מדינת ישראל נ' איפרגן(עציר) ואח'

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם – בצוותא חדא – עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה על פי סעיף 329(א)(1) ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

כמו כן, מיוחסות למשיב 1 עבירות תקיפה ואיומים, עבירות לפי הסעיפים 379 ו-192 לחוק.

אין מחלוקת לראיות לכאורה הגם שב"כ המשיבים ביקש למקד את הדיון ברקע לאירועים ולראותו כחלק בלתי נפרד מהם.

כתב האישום: מסיבות לא ברורות, קילל המשיב 1 עת שהה במרפסת דירת אמו, את הנפגע ואת חברו אשר עמדו אותה שעה ליד בית המגורים. בתגובה, עלו הנפגע וחברו לדירה בה שהה המשיב 1. בשלב זה, פתח המשיב 1 את דלת הדירה כשהוא אוחז בסכין מטבח גדולה ואיים באמצעותה לדקור את הנפגע. האחרון, אחז בידו של משיב 1 במטרה למנוע ממנו לפגוע בו והשניים דחפו זה את זה עד אשר אחר הפריד ביניהם.

לאחר מכן, ירדו הנפגע והאחר מהדירה. משיב 1 ירד בעקבותיהם ותקף אדם נוסף שהיה במקום בכך שסטר לו בפרצופו ואמר לו "אל תתערב".

הנפגע שהבחין בכך, רץ לעבר המשיב 1 וזה נמלט מהמקום כאשר הנפגע דולק בעקבותיו.

לאחר מכן, התהפכו היוצרות והרודף הפך לנרדף. הנפגע רץ כאשר בעקבותיו דולק משיב 1 כשהוא אוחז סכין בידו ובעקבותיו משיב 2 כשהוא אוחז בשני סכינים.

במהלך המרדף, צעק משיב 2 לעבר הנפגע לעצור כיוון שהם מבקשים רק "לדבר איתו".

הנפגע עצר כבקשת משיב 2, או אז, הגיעו אליו המשיבים והחלו לדקור אותו בצוותא חדא בכל חלקי גופו. בשלב מסוים נפל הנפגע והמשיבים המשיכו לדקור אותו ולבעוט בו. מיד לאחר מכן נמלטו המשיבים מהמקום.

כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לנפגע פצעי דקירה, בין השאר, באורך של כ-7 ס"מ בבית החזה, פצע דקירה באזור הירך ושבר בצלע ימין. הנפגע פונה לבית חולים שם אושפז.

על כל אלה, הוגש כתב האישום כמפורט לעיל.

המשיבים צעירים לימים ומשכך נתבקש בעניינם תסקיר מעצר.

התסקיר למשיב 1: זה בן 19 שנים. משבר במערכת היחסים בין הוריו, אשר הוליך לגירושין, עמד ביסוד התנהלות חסרת גבולות וסמכות שאפיינו אותו. לשיטת שירות המבחן, המשיב גילה חוסר מוטיבציה להתחייב לתנאי מסגרת. עוד נכתב בתסקיר כי בלטה מצוקת המשיב מחוויית המעצר. בתסקיר פרטים נוספים שצנעת הפרט יפה להם. מקור החלקים התוקפניים באישיותו הינו הצורך בהפגנת עמדה כוחנית, ללא יכולת להעריך את תוצאות המעשים.

על פי שירות המבחן, המאפיין את המשיב הינו חוסר יציבות, קושי לשקול מעשיו בעת לחץ, חוסר גבולות ואימפולסיביות. על כן, קיימת רמת סיכון בינונית למעורבות אלימה וחומרת התוצאות צפויה להיות בינונית גם היא.

התסקיר נחתם בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר תוך הפרדתו מאחיו על ידי הרחקה גיאוגרפית.

יצוין כי בתחילת התסקיר נרשם כי כנגד המשיב מב"ד עומד ותלוי בשל עבירה של החזקת סכין מיום 20.12.12. בירור נוסף העלה כי המב"ד הבשיל לידי כתב אישום ת"פ 7488-01-13 בית משפט השלום תל אביב. כתב האישום מספר כי נוכח אירוע קטטה סמוך לשעת חצות, הגיע שוטר למקום. השוטר הבחין במשיב כשהוא מחזיק בידו בסכין מתקבעת. כשהבחין בו המשיב, השליך את הסכין מידו.

לעניין כתבי אישום תלויים ועומדים כחלק משיקולי המעצר, בשונה מתיקי מב"ד, יש להחיל מבחן גמיש שכן חומר הראיות באותם תיקים עבר בדיקה משפטית שהניבה כתב אישום. [ראה בש"פ 6718/06 פלוני נ' מדינת ישאל (לא פורסם)].

מכאן, שכתב אישום נוסף בעבירת אלימות מוסיף על נדבך המסוכנות.