מדינת ישראל נ' אמירי ואח'

הכרעת דין

לנאשם 1 ( להלן – "הנאשם" ) מיוחסות עבירות של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, שיווק ביצים שלא כדין, והחזקה והובלה של ביצי מאכל שאינן מוחתמות וללא תעודת משלוח, בכך שביום 8/2/09, בשעה 04:37, בכביש עכו – נהריה, הוביל הנאשם עבור הנאשם 2, לשם שיווק, 8910 ביצי תרנגולת, ב- 297 תבניות, אותן רכב הנאשם 2 במושב אביבים, ושלא היו ארוזות באריזה סגורה, לא מוינו בתחנת מיון, לא סומנו בתאריך אחרון לשיווק, ולא נחתמו בחותמת קבלן מורשה לשיווק, וללא תעודת משלוח מאת המועצה לענף הלול.

בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם בביצוע העבירות הנ"ל, וטען כי הוא נסע ברכב כטרמפיסט, כאשר ברכב נהג הנאשם 2, אותו לא הכיר קודם לכן.

לציין כי נאשם 2 הודה, בתשובתו לכתב האישום, כי הוא נהג ברכב, וכי הוא הוביל את הביצים עבור אחד מחבריו, בשם שלמה בן - לולו, וכי הנאשם עלה לרכב בצומת אחיהוד, כטרמפיסט ( עמוד 2 לפרוטוקול ישיבת יום 18/10/10 ).

עד התביעה מר יניב זעפרני ( להלן – "יניב" ), מפקח מטעם מועצת הלול, העיד כי, בהיותו בנסיעה עם שותפו לעבודה הבחין בנאשם נוהג ברכב סוואנה בצבע חום, שמוכר לו מקודם, והשייך למר זרגיאן אופיר, והוא עקב אחר הרכב, ומאחר ולא היו ברשותו אמצעים להורות לנהג לעצור את הרכב, ומשהבחין בשוטר בצד הדרך, הוא עצר לידו וביקשו לעצור את הרכב וכך עשה השוטר, ולאחר שזה נעצר נמצאו בתוכו תבניות ביצים לא חתומות ולא ממוינות ( עמוד 6 לפרוטוקול ישיבת יום 12/12/10 ). מר יניב הוסיף כי הוא סירב לבקשת הנאשם לערוך דוח אלמוני, מבלי לרשום את פרטיו הוא ( עמוד 7 לפרוטוקול הנ"ל ). בחקירה הנגדית ציין יניב כי הוא זיהה את הנאשם נוהג ברכב, תוך כדי נסיעה אחריו ( עמוד 7 שורה 14-18 לפרוטוקול ), וכי הוא נסע אחרי הרכב של השוטר, והגיע לרכב בו נהג הנאשם כדקה – 2 דקות לאחר שהשוטר עצר את הרכב, ולאחר שהנאשם כבר ירד מהרכב ( עמוד 7 שורה 12-14 לפרוטוקול ).

לשאלות בית המשפט ציין יניב כי האירוע היה בשעת חושך של יום חורפי, וכי הוא נהג ברכב ולידו ישב אחר בשם מירון, שהיה יותר קרוב לרכב הנאשם, במהלך הנסיעה ( עמוד 8 שורות 2-7 לפרוטוקול ). יניב הוסיף כך:

" אין לי מושג מי זה השוטר. אני דברתי עם השוטר ירדתי אליו באופן אישי...

טעות שלא רשמתי פרטי השוטר ".

( עמוד 8 שורות 25-28 לפרוטוקול ).

חרף עדות זו של יניב, המאשימה לא העידה את השוטר ואת המפקח מירון, הנוסע הנוסף שהיה עם יניב בשעת האירוע, ואף היה יותר קרוב ממנו לרכב בו נסע הנאשם. המדובר בשני עדי ראיה, ומשכך, הם עדים מהותיים, והיה בעדותם כדי לסייע לקבוע ממצאים במחלוקת שבין הצדדים. לא הוצג כל הסבר מניח את הדעת לאי העדת שני עדים אלה, ע"י המאשימה. אי גביית עדות מהשוטר ומהמפקח הנ"ל פגעה קשות בזכותו של הנאשם להליך הוגן, המחייבת כי הרשות החוקרת וכן המאשימה תאסופנה את מלוא חומר החקירה הרלבנטי, שכן, ייתכן ובחומר חקירה מסויים, שלא נאסף, דוגמת עדויותיהם של שני העדים הנ"ל, יש כדי לתמוך בגרסת הנאשם, לפיה, הוא לא נהג ברכב, וכי מר יניב טעה בזיהוי, שעה שהעיד כי הבחין בנאשם נוהג ברכב. מירון היה הנוסע הקרוב ביותר לרכב בו נסע הנאשם, במהלך הנסיעה. השוטר היה הראשון שהבחין בנוסעי הרכב יורדים ממנו לאחר שנעצר רכבם, ולכן, יכול היה להעיד על זהות הנהג. אי חקירתם של אלה, ואי העדתם בבית המשפט, נותרה תמוהה עד מאוד.

עד התביעה, מר משה אשכנזי, העיד כי הוא הגיע למקום מספר דקות לאחר שהנאשם נעצר, קיבל פרטי האירוע מאת המפקח שנכח במקום, וכי את הודעת הנאשם מיום 8/2/09, שהוגשה וסומנה ת/2, הוא גבה בחניון מיטב באזור בית שאן, לאחר נסיעה לשם ממקום האירוע ( עמוד 9 לפרוטוקול ישיבת יום 12/12/10 ). מר אשכנזי העיד כי, בהגיעו למקום האירוע הוא לא פגש בשוטר, ולא ביקש מהפקחים שנכחו שם פרטי השוטר, למרות שידע כי מי שעצר את רכב הנאשם היה שוטר .

עד התביעה מר צחי בכור העיד כי, הוא הגיע למקום יחד עם משה אשכנזי, שם פגש את יניב, מירון והנאשם ( עמוד 10 לפרוטוקול הנ"ל ), והוא לא ביקש מהמפקחים את פרטי השוטר, שעזב את המקום ( עמוד 11 שורה 1 ).

התנהלות זו של העדים אשכנזי ובכור, היינו, הימנעותם מלבקש מהמפקחים מירון ויניב את פרטי השוטר שעצר את הרכב בו נסע הנאשם, וזאת על מנת לגבות את גרסתו, בצד גביית גרסת הנאשם, ועוד, אי גביית עדות מהמפקח הנוסף שהתלווה למפקח יניב, הוא מר מירון, מהוות מחדל ממשי, מהטעמים שציינתי לעיל. העדים בכור ואשכנזי לא סיפקו כל הסבר לכך שלא עשו לאיתור השוטר ולגביית עדות ממנו ומהמפקח מירון, שעה שמדובר בעדים מהותיים ביותר, בהיותם עדי ראיה.

הנאשם, בחקירתו במשטרה מיום 8/2/09 שעה 07:15, שהוגשה וסומנה ת/2, ציין כי הוא הוביל את תבניות הביצים שנתפסו ברכב ( עמוד 1 לת/ 2 ), ועל השאלות האחרות שהוטחו בו, לרבות לעניין מקום רכישת הביצים והבעלים של הרכב, השיב הנאשם כי הוא רק הוביל את תבניות הביצים ( עמוד 2 ת/2 ).

בעדותו בפניי טען הנאשם כי הוא לא נהג ברכב אלא שנסע בו כטרמפיסט בלבד, ולעניין הודאתו בהודעה ת/2, לפיה, הוא הוביל את תבניות הביצים, העיד כי המפקח הבהיר לו כי הוא לא ישחרר את הרכב עבור הנאשם 2 אלא אם הוא יציין כי הוא, הנאשם, נהג בו ( עמוד 14 שורות 1-6 לפרוטוקול ישיבת יום 19/12/10 ). הנאשם הוסיף כי לא הסכים להצעה הנ"ל של המפקח, אם כי אמר שם כי הוא הוביל את התבניות, אף שלא נהג ברכב ( עמוד 14 שורות 5-6 ).

העובדה, לפיה, הנאשם חזר, כמעט לרוב שאלות החוקר אשכנזי, בהודעה ת/2, על התשובה, לפיה, הוא אך הוביל את הביצים, מבלי להשיב לעניין הבעלים של הרכב או מקור רכישת הביצים ולשאלות אחרות, בתשובה עניינית אחרת, אלא, שכאמור, חזר וציין כי הוא רק הוביל את הביצים, מותירה את הרושם כי הנאשם לא ידע, עת נעצר ע"י השוטר ועת נחקר ע"י המפקח הנ"ל, פרטים כלשהם אודות האירוע, ואודות נסיבות הובלת הביצים ומקור רכישתם ואודות הבעלים של הרכב, אחרת, לא סביר כי הוא יודה כי הוביל ביצים בתנאים שלא כדין, ויסרב להשיב על שאלות אחרות, כמו הבעלים של הרכב, מקום רכישת הביצים, ואחרות. חזרתו על המשפט הנ"ל, לכל שאלה, אך תומכת בגרסתו בבית המשפט, לפיה, הוא לא הוביל את הביצים, והימצאותו שם הייתה אך מקרית, שעה שעלה לרכב כטרמפיסט.

כאמור, עדי ראיה לאירוע, שוטר ומפקח נוסף, לא העידו בבית המשפט, וככל הנראה לא נתנו עדות בפני המפקחים. מחדל זה גרוע ממשית ממשקל ראיות התביעה, ומחזק את ראיות ההגנה. טענת הנאשם בהודעה ת/2, לפיה, הוא אמר את הדברים הרשומים שם אך על מנת לאפשר שחרור הרכב של נאשם 2, אף שלא נהג ברכב, לא מופרכים, נוכח המחדל הכבד הנ"ל, שעה שהמאשימה לא העידה שני עדי ראיה, השוטר ומר מירון, לסתור טענה זו של הנאשם,

עד ההגנה, הנאשם 2, מר חיים זרגיאן, העיד כי הוא נהג ברכב, וכי הנאשם נסע עמו כטרמפיסט, אותו לא הכיר לפני כן, וכי המפקחים אמרו לו, בזירה, כי לא ישחררו את הרכב אלא אם הנאשם יקח אחריות על האירוע, והוא השיב להם כי לנאשם אין כל קשר לעניין זה ( עמוד 14 לפרוטוקול ישיבת יום 19/12/10 ). כן הוסיף כי:

" אני זוכר במדוייק דבר אחד, שבשביל לשחרר את הרכב, כי הייתי צריך אותו לעבודה, ביקשתי מהנאשם 1 שייקח עליו את התיק כמו שהפקח ביקש ".

( עמוד 15 שורות 1-2 לפרוטוקול ).