאינן קשורות לשכר הטרחה". במקביל, הגיש הנאשם בקשה מטעמו לשחרר את עו"ד אוחנה מייצוג. נטען בבקשת הנאשם כי עו"ד אוחנה ייצג אותו ב"אי נאמנה" (כלשונו), ולאור כך, הגיש הנאשם תלונה ללשכת עורכי הדין.
שתי הבקשות האמורות לעיל נדחו על ידי, תוך שציינתי בהחלטתי מיום 16.6.11 כדלקמן: