אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אלקשחר

מדינת ישראל נ' אלקשחר

תאריך פרסום : 12/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
6918-08-11
02/05/2013
בפני השופט:
רון סולקין

- נגד -
התובע:
מאשימה: מדינת ישראל
הנתבע:
נאשם: עלי עיד אלקשחר
גזר-דין

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; הפרעה לשוטר, בניגוד לסעיף 275 לאותו חוק; איומים, בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.

עובדות כתב האישום, בקצרה, כי בתאריך 01.08.2011, סמוך לשעה 13:20, הגיעו שלושה שוטרים למתחם מגוריו של הנאשם, בפזורה הבדואית; אחד השוטרים ניגש אל הנאשם על מנת לזמן אותו ואת בנו לחקירה. שני שוטרים אחרים התקדמו לעבר כלי רכב מכוסה שעורר את חשדם. אז, החל הנאשם להשתולל, לצעוק "אל תלכו, אני לא מרשה שתלכו", תקף את השוטר שנעמד מולו (רס"מ יואב סלאוביק), השתולל באמצעות הנפת ידיו לעבר השוטרים, שני השוטרים האחרים הגיעו ויחדיו השתלטו על הנאשם תוך התזת גז פלפל לעברו, הנאשם איים על השוטרים תוך כדי גידופם.

הנאשם כפר באשמה והתנהלו הוכחות. בהכרעת הדין מיום כ' חשון תשע"ג – 05 נוב' 2012, זוכה הנאשם מהעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; איומים, בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק. תחת עבירות אלה, הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 273 לאותו חוק, וכן העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לאותו חוק. העובדות שנקבעו בהכרעת הדין לצורך הרשעת הנאשם, שונות מהמפורט בכתב האישום. בנוגע לעבירת התקיפה, נקבע כי עלה בידי התביעה להוכיח, כי הנאשם הדף את השוטר רס"מ יואב סלאוביק באמצעות ידיו, לאחר שהאחרון התקרב אל הנאשם, תוך הטית פלג הגוף העליון שלו כלפי הנאשם, עד למרחק של כ- 2 ס"מ, זאת כאשר הנאשם עמד וצעק כלפי השוטרים, כי ימנעו מלהתקרב למתחם המגורים, אך לא עשה דבר מעבר לכך. משנותר ספק, אם מטרת ההדיפה האמורה היתה למנוע מהשוטר לבצע את תפקידו, או שהמדובר היה בתנועה שבאה במטרה להדוף ההתקרבות אל הנאשם, הורשע הנאשם בעבירה הקלה יותר – סעיף 273 לחוק הנ"ל, אשר איננה מחיבת כוונה או מטרה למנוע מהשוטרים למלא את תפקידם.

עוד נקבע, כי במהלך נסיון ההשתלטות על הנאשם, ולאחר שהותז לעברו גז פלפל, התפרע תוך הנפת ידיו ורגליו, תוך פגיעה בשוטר רס"מ יואב סלאוביק.

בשל התפרעותו של הנאשם והתנגדותו לכבילה, הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 275 לחוק.

בנוגע לעבירת האיומים, משנותר ספק, מה הדברים המדויקים שנאמרו על ידי הנאשם, ומשהנאשם לא נחקר בגין עבירה זו, ולא התאפשר לו, בזמן אמת וקרוב לאירוע, להסביר הדברים וליתן גרסתו לענין; משאין חולק, כי המדובר היה בדברים שאינם קונקרטיים ויתכן אף שנאמרו לאחר התזת גז הפלפל, זוכה הנאשם מעבירה זו והורשע, תחתיה, בעבירה של העלבת עובד ציבור.

הנאשם יליד 1960, לדבריו עובד כנהג משאית, לחובתו שלוש הרשעות קודמות, האחת – משנת 1998, בגין עבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, בגינה נדון למאסר מותנה; השניה, בגין עבירה זהה וכן עבירות נלוות של איומים והעלבת עובד ציבור, משנת 2005, בגינה נדון למאסר מותנה ולענשים נלווים של קנס ופיצוי סמליים; השלישית, בגין עבירות של פציעה וחבלה בכוונה מחמירה, בריחה ממשמורת חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים, גם היא משנת 2005, בגינן נדון לעונש מאסר בן ששה חדשים שרוצה בעבודות שירות, ומאסר מותנה. יצוין, בתיק האחרון נשפט הנאשם בבית המשפט המחוזי, זוכה מעבירות חמורות בהרבה שענינן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

עיון בכתבי בי-דין ובפרוטוקולים הנוגעים לשתי ההרשעות האחרונות (ת/8 ו-ת/9) מלמד, כי היו דומות, בנסיבותיהן, לעבירות בגינן הורשע הנאשם בתיק דנן, היינו, הנאשם תקף, הפריע או העליב שוטרים שהגיעו למתחם מגוריו במסגרת פעילותם.

התביעה הגישה טעוניה לעונש בכתב (ת/10).

התביעה הדגישה את חומרת העבירות, הפגיעה בסדרי השלטון והמשפט, בנציגי אכיפת החוק, אשר יש לאפשר להם לבצע תפקידם ללא מורא. אשר למדיניות הענישה, הסכימה התביעה, כי מותבים שונים קבעו ענשים שונים, ברם טענה, כי המתחם הראוי בגין שילוב העבירות בהן הורשע הנאשם עומד על 18 עד 30 חדשי מאסר. התביעה הדגישה, כי הנאשם אינו נרתע מהמשך ביצוע עבירות מאותו הסוג בהן הורשע בעבר, ועתרה להשית על הנאשם עונש על הצד הגבוה של המתחם.

ההגנה הדגישה את נסיבות המקרה, כפי שנקבעו בהכרעת הדין. אליבא דהגנה, השוטרים, וביחוד רס"מ יואב סלאוביק, הם שגרמו להסלמת האירוע. לטענת ההגנה, עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד, שהה במעצר כחודש ימים, תקופה ארוכה במעצר בית, ועד היום נתון במעצר בית לילי. ההגנה בקשה לבחון התיק על פי נסיבותיו, והציעה לפצות השוטר המתלונן וכן להשית על הנאשם קנס, תוך הסתפקות בימי מעצרו. ההגנה אף ציינה, כי בתיק המעצר הופקד סך בן 10,000 ₪ במזומן, והציעה להעמיד הפיצוי והקנס מתוך סכום זה. ההגנה ציינה, כי שוטרים המגיעים לאירוע נתקלים, במהלך עבודתם, לא פעם באירועים דומים.

העבירות שביצע הנאשם חמורות הן. בכֹּחן לפגוע בשלטון החוק. מעידות הן על תעוזה ועל העדר מורא. מחיבות הן ענישה מרתיעה.

מתחם הענישה הראוי בגין שילוב העבירות של תקיפת שוטרים המגיעים למקום מגוריו של אדם במסגרת תפקידם (שלא בנסיבות מחמירות), בדרך של הדיפת אחד השוטרים (ולא בהכאתו); העלבת השוטרים והפרעה לפעילותם בדרך של התנגדות למעצר או לכבילה, נע בין מאסר הצופה פני עתיד בצירוף ענשים נלווים ממשיים של קנס או פיצוי, במקרים הקלים, ועד למאסר בפועל בן כשנה, גם זאת בצירוף ענשים נלווים.

המתחם שצוין על ידי התביעה תואם עבירות בנסיבות חמורות יותר, של תקיפה אלימה, תוך הכאת השוטרים, ואיומים קונקרטיים עליהם, ולא כפי הנסיבות במקרה דנן.

קביעת הענישה הספציפית בתוך המתחם נעוצה, ראש וראשית, בנסיבות העבירה ובמידת הפגיעה בשוטרים ובשלטון החוק; בנסיבות האירוע לרבות שאלת הרקע לתקיפה; בעברו הפלילי של הנאשם וברצדיביזם; במידת ההפרעה לפעילות אכיפת החוק; בנזקים או החבלות שנגרמו לשוטרים; בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

במקרה דנן, נסיבות העבירה והרקע לביצועה, המשתקפות בקביעות העובדתיות בהכרעת הדין, לאחר שמיעת הראיות, והן - כי הנאשם עמד וצעק, אך נקט באלימות – בדרך של הדיפת השוטר – רק לאחר שהאחרון התקרב אליו והטה הפלג העליון של גופו אליו עד למרחק בן 2 ס"מ הימנו, בלא כל סיבה של ממש, וכי ההתפרעות ואף הגידופים, או לכל הפחות חלק הארי של הגידופים, אירעו לאחר התזת גז פלפל לעבר הנאשם, מצב בו אדם חווה כאב וצריבה של ממש – מטות לכוון הרף הנמוך של המתחם.

כלעומת זאת, התנהגותו של הנאשם ועזות המצח שהפגין במהלך האירוע, תוך התרסה כנגד שוטרים הבאים לבצע את תפקידם, ובעיקר עברו הפלילי, הכולל הרשעות חוזרות בגין עבירות דומות, באותן הנסיבות ממש – מובילים לכיוון החמרה במסגרת המתחם.

בתחרות בין השיקולים השונים, יש ליתן, כמצוות המחוקק, מעמד של בכורה לעקרון ההלימה – כלומר, קביעת עונש הולם לעבירה בנסיבותיה הספציפיות. יתר השיקולים הם בעלי משקל, אך נמוך יותר כלעומת העקרון האמור. שכן, הנאשם אינו נשפט בגין עברו הפלילי – אם גם המדובר בנסיבה בעלת משקל של ממש. אלא, נשפט בגין העבירה שביצע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שמעתי דברו האחרון של הנאשם, עינתי בראיות שהוגשו לענין העונש, ובשים לנגד עיני הקביעות העובדתיות בהכרעת הדין, באתי לכדי מסקנה, כי עקרון ההלימה אינו מאפשר, במקרה דנן, ענישה על הצד הגבוה של מתחם הענישה, וכי האיזון שבין עקרון זה, לבין יתר הנסיבות – המובילות לכוון החמרת הענישה, הינו, כי יש להטיל על הנאשם עונש בינוני במסגרת המתחם, עונש של מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לתקופה המירבית האפשרית על פי החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ