מדינת ישראל נ' אלמוג(עציר) ואח'

החלטה

במהלך הדיון הקודם עיינתי בתיק ובראיות. בית המשפט נכון להקשיב ברוב קשב לטיעוני הסנגור ואולם סבורני כי היקף העניין אין בו בשום פנים ואופן כדי להצדיק טיעון של חצי שעה ואני קוצבת את הזמן לסנגור לטיעון הבסיסי ל 15 דק.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תש"ע, 28/01/2010 במעמד הנוכחים.

שירי רפאלי, שופטת

החלטה

לפני בקשה להותיר על כנם את תנאי השחרור של המשיבים הכוללים ערבויות כספיות ומעצר בית מלא.

המשיבים הינם שני צעירים בני מעט למעלה מ 18 שנים.

למשיב 1 מיוחסות עבירות של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.

למשיב 2 מיוחסות עבירות של הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו ותקיפת שוטר.

ב"כ המשיב 2 מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות, אך טוענת כי מדובר בעבירות מינוריות אשר אינן מקימות עילת מעצר.

ב"כ המשיב 1 חולק על קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות תוך שהוא טוען כי דחיפת השוטר ע"י המשיב 1 היתה לכל היותר, התנגדות למעצר והתנגדות זו היתה לגיטימית שכן, המעצר היה בלתי חוקי.

איני רואה עין בעין עם הסנגור המכובד של המשיב 1. מהודעת השוטר המתנדב יוסי הדר עולה כי משיב זה דחפו פעמיים, פעם ראשונה כאשר השוטר ניסה לעכבו תוך כדי מרדף אחריו, ופעם שניה כאשר השוטר ניסה להכניסו לניידת. איני מוצאת ממש בטענת המעצר הבלתי חוקית כאשר עולה מהראיות לכאורה, כי השוטרים שהיו במדים ניסו לעכב את המשיב ואחר נוסף (הקטין) בשל חשד לביצוע שוד, קראו להם לעצור אך הללו החלו בבריחה וכאשר השוטרים השיגום ניסה המשיב 1 לחמוק תוך דחיפת השוטר.

אשר להעלבת שוטר, קיימות ראיות הן בהודעת יוסי הדר והן במזכר זדה ואיני מוצאת תימוכין משכנעים לטענת ה"קנוניה" של בידוי ראיות לגביה הפליג הסנגור בטיעוניו. לעניין זה, לא מצאתי משקל משמעותי בטענות בעניין אופן מילוי הדוחות.

מכאן לעילת המעצר. העבירות המיוחסות מלמדות על העדר מורא החוק והאוכפים את החוק, מליבם של המשיבים ועל נכונות להמלט מהחוק ומאוכפיו כאשר אלה, מנסים למלא תפקידם.

די בכך על מנת להקים עילת מעצר, הן עילה של מסוכנות והן עילה של חשש הימלטות מן הדין.

אין חולק כי ניתן לאיין עילות אלה בחלופה ואף אמנם המשיבים כבר שוחררו בתנאים.

השאלה העומדת על הפרק היא התאמת החלופה.

התביעה עומדת על המשך מעצר הבית המלא עד תום ההליכים.

אני רואה בחומרה יתרה את המעשים המיוחסים למשיבים וחומרה רבה במיוחד כאשר מדובר במשיבים כה צעירים. למרות זאת, סבורני כי מעצר בית מלא עד תום ההליכים אינו פרופורציוני לנסיבות העניין. שקלתי להידרש לתסקיר אך ברי כי תסקיר שכזה יגיע רק עוד שבועות רבים.

סבורני כי הותרת המשיבים במעצר בית מלא למשך תקופה כזאת, אין לה הצדקה וייתכן כי בה כשלעצמה גלום סיכון בכל הנוגע ליכולת המשיבים הצעירים לעמוד בתנאי.

סוף דבר, לאחר ששקלתי הדברים נראה לי כי יש להסתפק בערובות כספיות משמעויות וכן במעצר בית חלקי בלבד.