כללי
1. בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם נטען כי ביום 7.6.08 איים, בחנות AM-PM ברחוב נחלת יצחק [
החנות], על שתי מתלוננות:
מילנה מטייב ו
דנה כהן, שעבדו בחנות. על פי הנטען, אמר הנאשם למתלוננות ש"יקרע" אותן לאחר סיום עבודתן ובהמשך השליך קסדה לעבר מילנה במטרה לפגוע בה, ונגח בראשו בפניה של דנה. כתוצאה מהנגיחה הובהלה דנה לבית החולים, שם אובחן שבר באפה. לפיכך הואשם הנאשם ב
תקיפה הגורמת חבלה ממשית - עבירה לפי סעיף 380 ל
חוק העונשין, התשל"ז-1977 [
החוק], ב
איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק וב
נסיון לתקיפה "סתם" - עבירה לפי סעיף 379 לחוק ביחד עם סעיף 25 לחוק.
2. הנאשם כפר כי איים על המתלוננות. לעניין זריקת הקסדה טען כי בעת שהותקף על ידי המתלוננות ואחרים השליך את הקסדה לעבר אחת המתלוננות ולא פגע בה. הוא טען כי עשה זאת כהגנה עצמית. הנאשם כפר כי נגח בפניה של דנה.
3. גרסת המאשימה, בתמצית, היא זו: הנאשם הגיע עם חברו,
ג' ד', לחנות. היו חילופי דברים בינו לבין המוכרת דנה. חילופי הדברים התלהטו והנאשם החל לאיים על המתלוננות. הן דרשו ממנו לצאת מהחנות ומילנה אף דחפה אותו החוצה. אז לקח הנאשם קסדה של אופנוע השייכת לו והשליך אותה לעבר מילנה שהיתה
בתוך החנות, כדי לפגוע בה. דנה לקחה את הקסדה שהושלכה לתוך החנות ושמה אותה במקום בטוח בתוך החנות, כדי שהנאשם יאלץ להמתין לסייר שהוזעק על ידי המתלוננות, באמצעות לחצן מצוקה. הנאשם חזר פעם אחר פעם לתוך החנות והמתלוננות שבו והורו לו לצאת. בשלב מסוים נגח הנאשם באפה של דנה
מחוץ לחנות, וגרם לה לשבר באף. לאחר מכן ברח הנאשם מהמקום.
4. גרסת ההגנה, בתמצית, היא זו: הנאשם הגיע עם חברו ג' לחנות. התעורר ויכוח בין הנאשם למתלוננות. הן קיללו אותו והוא קילל אותן, אך בשום שלב לא איים עליהן. בשלב מסוים של הויכוח נתנה מילנה "בוקס" לנאשם בלסת התחתונה. הוא היה בשוק. במקום נכחו גם מספר בחורים ממוצא רוסי, חברים של מילנה [
האחרים או
הבחורים על הספסל], ואלה דחפו את הנאשם. לנאשם היתה באותה עת קסדה ביד. הוא רצה להתגונן ולכן השליך אותה על הרצפה
בתוך החנות. דנה לקחה את הקסדה ולכן הנאשם לא יכול היה לעזוב את המקום. הוא נכנס לחנות פעם אחר פעם כדי לבקש את הקסדה, אך הותקף על ידי המתלוננות והאחרים. בשלב מסוים, כאשר הנאשם היה
מחוץ לחנות ולידו שניים מהבחורים האחרים, קפצה דנה לעברו כשידה מושטת וקרובה אליו מאד. הוא דחף אותה על מנת להתגונן מפניה, שלא תכה או תשרוט אותו. הוא לא נגח בפניה והוא אינו יודע כיצד נגרם לה השבר באף. לאחר מכן ברח מהמקום.
5. הנקודות העיקריות שבמחלוקת, ואשר בהן עלי להכריע, הן אלה:
א) האם הנאשם איים על המתלוננות והאם הן חשו מפוחדות או מאויימות?
ב) האם המתלוננות, או מי מהן, תקפו את הנאשם?
ג) האם הנאשם השליך את הקסדה לעבר מילנה, במטרה לפגוע בה, או שמא השליך את הקסדה על הרצפה, כדי שיוכל להתגונן ביתר קלות?
ד) האם הנאשם נגח באפה של מילנה או שדחף אותה כדי להתגונן מפניה ומפני האחרים?
הראיות
6. הראיות כוללות עדויות של שתי המתלוננות, דנה ומילנה, עדות של חברו של הנאשם, ג', ואת עדות הנאשם עצמו. נוסף על כך, מאחר שבחנות פעלו מצלמות אבטחה, ראיה מרכזית בתיק הינה דיסק הכולל שלושה סרטים (ללא שמע) מתוך מצלמות האבטחה. למרבה הצער, באותה עת לא היו מצלמות אבטחה
מחוץ לחנות. אין מחלוקת כי חלק מהארועים הרלוונטיים, ובכלל זה ארוע הנגיחה הנטען, התרחש - אם בכלל - מחוץ לחנות. עוד אוסיף, כי לא כל המצולם ברור לחלוטין.
כבר עתה אציין כי כל העדויות בתיק היו בעייתיות, כפי שאפרט בהמשך. לכן, לגבי הארועים שהתרחשו בתוך החנות, אתבסס על העדויות רק ככל שאלה עולות בקנה אחד (או ככל שאינן סותרות) את העולה מסרטי האבטחה. באשר לארועים שקרו מחוץ לחנות, אאלץ להסתפק בעדויות.
דיסק סרטי האבטחה
7. הדיסק שהוגש כולל, כאמור, שלושה סרטים, כל אחד צולם במצלמת אבטחה שכיסתה זוית אחרת של החנות.
הסרט ממצלמה 2
נמשך משעה 5:25:22 ועד 5:45:59;
הסרט ממצלמה 3
נמשך משעה 5:23:27 ועד 5:42:32;
הסרט ממצלמה 5
נמשך משעה 5:27:00 ועד 5:33:29. ההפניות לסרטים יעשו תוך ציון מספר המצלמה וזמן ההתרחשות.
מצפיה בסרטים עולה התמונה הבאה:
א) בתחילת הסרט ניתן לראות דין ודברים בין הנאשם לבין דנה, שעמדה ליד הקופה, מאחורי הדלפק. ליד הנאשם, מעברו השני של הדלפק, עמד ג'. מילנה היתה באותה עת מחוץ לחנות.
ב) דנה יצאה מאחורי הדלפק, הקיפה אותו לעבר פתח החנות וניגשה אל הנאשם כדי לגרשו החוצה (
מצלמות 2 ו-5, 5:27:03 ומצלמה 3, 5:27:11).
ג) דנה התחילה לדחוף את הנאשם החוצה מפתח החנות ומילנה נכנסה לחנות וסייעה לדנה לדחוף את הנאשם החוצה (
מצלמה 3, החל מ-5:27:27). אדם נוסף, אחד מהאחרים, שלבש חולצה חומה [
בעל החולצה החומה], התערב ועמד עם דנה ומילנה בפתח החנות. הנאשם היה בחוץ ואינו נראה בשלב זה.