מדינת ישראל נ' אמויאל(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת נשק שלא כדין ונסיון להחזקת נשק.

על פי עובדות כתב האישום במועד הרלבנטי לכתב האישום התגורר הנאשם בבנין ברח' חיל התותחנים 7 בראשל"צ.

בתאריך 4.5.11 בסמוך לשעה 14.00 כשהוא מוחבא מתחת לצינורות שבחדר המדרגות בבנין (להלן: המחבוא) החזיק הנאשם מטען חבלה.

בסמוך לאחר מכן נמצא מטען החבלה על ידי המשטרה והוחלף במטען דמה והוחזר למחבוא.

בתאריך 14.5.11 בסמוך לשעה 19.00 הגיע הנאשם לחדר המשאבות בבנין ביחד עם ידידתו, הוציא את מטען הדמה ממקום המחבוא ונעצר.

ב"כ המשיב טען כי לא קיימות ראיות לכאורה למיוחס למשיב כלל ועיקר ולחילופין קיים כרסום משמעותי בהן באופן שמשליך הוא על עוצמת הראיות ובהכרח גם על עוצמת עילת המעצר.

ב"כ המשיב טען בענין זה בהרחבה ואין צורך לחזור על טיעוניו אחד לאחד שכן הדברים מפורטים עלי פרוטוקול. בקליפת האגוז אציין כי ב"כ המשיב טען כי המקום בו נתפס המטען הינו מקום נגיש לציבור שאינו מצוי בחזקתו הבלעדית של המשיב שכן מדובר בחדר משאבות שנמצא בקומה האחרונה של בית מגורים משותף.

ב"כ המשיב טען כי למשיב אין כל זיקה ייחודית לאותו חדר משאבות כאשר כל מי שעובר באותו בנין יכול לעשות שימוש להטמנת חפצים בחדר המשאבות.

עוד טען ב"כ המשיב בנמרצות כי למשיב הסבר לפיו הגיע למקום באורח תמים על מנת לקיים יחסי מין עם חברתו, לשם עלה יחד איתה ואין בידי התביעה יכולת לסתור גרסתו זו של המשיב.

ב"כ המשיב הלין על העובדה כי המשטרה נמנעה מלבצע פעולות חקירה הכרחיות כדוגמת עריכת עימות בין המשיב לבין חברתו אשר שוללת את גרסתו כי עלו למקום על מנת לקיים יחסי מין והוסיף וטען כי לא נמצאו כל ראיות חפציות הקושרות את המשיב למטען כדוגמת טביעות אצבע או די.אן.איי.

עוד הפנה ב"כ המשיב את בית המשפט לעובדה כי חברתו של המשיב אשר עלתה יחד עמו לחדר המשאבות משוחררת ללא כל תנאי ואף לא הוגש כנגדה כתב אישום והביע תמיהה על ההבדל בו התנהלה התביעה מול כל אחד מהשניים בפרט שעה שמלכתחילה סברה המשטרה שיש מקום להאריך את מעצרה בחשד לשותפות לביצוע העבירות.

במכלול הנסיבות הללו סבור ב"כ המשיב שעוצמת הראיות הינה נמוכה ולפיכך סבור כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב בתנאי התייצבות בלבד ולחילופין עתר לשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים ככל שבית המשפט ימצא לנכון.

ב"כ המבקשת עתר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים תוך שביקש להציג את הראיות אשר לטעמו מקימות תשתית ראייתית עוצמתית ומספיקה לשלב המעצר עד תום ההליכים.

בענין זה טען ב"כ המבקשת כי המשיב נצפה על ידי הבלשים מגיע לחדר המשאבות, היכן שהוטמן אותו מטען דמה לאחר שהוחלף המטען המקורי ובהמשך נצפה ואף תועד כשהוא מרים מעל פני הקרקע את המטען ולוקח אותו לחזקתו וכשהשוטרים נכנסו למקום ועצרו אותו הוא השליך את המטען מידו.

ב"כ המבקשת הוסיף וטוען כי הגם שמדובר בחדר משאבות המצוי בבנין רב קומות, עולה בבירור מחומר הראיות כי המשיב ייחד עצמו משאר מי שיכול להיות להם קשר לאותו חדר כאשר המשיב נצפה מגיע לאותו חדר ומרים את המטען.

לדבריו המשיב קשר עצמו במעשיו באופן ברור למטען שהוטמן בחדר המשאבות.

אשר לגרסת המשיב כי הגיע למקום באופן תמים על מנת לקיים יחסי מין עם חברתו, ביקש ב"כ המבקשת לטעון כי מדובר בגרסה שאינה מתקבלת על הדעת כשלעצמה מה גם שחברתו של המשיב שוללת מכל וכל אפשרות זו.

ב"כ המבקשת הפנה את בית המשפט לעובדה כי למעט האמירה של המשיב כי הגיע למקום על מנת לקיים יחסי מין, בחר לשמור על זכות השתיקה בחקירתו ובכך חיזק את הראיות העומדות לחובתו.